יסודי בת ים 27.12.2024

שבוע תשיעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים.

המפגש שלנו שוב היה מצומצם, לכן עבדנו יחד הקבוצה של אופק ושלי. קראנו טקסט שדיבר על התפקיד של האומנות לשמר רעיון, אידיאל,  דרך חומר. כל עוד החומר קיים, האומנות ומה שהיא מייצגת, קיימת. לפעמים מקור ההשראה ליצירת אומנות פס ונגוז מהעולם אך היצירה משמרת אותו.

השאלות שנכתבו:

למה כתוב בקטע "העלם יחייך כל עוד הבד יאריך ימים "?

למה יש דוגמאות בטקסט?

"כל עוד הבד יאריך ימים "- מה זה אומר?

למה בטקסט כתוב על אומנות שנוצרה לפני 5000 שנה, הרי העולם נברא רק לפני 5000 שנה?

למה צריך לשמר דרך אומנות?

למה היא עמדה בתנוחה 5000 שנה?

למה הם חושבים שהם בסרט או ברומן?

האם האומנות משמרת והיא הדבר היחיד בעולם?

איך האומנות משמרת?

שתי השאלות האחרונות קבלו את מירב הקולות.

עמרי - אמנות משמרת כששמים אותה באיזה מקום כדי שיעברו דורות רבים ואז ימכרו את זה למוזיאון הלובר

גאיה - כמו שמישהו נפטר, אז הוא מביא ירושה וזה כאילו נשאר באותה תנוחה. החפצים שהוא משאיר אחריו נשארים אחרי שהוא מת.

מאיה - כשמישהו מת הדברים שלו לא זזים יותר

ארז- קראתי פעם ספר והיה שם חלק על מישהו שנפטר והמשפחה קבלה ירושה והירושה היתה כסף. רק משתף

עדי לארז- מכירה. בכללי זה יכול לקרות במציאות. עדי לגאיה- אולי הם ירצו לשמור את החפצים שקיבלו במקום אחר, בארון או ארוז איפשהו. לא באותו מקום

אמה- ירושות זה לרוב כסף. לפעמים זה גם משהו סמלי. אצלנו במשפחה יש צלחת שהיתה של סבתא רבתא שלי. זה מזכיר את הבנאדם

אופק - זה משמר אותה במידה כלשהי? חתיכה ממנה נשארה?

מאיה- עדי צודקת. לא כל דבר נשאר באותו מקום. ירושה יכולה לעבור ממקום למקום כמו דברים רגילים שזזים

גאיה - ירושה זה דבר. כשסבא שלי ז''ל נפטר לפני שנה הילדים שלו לקחו את השעונים שלו. זה מזכיר להם אותו

עמרי - מסכים. אם אתה נותן למישהו אחר את החפץ זה לא ישאר במשפחה. רק אם תעביר את זה לילדים שיהיו לך בעתיד זה ישאר במשפחה לדורות

גאיה - ירושה מעבירים לאדם שקרוב אליך

אופק- אני חושב שירושה זה סוג של אומנות. בטקסט כתוב שאומנות משמרת. אמה אמרה שלירושה יש ערך סמלי. גם לאומנות יש ערך סמלי. לאומנות אין ערך אמיתי, מעשי. אני לא יכול לעשות שום דבר עם המונה ליזה. ירשתי חפצים רבים מסבתא שלי שנפטרה. בארון שלה יש ריח ישן כזה. הוא חורק. אבא שלי אמר לי שצריך לשמן את הצירים שלו אבל אני לא רוצה. אני רוצה לשמר את הצליל, את הריח

עתאי- אתה לא רוצה להפוך את הארון לשלך. אם יש שקל שהיה לפני מאה שנה ימכרו אותו היום בהרבה יותר מערך של שקל. אפשר היה לקנות בו פעם משהו ששווה שקל אבל יעברו השנים והוא יהיה שווה הרבה יותר

גאיה - הנעליים מהסרט הקוסם מארץ עוץ נמכרו בהמון כסף. משהו שעשה היסטוריה מוכרים אותו בהרבה כסף

עדי- יש נגיד אגורה שיש עליה סימן וזה פריט אספנות. לדעתי לא צריך לשלם על זה הרבה כסף

ארז- דברים יכולים לעלות הרבה. לא הבנתי את הקטע שאם בנאדם שומר על משהו הרבה זמן זה הופך להיות נורא יקר

רומי- ראיתי סדרה "שכונה" והיו חייבים שם הרבה כסף. הבת אמרה "מה זה כל הכסף הזה? פעם אגורה היתה מלא כסף. היום זה לא שווה כלום". אולי בעתיד זה יכול להיות ממש קצת כי דברים יתייקרו.

גאיה - אבא שלי אוהב לראות סדרות של דברים ישנים נורא שמחדשים אותם ואחר כך מוכרים. השרביט שהארי פוטר השתמש בה בסרט עולה כמות כסף לא נורמלית. חפץ שמעריצים את מי שהשתמש בו הופך לנורא יקר

מאיה -יש לי סיפור כמו הסיפור של אופק. ב2017 שאלתי את אבא שלי מה תהיה הירושה שלי והוא אמר לי שיש משחק יוקליילי והפסקתי לשחק בו כי לא רציתי שזה יהרס. עכשיו אני מנסה לחדש את זה. אני רוצה לשחזר דברים. פעם שיחקתי ביוקליילי ואכלתי ארטיק ועכשיו ביקשתי מאמא שתקנה לי ארטיק כשחזרתי לשחק כדי לשחזר את המשחק של פעם

אמה- כשאני שאלתי את אבא שלי מה תהיה הירושה שלי הוא אמר לי שהוא רוצה לעבוד כל החיים כדי שיהיו לי חיים טובים.

תם הדיון שלנו