מכללת תל-חי 05.01.2026

שבוע 11 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. 

את השבוע ה 11 בקמפוס הצפוני שלנו במכללת תל חי ניצלנו לביקור מרתק בכפר גלעדי. לאחר ששמענו לא מעט על הגעתו של מוזיאון זומו (שילוב המילים “זוז” ו“מוזיאון”) לגליל העליון, החלטנו להגיע גם אנחנו לסיור.

מדובר במוזיאון נייד, הנודד ברחבי הארץ ומציג תערוכות מתחלפות שנוצרות ונאצרות בשיתוף עם קהילות מקומיות. במהלך הסיור למדנו כי מרבית תחנותיו של המוזיאון הן בפריפריה הגיאוגרפית והתרבותית, מתוך מטרה לגשר על פערים, לעקוף מחסומים פיזיים ותודעתיים ולטשטש את ההפרדות המוכרות בין אמן לקהל, בין אמנות לקהילה ובין יצירה למציאות.

רבות מהיצירות שראינו עסקו בצפון היפה שלנו, במלחמה ובפינוי ממנו שבנו לפני כמעט שנה. כבית חינוך המורכב ממורות ומורים, תלמידות ותלמידים שהצפון הוא ביתם ושחוו בעצמם את הפינוי והמלחמה, עצם ההגעה לכפר גלעדי למפגש מסוג זה הייתה מרגשת במיוחד - הן בהקשר של מה שעבר על האזור ועלינו והן בהקשר הפריפריאלי. עצם קיומה של אמנות גלילית עכשווית והיכולת להציגה במקום ובזמן זה, אינם מובנים מאליהם. זו גם זכות גדולה להביא ולחשוף את תלמידי ותלמידות הצפון למפגש כזה. באופן אישי, המיצג נגע וריגש אותי מאוד. הוא החזיר אותי לתחושות מאותם ימים לא פשוטים, ובו בזמן חיבר אותי לרגש של שייכות, תקווה ואמונה בעתיד טוב יותר.

במקור תכננו סיור של שעה וחצי ולאחריו למידה לפי כיתות, אך כשהגענו גילינו שבשעת סיום הסיור מארח המוזיאון את מרכז קלור למופע של ריקוד, מוזיקה ותיאטרון, ואף ששתי תלמידות שלנו מכיתה י״א משתתפות בו. החלטנו לוותר על השיעורים ולצפות במופע המרהיב. אמנם ישבנו על הרצפה, אך מסיבה משמחת במיוחד: האולם היה מלא עד אפס מקום. במקביל, אפשרנו לתלמידות ולתלמידים לבחור אם לצפות במופע או להשתתף בשיעור בהנחיית אורי וסיון, שבו קראו יחד את לירות בפיל של אורוול.