מכללת תל-חי 13.04.2026

שבוע 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. 

על אף השקט החלקי שהשתרר בשוך המלחמה, החלטנו לחזור לשגרה בהדרגה בלבד ולאור זאת המשכנו לאחד את בתי החינוך להרצאה משותפת מקוונת. הפעם התארחה אצלנו מעצבת הפונטים, מייסדת מיזם 'ערברית' - לירון לביא טורקניץ.

לירון תיארה את תהליך חשיבה שעברה, שהתחיל מצפייה פשוטה במרחב הישראלי, שתי שפות חיות זו לצד זו אך כמעט אינן נפגשות במישור הכתוב, והוביל לשאלה צורנית, לא פוליטית בתחילתה, האם אפשר לבנות מערכת אותיות שתישא שתי קריאות בו־זמנית. מתוך ניסוי מתמשך ברישום, פירוק והרכבה של אותיות, נולד פרויקט ״ערברית״, שבו כל סימן מתוכנן כך שיוכל להיקרא גם בעברית וגם בערבית, מבלי לוותר לגמרי על חוקי אף אחת מהשפות. היא הדגישה שמדובר לא בגימיק חזותי אלא במערכת עקבית עם כללים, ושמה שמעניין בה הוא המתח, הפשרות, והיכולת של צורה אחת לשאת יותר ממשמעות אחת. עבור התלמידים שלנו, ההרצאה לא רק חשפה רעיון אלא גם הראתה כיצד רעיון מופשט הופך בהדרגה לשיטה וכיצד אפשר להוציא מחשבה אל הפועל בעבודה מדויקת ומתמשכת; התלמידים שאלו שאלות רבות, גילו מעורבות והתפעלו מאוד מן ההרצאה, שנגעה בדיוק במקום שבו מחשבה, שפה ועשייה נפגשות.

בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה

בחלק הראשון נפגשנו אתמול בזום להרצאה המעניינת של לירון לביא טורקניץ שעיצבה פונט חדש שמשלב עברית וערבית - ערברית. בתום החלק הראשון, כשנפגשנו שנית עם תלמידותינו הן אמרו שהופתעו לטובה מההרצאה. 

בחלק השני, לקראת יום השואה, רצינו תחילה, סיון ואני, לקרוא ביחד קטעים מספריהם של ז'אן אמרי וויקטור פרנקל. איזה מזל שהבנו מראש שזה לא ריאלי, כי גם מה שהבאנו בכל זאת - קטעים "רכים" ומאוד יפים מספרו של פרנקל, "האדם מחפש משמעות" נתקלו בריבועים שחורים ואדישים. כמה שניסינו להחיות את השיח, לשאול שאלות, ואפילו לעורר פרובקציות - היו איתנו 3-4 תלמידים ערניים והיתר... ריחפו אי שם. הם התלוננו על הזום אבל אמרו שהם מקשיבים, לנו היה קשה להרגיש אותם. אני מקווה שמבעד לשתיקות משהו מהתבונה והיופי של המילים של פרנקל הצליח לחלחל.

בכיתה יא' מירב מידן ואורי מרגלית

בשיעור הזה לי (אורי) היה חשוב לעשות את המאמץ, להיפגש עם התלמידים ולחזור להיות פעיל בשיעורים. מכיוון שזמן רב התלמידים לא זכו ללמוד פילוסופיה, ולקראת יום הזכרון לשואה, החלטנו שנכון להפגיש אותם עם ויקטור פראנקל ולהציג כמה היבטים פילוסופיים העולים מעדותו והגותו. כך נוכל לחזור בהדרגתיות ללימודי הפילוסופיה שהופסקו לפני מעל לחודש וחצי וגם להתייחס ליום הזכרון לשואה באופן מעורר מחשבה. מעבר לכך, הספר 'האדם מחפש משמעות' היה בין הטקסטים המשמעותיים בשבילי שאני קראתי אותו שהייתי צעיר ורציתי להעביר בהתלהבות את הערכתי והמלצתי על הספר, שגם מאפשר לקרוא עדות כואבת של ניצול אך גם להפיק ממנה מעין נחמה של אדם שבחר ומצא משמעות בחייו. בנוסף, מצאתי בדבריו רלוונטיות רבה להווה וליכולת האישית להתמודד עם חוסר אונים בעת מלחמה.

כדי להתאים ללימודים המקוונים, הצגנו בקצרה מי היה ויקטור פראנקל ונבחרו טקסטים קצרים וממוקדים. מתוכם יכלנו לצאת להיבטים פילוסופיים שהוא מתייחס אליהם באופן ישיר- הראשון השפעתו של הצו הקטגורי של קאנט על תפיסת המוסר האירופאי שנמחקה אט אט בשנים שלפני המלחמה בה האדם הופשט מאנושיותו ונהיה לכלי. ההתייחסות הישירה אפשרה לבצע חזרה קצרה לנושא שכבר דיברנו אליו (תורת המוסר של קאנט והצו הקטגורי) ולהזכיר נשכחות. הנקודה הפילוסופית השנייה שמתייחס אליה פראנקל ישירות מופיעה בכותרת המלאה של הספר 'האדם מחפש משמעות – ממחנות המוות אל האקזיסטנציאליזם'. הצגתי בפירט קצת נרחב יותר על הגישה הפילוסופית האקזיסטנציאליסטית (שגם עליה דיברתי בקצרה בתחילת השנה שהצגתי טקסט של קירקגור על עקדת יצחק) ועל השאלות המעניינות שעולות בהגות זו, כמו השאלות על חופש הבחירה והמשמעות, שמופיעות בטקסט שהצגנו מספרו של פראנקל.

לצערנו, מעט מאוד תלמידים התחברו לשיעור והתקשנו לפתח דיון סביב הנושאים שעלו בשיעור. התלמידים שהתחברו לא הכירו את ויקטור פראנקל (אולי שמעו את השם...), ואני מקווה שהעניין שאנו כמורים הצגנו בהגותו, "הדביק" גם את התלמידים ובזמן הפנוי או בעתיד יזכו להרחיב את הקריאה והלימוד עליו.

בכיתה יב' של אליעזר בקליש ואלעד נבו

בתחום הספרות (אלעד): חזרנו מהחופשה ומתחילים להרגיש את הדדליין של סיום כתיבת המסות. קיימתי שיחה אישית עם כל אחד מהמשתתפים אתמול אחרי שקראתי את המסות שכתבו, נתתי הערות להמשך הכתיבה, חשבנו על דרכים חדשות לגשת לטקסט אצל מי שצריך וכולם יצאו עם עבודה הביתה עד שבוע הבא.

בתחום הפילוסופיה (אליעזר): במקביל לשיחות האישיות שאלעד קיים עם התלמידים בנוגע למסות שלהם, המשכתי אני את החזרה לבגרות במטאפיסיקה. והיום -דטרמיניזם.

קראנו שוב יחד את משל האבן של שפינוזה. מתוך המשל הנחנו שוב את יסודות התפיסה הדטרמיניסטית: מה עומד במרכז התפיסה, מהן ההשלכות שלה על האדם, על תפיסתו המוסרית ואילו ביקורות אפשריות ניתן להציע עליה. בהמשך נחבר את המשל לדיון הכללי של טיילור ונבין יחד באיזה אופן המשל מבטא את תפיסתו של טיילור.