שבוע 14 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. המפגש החורפי שלנו היה מרגש ומשמח במיוחד. אמנם הגיעו רק שמונה חברים (הבנו שיום הלימודים בבית הספר אופיין במספר תלמידים דליל במיוחד), אבל היה מפגש מהנה ומקסים מאוד. התחלנו במה שעסקנו בו במפגש משבוע שעבר- שירי הייקו. אופק הביא כמה דוגמאות לשירי הייקו מתורגמים מיפנית ודרכם זכרנו כמה מהמאפיינים של הז'אנר:             • עיסוק בעונות השנה             • חלוקה של שלוש שורות. חמש הברות בשורה הראשונה, שבע הברות בשורה שנייה, חמש הברות

מפגש סיום שנה ! ספרות: את המפגש האחרון שלנו בבת ים ארגנו באופן שונה הפעם. פתחנו את הפגישה שלנו עם קרן הספרנית שהיתה אמורה להכיר לילדים את הספרייה ואיך מתמצאים בה. היא התמקדה מידי בהסבר על שיטות עבודה שלה כספרנית, פחות על מה מנוי בספרייה אמור לעשות כשהוא מגיע לשאול ספרים. המשכנו בשיחה על איך ניגשים לבחור ספר. הילדים היו מלאי רעיונות מעשיים. אחר כך תרגלנו מציאת ספרים בזוגות. הילדים התלהבו מאוד. עשה רושם שזה ממש הדליק אותם. ליה (החרוצה!) דאגה לכרטיסי מנוי וכך שכל מי שרצה יצא עם

שבוע 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. הדר הירש: היה כיף להיפגש שוב עם הילדים בבת ים אחרי שלא התראינו בשבוע שעבר. את מפגש ספרות התחלנו בשיחה על כתיבה. אמרתי להם שהיה מעניין לקרוא את תרגילי הכתיבה שלהם. המשימה היתה לכתוב על עולם ללא כסף, כמשאלת הלב של דוקטור דוליטל.  רובם (או ליתר דיוק כולם חוץ מטקסט אחד, של ליה, שבאה לדבר איתי קצת, לקבל דחיפה קלה שתתניע את הכתיבה) כתבו על עולם מדכא מאוד, אלים מאוד, מכוער, עצוב. תיאורים של דיסטופיה נוראה. תהיתי בקול למה. עדי אמר

שבוע 21 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר: פילוסופיה: קראנו קטע קצר של שפינוזה: משפט 4 והנסמך שלו בחלק ד׳ של ה״אתיקה״, שעוסק בכך שהאדם הוא חלק מהטבע וכפוף תמיד לחוקיו. השאלות שנשאלו: האם אנשים אוהבים לציית לטבע? למה האדם מציית לטבע? למה שהאדם לא יוכל לסבול שינויים? האם זה אומר שבני האדם הם חיות? למה שהאדם לא יהיה חלק מהטבע? למה ״מן הנמנע״, יכול להיות שדווקא האדם הוא לא חלק מהטבע? מה יקרה אם האדם לא יהיה חלק מהטבע?  השאלה האחרונה נבחרה ברוב מוחץ.   אלמה -

שבוע שמיני של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. שמחים מאוד לחזור לשגרה אחרי חופשת החנוכה: הדר הירש ואופק נגאר: פילוסופיה: היה מפגש מצוין אתמול בבת ים. הילדים שמחו לחזור. בשל מיעוט משתתפים הפעם (רק ארבעה הופיעו מאחת הקבוצות) החלטנו לאחד כוחות. לחלק הפילוסופי עלינו לספריית המבוגרים. כל אחד תפס פינה ורשם מחשבות על המקום. חזרנו לכתה והילדים רשמו שאלות: יש פה אנשים שגם כותבים פה? למה אני מרגישה שהספרים תוקפים אותי? כמה נושאים של ספרים יש? למה יש תמונות בספרייה? האם ילדים יכולים לקרוא ספרי