יסודי בת ים 22.06.2023

מפגש סיום שנה !

ספרות:

את המפגש האחרון שלנו בבת ים ארגנו באופן שונה הפעם. פתחנו את הפגישה שלנו עם קרן הספרנית שהיתה אמורה להכיר לילדים את הספרייה ואיך מתמצאים בה.

היא התמקדה מידי בהסבר על שיטות עבודה שלה כספרנית, פחות על מה מנוי בספרייה אמור לעשות כשהוא מגיע לשאול ספרים. המשכנו בשיחה על איך ניגשים לבחור ספר. הילדים היו מלאי רעיונות מעשיים. אחר כך תרגלנו מציאת ספרים בזוגות. הילדים התלהבו מאוד. עשה רושם שזה ממש הדליק אותם. ליה (החרוצה!) דאגה לכרטיסי מנוי וכך שכל מי שרצה יצא עם ספר או שניים הביתה. התכנסנו בחדר והילדים דיברו על הספרים שמצאו, מה משך אותם בהם אם בכלל ומה הם כבר יודעים על הספר מהתרשמות בת כמה דקות. זה היה משמח מאוד לראות את ההתלהבות של הילדים.  אולי היינו צריכים לעשות את זה הרבה קודם ולחוות יותר את העובדה שהמפגשים נערכים בספרייה.

פילוסופיה:

בחצי השני של המפגש שלנו אירחנו את יהודה עתי, פילוסוף-משורר שאת אחד משיריו קראנו בשבוע שעבר. יהודה סיפר על עצמו ועל שיריו, והילדים שאלו אותו שאלות הן על השיר שקראנו והן על פילוסופיה ושירה. למשל תהל שאלה, למה הוא לא רוצה להתפרסם, ולמה הוא בכל זאת מפרסם ספרי שירה ופילוסופיה.

יהודה דיבר גם על מחאת האוהלים שהיה ממוביליה בשנת 2011 (השנה בה רוב הילדים נולדו!), ועל הקשר שבין פילוסופיה לחיים החברתיים. הוא דיבר גם על פילוסופיה באופן כללי, על כך שיש מעט מאוד פילוסופים היום והרבה יותר פרשנים או אקדמאים, ועל חסרונותיה של האקדמיה בתחום הפילוסופיה.

בהקשר של השיר שקראנו, ״זה כמו לבחור בין שמחה לעצב״, יהודה הסביר על איך שהשמחה והעצב כרוכים זה בזה, כמו טוב ורע. אבל פחות טוב זה לא אומר יותר רע, הקווים הללו מקבילים אבל לא מצטלבים. הוא סיפר על בנו הקטן שאוכל ארטיק ועל המתיקות האינסופית שחייבת להיגמר מתישהו. הוא דיבר גם על המקום שבו אתה לא מרגיש כלום, לא שמחה ולא עצב, ועל כמה שזה מפחיד.

ליאם שאל ״למה רק החום דופק ופועם, האם הלב לא אמור גם לפעול?״ יהודה ענה שהלב פועם אבל החום הזה הוא התחושה שהוא מרגיש בין העצב לשמחה, הלב פועם ברקע.

יהודה הקריא לנו שיר הגותי נוסף מספר אחר שלו, וסיימנו עם טעם של עוד :)