יסודי בת ים 09.12.2021

שבוע שמיני של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. שמחים מאוד לחזור לשגרה אחרי חופשת החנוכה:

הדר הירש ואופק נגאר:

פילוסופיה:

היה מפגש מצוין אתמול בבת ים. הילדים שמחו לחזור. בשל מיעוט משתתפים הפעם (רק ארבעה הופיעו מאחת הקבוצות) החלטנו לאחד כוחות. לחלק הפילוסופי עלינו לספריית המבוגרים.

כל אחד תפס פינה ורשם מחשבות על המקום. חזרנו לכתה והילדים רשמו שאלות: יש פה אנשים שגם כותבים פה? למה אני מרגישה שהספרים תוקפים אותי? כמה נושאים של ספרים יש? למה יש תמונות בספרייה? האם ילדים יכולים לקרוא ספרים של ילדים וההיפך? למה צריך מסכות בספרייה? מי המציא את הספרייה? למה יש פה מחשבים? השקט לא נעים לי. כולם אומרים שזה נעים. למה זה? למה אין הרבה מקומות לשבת אם יש כל כך הרבה ספרים? מה מעורר שלווה ורוגע, בגלל השקט? האם יש ספרי מד"ב, מארוול? למה יש ספרים בצרפתית? קרה שלא היה ספר שרצו אותו? כמה ספרים יש בספרייה? 

השאלה האחרונה נבחרה.

מעיין; תלוי. כי יש ספרייה גם למעלה וגם למטה וכל הזמן הספרים מתחלפים אז אי אפשר לדעת.

רותם: כל מס' אפשרי. מביאים ספרים חדשים.

אלרואי: לפעמים יש ספרים לפי סרטים. יש אנשים שמשאילים ספרים ואז מחזירים.

מעיין: לא קונים. משאילים. מחזירים אחרי שקוראים בבית.

דניאל אטלס: כמה אלפי ספרים

ליאורי: מספר הספרים עולה ויורד, כמו שמעיין אמרה.

מעיין: מסכימה עם ליאורי.

אופק: מזכיר לי את הספרייה מאווטאר. גורם לי לחשוב שכל דבר נמצא באינטראקציה עם הסביבה. כמו שאנחנו שואפים ונושפים וזה משפיע על האויר, כמו שהגוף שלנו משתנה וגדל עם האוכל שאנחנו אוכלים, כך הספרייה נושמת.

משפיעה על הסביבה, על האנשים שקוראים.

רותם: אוכל גם מתפנה מהגוף.

אלרואי: יש אולי יותר מידי ספרים. יד אנשים שלא אוהבים לקרוא.

ליאורי: יש פה עוד ספריות. תמיד יש מה לקרוא, תמיד יש מה לספר .

מעיין: אין דבר כזה לא אוהבים לקרוא. אולי לא אוהבים מדע בדיוני, אולי כשגדלים אוהבים לקרוא.

רותם: יש מי שלא אוהב לקרוא. זה תחביב . לא כולם מתחברים

אלרואי: זה תופס זמן. לא כולם יכולים לקרוא

ליאורי: פעם קראתי יותר

תהל: אולי פחות מתחברים לסוג מסוים של ספר

דניאל אטלס: זה קשור לתרבות. יש אלפי ספרים

מעיין: יש אלפי ספריות בעולם. כל הזמן יוצאים ספרים חדשים

אני: אני קוראת ספרים ורק את אלה שאני אוהבת אני קונה כדי שיהיו לי בבית

רותם; את קוראת אותם שוב?

אני לפעמים. יש ספרים שאני מכירה ממש ממש טוב ויש כאלה שאני פשוט מאוהבת בהם. אני רוצה שיהיו קרוב אלי

דניאל : למה שווה לך לקרוא כמה פעמים?

ליאורי: גם אני אוהב שיש לי ספר טוב בבית. זו תחושה טובה

אלרואי: יש מנוי לספריה, אפשר לקרוא כמה שבא לך

רותם: יכול להיות שהיא אוהבת את הספר. כל פעם זה כמו פגישה חדשה. כמו שאנחנו רואים שוב ושוב סדרה שאנחנו אוהבים

דניאל אטלס: זה לא הופך למעניין, העובדה שאנחנו אוהבים ספר

עדי: הדר אמרה שאם הספר טוב לה היא תקנה אותו. כשימאס לה היא תעביר אותו למישהו אחר

ליאורי: אם היא תקרא שוב ושוב היא כבר תדע מה קורה בהמשך

רותם: משהו שאתה אוהב אפשר לחזור אליו גם חמישים פעמים

אופק: זה בדיוק מה שהיא עושה. הספרים שאני הכי שמח בהם הם ספרים שכך פעם שאני קורא בהם זה מרגיש קצת אחרת

רותם: ההרגשה של לקרוא משהו בפעם הראשונה זה אחרת, מסקרן, מרגש

מעיין: אם קוראים ספרים שונים של אותו סופר זה קצת דומה כי סופר מספר את סיפור חייו

אורי: אני קורא סדרה שלמה ואזשוכח ומתחיל שוב מהתחלה

רותם: אם מוציאים עוד ועוד ספרים מאותה סדרה יש לזה סיבה. אנשים אוהבים את זה

אלרואי: קראתי חמש פעמים את הרעשנים. יש שם קטעים מצחיקים

ליאורי: קומיקס יכול להיות מצחיק גם אחרי שקוראים  שוב ושוב

אופק: היתה תקופה ארוכה שקראתי שוב ושוב כל לילה את הבריחה הנועזת של נד העכבר. ההורים שלי השתגעו ממני. כל לילה, עד הסוף

עדי: גם לי היה ספר שאהבתי. לא זוכרת כמה עמודים. אהבתי ממש. קצת מפחיד אז קראתי רק ביום

רותם: יכול להיות קטע אחד מסויים שממש מרגש

מעיין: הברווזון המכוער זה דוגמה לסיפור שמתאר את החיים של הסופר במילים אחרות

זיו: יש לי ספר של אחותי החורגת שאני כל כך אוהבת ואני לא רוצה לסיים אותו.

היתה שיחה מרתקת לטעמי. למרות שיצאנו לטיול משאלה די סתמית הוא התפתח יפה ונתן חומר למחשבה על רגש שספרים מעוררים בנו. שמחתי. היה מעניין.

ספרות:

נכנסנו אחרי הפסקה נחמדה. חילקנו את הטקסטים מהפעם שעברה והילדים קראו את התגובה של אופק ושלי. המשכנו בעיבוד של הגלגול של קפקא לקומיקס. הילדים עקבו בעניין. אופק קרא. התייחסנו לציורים שליוו את הטקסט, למראה של סמסא לעומת הדמויות האחרות, לפריטים בחדר שלו, להבעות הפנים של הדמויות.

תרגיל הכתיבה היה להמשיך את הסיפור מהנקודה בה עצרנו. הילדים כתבו ברצון ועניין.

היה מפגש מקסים! תודה!