אוניברסיטת בר אילן 08.06.2025
- דרך רוח
- 7 ביוני
- זמן קריאה 2 דקות
שבוע מספר 28 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן.
בכיתה י' של יעל איזנברג ואושי שהם קראוס
החלק הראשון של השיעור האחרון בכיתה י' הוקדש למסעות אודיסאוס. אחרי מבוא קצר (שהתארך מעבר למתוכנן) ניגשנו לעבודה: התחלקנו לחברותות, וכל אחת מהן התבקשה לקרוא קטע מן המסע (בפרוזה, מתוך ספרו של אהרן שבתאי בסדרת מיתולוגיות), למצוא דרך להציגו בכיתה בשלוש דקות ולנסח שאלה פילוסופית/תרבותית/פסיכולוגית רחבה שעולה ממנו. כך ביקשנו לסכם גם את העיסוק שלנו במיתוס היווני לאורך השנה, וגם את התנועה מהקונקרטי לפילוסופי שתרגלנו בתהליך העבודה על המסות.אחרי זמן העבודה צפינו בפרזנטציות אחת-אחת: סיפור הקיקלופ, מתנת איולוס, האי של קירקה, הביקור בארץ הרפאים, שירת הסירנות, קליפסו, השיבה, הזיהוי, הרג המחזרים.
התלמידים העלו שאלות נהדרות (כמו מתי טוב לשקר? מהו חופש אמיתי? מה זה אומר לבגוד בבן זוג?) ואכן נראה שפיתחו מיומנות בתחום הזה, ומצד שני דווקא בתחום המיומנויות הפשוטות יותר כמו סיכום חומר ואפילו קריאה והקראה מדף היה קשה משחשבתי והפרזנטציות נמרחו עד שכולנו קצת התעייפנו.
אחרי שסיימנו עם הפרזנטציות, אושי הוביל שיעור על "האוטופיה הרומנטית" של אווה אילוז. הרעיון שהרגעים הכי אינטימיים שלנו נגועים בצרכנות עורר המון התנגדות, אבל מדוגמה לדוגמה נעשה כמעט מובן מאליו, למרות הביקורת העיקשת של עלמה לפיה גם בתוך הקלישאות הרומנטיות הכי סכריניות יש גרעין של חוויה אותנטית.
אנחנו מעכלים בקושי את העובדה שזה היה השיעור האחרון לשנה, וכבר עסוקים במחשבה איך להמשיך את שני הכיוונים האלה - שיבת אודיסאוס וביקורת הרומנטיקה של אילוז - בשיעור הפותח של כיתה י"א.
בכיתה יא' של יפעל ביסטרי ואמנון מרום
קשה קצת לתפוס שזהו השיעור האחרון שלנו לשנה זו.
השיעור היה נעים, מלהיב, מצחיק, מפרה ומלא באהבה – שיקוף מהימן של השנה שעברה עלינו.
כמה טוב שבחרנו לנו את המשתה כטקסט האחרון של השנה, וכמה טוב שתזמנו את הקריאה בו כך שתסתיים בדיוק הערב. הטקסט הקסום הזה עמד במרכזו של השיעור, ובאופן ראוי כל כך, במרכזו עמדה האהבה.
פתחנו את השיעור בהרמת כוסית תירוש חגיגית, כשברקע התנגנה נעימת חליל יווני עתיק. באופן זה ערכנו לנו משתה משלנו, וכך קראנו יחד את חלקו האחרון של המשתה. התרגשנו יחד.
לאחר ההפסקה עברנו לתרגיל כתיבה, שהפעם עסק במשתה עצמו. שאלנו שתי שאלות: הראשונה היתה מהו רגע השיא האישי שלך בטקסט. השנייה היתה ניסיון להבין טוב יותר את הקשר בין הפילוסופיה לספרות, כפי שמתבטא בטקסט הזה בצורה כל כך מיוחדת. נהנינו מהשיתופים של תוצרי הכתיבה, ככל שהותיר לנו הזמן.
לאחר מכן הסברנו את הוראות כתיבת הפרק הרביעי של עבודת החקר שהתלמידות כתבו לאורך השנה כולה. הפרק יאגד את מסקנותיהן משלושת הפרקים הקודמים, שעסקו במשל המערה, בהגיונות ובמקור והיסודות לאי השוויון בין בני האדם.
את השיעור ואת השנה סיימנו בקריאת שיר אהבה (איך לא): דברים שיש להם שיעור, מאת דליה רביקוביץ'. יפעל הובילנו לאורכו של השיר, ולמעשה המחיש לתלמידות את אהבתינו שאין לה שיעור.
בשיעור זה שבו אלינו שתי תלמידות שלמדו עם יפעל ועם רוני בשנה שעברה. הן זכו לחוות קצת מהקסם של השנה הנוכחית, ואנו שמחים לקבל אותן לקראת השנה הבאה.
אהבה והכרת תודה
בכיתה יב' של מורן בנית ושי אטר
מפגש סיום בביתה של מורן
תגובות