למפגש שלנו הגיעה סיגל (כבר טוב!) שפתחה בסערה עם שיחת חברות בבית קפה. אני, שלא יודעת להפיק סיטואציות כאלה אבל מכירה בנחיצותן, נהניתי מאוד ושמחתי בשיתוף הפעולה המיידי והמשעשע של הילדים שנכנסו מיד לראש. אחרי כמה דקות של פטפוטים נשיים שכללו מחוות גוף ואינפוף קול, נאספנו להמשך עבודה. סיגל ביקשה שנחשוב על דמות עליה נרצה לכתוב. כל אחד אמר על מי הוא מעוניין לכתוב. סיגל שאלה שאלות שהביאו למחשבה על החיבור של הכותב לדמות, עד כמה היא מוכרת לו מחד ועד כמה היא מספיק רחוקה מאידך. עד כמה הרו

שבוע מס׳ 21 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. למפגש שלנו הגיעו השבוע שמונה חברים טובים. פתחנו בפילוסופיה. הבאתי חלק מסדרת הצילומים של "האחיות בראון". פרויקט שנמשך לאורך ארבעים שנה מאמצע שנות השבעים. ארבע אחיות שנפגשנו כל שנה ובן הזוג של אחת מהן צילם אותן לאורך שנים. הפרויקט פסק כשאחת מהאחיות נפטרה. (כך נפתח הנושא החדש, זמן. לא דיברתי על כך. נשאיר לילדים להבין את זה מתוך המפגשים הבאים). השאלות שנכתבו: למה רואים רק ראשים בתמונות? למה הן לא משנות מקום? למה יש את הפרו

שבוע 11 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: אחרי שהתייחסנו בשבוע שעבר למצגת של הדר על הנס הולביין בתור טקסט, השבוע התייחסנו לאוסף ציורים ויצירות מתוך ספר אמנות מאת ירדן הירש. השאלות שנשאלו: למה כל התמונות הן ריאליסטיות? למה קשקשו על הציור של המונה ליזה, אם הוא מאוד יקר? למה כתוב בציור ״דגדוגים, כאב, גירוד״ - מה זה קשור? למה בכל תמונה יש פרצופים? למה כתוב ״the simple man״ בכמה מהציורים? למה הכל מדבר על סוג של מוות? למה הילד היה בקופסה הזאת? התייחסות לאחת ה

שבוע 23 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר פילוסופיה: קראנו ציטוט קצר של אמנית הקול ויקטוריה חנה, מתוך ראיון שנערך איתה, וזאת לאחר שהדר סיפרה לנו עליה ולאחר שצפינו באחד מהקליפים שהוציאה ( קישור ). הציטוט עצמו היה קצר: ״כל קושי שיש לנו, כל מום – מום, מם־וו־מם – כל מום שאנחנו נולדים אתו הוא יכול, בגלל הקושי, להכריח אותנו, לאלץ אותנו לחקור משהו.״ השאלה שנבחרה לדיון: למה בכלל צריך לחקור משהו? תהל - אפשר לחקור משהו כדי לדעת עליו עוד, להרחיב את הידע. לחקור זה ט

השבוע ה 12 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים עמד גם הוא בסימן נגיף האומיקרון המשתולל. רק 10 ילדים הצליחו להגיע למפגש אבל אנחנו מנסים בכל כוחנו לשמור על השגרה ולהמשיך הלאה: הדר הירש ואופק נגאר: פילוסופיה (אופק): התחלנו עם קטע מתוך "הדודה מיכל" של מאיר שלו . השאלה שנבחרה: "למה רשום 'כי כך חולף הזמן כשאנחנו ילדים'? האם הכוונה שהזמן כשאנחנו ילדים שונה מהזמן עכשיו?" דניאל - הזמן שונה כשאנחנו מבוגרים כי כשאנחנו מבוגרים הזמן יותר ארוך, כשאתה ילד זה עד גיל 18, ובבגרות זה ל