שבוע עשירי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן . בכיתה י' של יעל איזנברג ואושי שהם קראוס בשיעור השבוע סגרנו פינות...

שבוע מס׳ 15 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: (אופק נגאר)   אירחנו את אליאסף, המורה המלווה שלנו. קראנו טקסט נוסף מג'ואנג-דזה, "שמחת הדגים". (קראנו בהתחלה חלק אחד שלו. באמצע הדיון חילקתי את ההמשך שלו.) השאלות שנכתבו: מה הקשר "זו שמחה של דגים"? הטקסט נכתב בסינית, איך זה שהוא בעברית? למה השמות [של אנשים] ארוכים ולא-מובנים? למה ג'ואנג-דזה חושב על דגים? האם דגים יכולים לשמוח? השאלה האחרונה נבחרה. אמה – דגים יכולים לשמוח אבל לא רואים שהם שמחים. כל אחד יכול לש

שבוע מס׳ 11 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. בשיעור הפילוסופיה התחלנו לקרוא טקסט שאופק  הביא מתוך ניטשה. התלמידים התקשו לקרוא ואופק שישב לידי הסתכל עלי ואמר: לא אכפת לי לא לערוך דיון היום. נתמקד בקריאה. וכך קראנו את הטקסט (הלקוח מתוך ״שקיעת האלילים״ לניטשה המציג את הביקורת שלו על הפילוסופיה, ובהמשך את עמדתו שלו) שאחז כשש שורות במשך שעה וחצי. כל תלמיד ותלמידה קראו כל שורה עד שהצליחו לקרוא נכון, ממש נכון. כולל דגשים רפים, נקודות, פסיקים, מקפים מפרידים וכן הלאה. זה

שבוע עשירי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: השבוע אירחנו את סיגל שהחליפה את הדר. קראנו טקסט שנכתב לא על ידי פילוסוף מפורסם, אלא על ידי מישהי בקבוצת פייסבוק - מודעה ללק ג׳ל . על הטקסט הזה שאלנו שאלות וקיימנו דיון. השאלות שנשאלו: על מי מדבר הטקסט ולמה הוא על ציפורניים? למה זה על לק ג׳ל ולמה זה הצבע שיש לסיגל? מה זה טיפס? בסוף הטקסט כתוב ״אני כאן״ - איפה זה ״כאן״? למה ציפורניים ״טבעיות״ אם אני רוצה הדבקת ציפורניים? למה היא מתכוונת ב״אהבה״? למה בנות יושבות

שבוע מס׳ 9 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: קראנו קטע קצר מתוך ״הגיונות על הפילוסופיה הראשונית״ של דקארט, העוסק בחושים שמטעים אותו. השאלות שנשאלו: האם הוא באמת ישן, ואם הוא ישן איך הוא חש? למה הוא מדבר על עצמו אם לכל בני־האדם יש חושים? למה הוא מתכוון ב״שאני ישן״? למה הטקסט מדבר על חושים? למה כל האנשים חושים שחושים זה לא דבר טוב? איך יש לו את כל החושים אם הוא פילוסוף חשוב כל כך? למה כל התופעות מוטעות? למה שהוא יחשוב שאין לו חושים - הרי הוא זה ששומע, מרג

שבוע שביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר פילוסופיה: קראנו את הקטע של פרוסט על עוגיית המדלן. הקריאה הייתה קשה, עצרנו הרבה לבאר מילים לא ברורות. גם כתיבת השאלות הייתה קשה: השאלות: למה היא רעדה ועבר בה עונג? [הכוונה ״הוא״ וכו׳] מה הוא מנסה להשיג? האם הטקסט מנסה להעביר מסר ומהו? למה יש בטקסט הרבה נושאים ומילים לא קשורות? למה הוא הרגיש בן־חלוף? האם זה טקסט של גדולים?  השאלה האחרונה נבחרה. נויה ו׳ - הטקסט לא נועד לגדולים, זה תלוי אם אתה בנוי למילים האלה, א

שבוע 14 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר: ספרות: התחלנו בשיעור ספרות משותף עם סיגל. התלמידים קיבלו את הדפים עליהם עבדו בפעם הקודמת (כחלק ממטלת כתיבה עיונית המתפרשת על פני החודש האחרון) ואיתם דף נוסף לטיוטה ודף שלישי לכתיבה. מבלי להכביר במילים, הנחינו את התלמידים להפוך את מה שעבדו עליו בפעמים הקודמות לטקסט רציף שבו הם מציגים את הטענה שלהם אודות השירים שבהם אנחנו עוסקים. וזה הכל, הנחנו להם לנפשם ואפשרנו להם להתמודד לבד עם ״תסמונת הדף החלק״. בהתחלה עוד ראי

השבוע ה-13 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים . הדר הירש: ספרות: המפגש שלנו בבת ים התחיל עם ספרות. אופק הכין דף עבודה מסודר שעוקב אחרי תהליך הכתיבה העיונית. כל אחד מהילדים קיבל דף כזה והתבקש למלא טבלה בה הוא יתייחס לנושא עליו הוא רוצה לכתוב דרך מס' קריטריונים. את השלב המקדים לעבודת הכתיבה עשינו במפגש הקודם. אין ילד שלא ביקש עזרה בכתיבה ובמילוי הטבלה. זה היה מייגע. פילוסופיה: התפצלנו לשתי קבוצות. קראנו טקסט של קאנט הנוגע למושג האושר מ"הנחת יסוד למטפיזיקה של המידות".