יסודי בת ים 02.02.2023

השבוע ה-13 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים .

הדר הירש:

ספרות:

המפגש שלנו בבת ים התחיל עם ספרות. אופק הכין דף עבודה מסודר שעוקב אחרי תהליך הכתיבה העיונית. כל אחד מהילדים קיבל דף כזה והתבקש למלא טבלה בה הוא יתייחס לנושא עליו הוא רוצה לכתוב דרך מס' קריטריונים. את השלב המקדים לעבודת הכתיבה עשינו במפגש הקודם. אין ילד שלא ביקש עזרה בכתיבה ובמילוי הטבלה. זה היה מייגע.

פילוסופיה:

התפצלנו לשתי קבוצות. קראנו טקסט של קאנט הנוגע למושג האושר מ"הנחת יסוד למטפיזיקה של המידות".

השאלות שנכתבו:

למה איש אינו יכול לעולם להסביר במילים ברורות מה באמת הוא רוצה ולמה הוא שואף?

(השאלה הזו חזרה על עצמה מספר פעמים )

למה הוא חשב רק על אושר? זאת אומרת שהוא אדם שמח או עצוב?

למה איש לא מאושר?

למה הכותב אומר שהאושר רעוע כל כך?

עשינו הצבעה אבל השיחה פשוט לא קרתה. הילדים היו עייפים מאוד. כשהצעתי לוותר הפעם על מפגש פילוסופיה לטובת המשך קריאה בגורג'י נעניתי בקריאות הקלה. ובכן המשכנו לקרוא על ההרפתקה של אביב והחתולה שלה. זו היתה הזדמנות טובה לדבר על רגשות אמביוולנטיים,  על התפתחויות מעניינות ולא צפויות של חברויות בין ילדים לילדים,  ילדים לחיות. דברנו על הקושי בהתמודדות ובהכרה עם מציאות לא רצויה.  דברנו על ערך של זיכרון מתוק שלא ישוב עוד. דברנו על דרכים שונות להתמודד עם געגוע צורב. אני חושבת שזה היה נכון להקל הפעם.

אופק נגאר:

פילוסופיה:

קראנו קטע קצר על מושג האושר מאת עמנואל קאנט, מתוך ״הנחות יסוד למטפיזיקה של המידות״, שתמציתו: איננו יודעים מה יעשה אותנו מאושרים. השאלות שנשאלו: איך אנשים הגיעו מעצמם ל[דעת] מה זה אושר בשבילם? האם נעשו ניסויים להבין מה זה אושר? למה נחוץ לדעת הכל [כדי לדעת מה יעשה אותנו מאושרים]? למה זה ״למרבה הצער״ [ש״מושג האושר רעוע״]? מה באמת יעשה אותו מאושר? למה מושג האושר רעוע כל־כך? השאלות הראשונה והאחרונה נבחרו פה אחד. השאלה שהנחתה את הדיון הייתה שילוב של השתיים: למה מושג האושר רעוע, ואיך בכל זאת אנשים מגיעים בעצמם להבנה מסוימת של מושג האושר האישי שלהם?

אורי - אני חושב שפשוט מה שאפילו פעם אחת קרה להם ושימח אותם הם חושבים שאם זה יקרה להם מלא פעמים הם יהיו מאושרים.

אלין - כל אחד דואג לעצמו, ויודע בעצמו מה הכי טוב לו. ואם מישהו רואה שאתה עושה משהו שלא טוב לך הוא ינסה ליישר אותך ולהביא אותך לדרך טובה.

מאיה - מה שעושה אנשים למאושרים זה משפחה, תחביבים, כיתה, חיות־מחמד. כל דבר שקשור למשפחה.

אורי - מאיפה את יודעת שזה יעשה אותם למאושרים? יש אנשים שהם לבד בעולם ובכל־זאת הם מאושרים.

מאיה - בלי משפחה אתה חי לבד, אין מי שיגדל אותך ויאכיל אותך.

ליאם - אני יכול להאכיל את עצמי ולדאוג לעצמי. אני יכול למכור דברים כדי להשיג כסף.

אורי - כשמישהו מת מהמשפחה יש ירושה, אפשר להסתדר מהירושה [גם כשאתה נשאר לבד].

אלין - אם בגיל צעיר אתה נשאר לבד אתה לא יכול להסתמך רק על עצמך. יש דברים שהגוף שלך צריך שאתה לא יכול להכין לבד.

אופק - [מפנה את השיחה בחזרה לנושא של אושר, לעומת הישרדות] גם אם אפשר להסתדר לבד, אני חושב שמה שמאיה התכוונה להגיד זה שלא נהיה מאושרים לבד.

מאיה - מה שאלין אמרה זה נכון. מה שיעשה אותך [מאושר] זה לא רק משפחה, אלא גם מתנות, כסף, בית - דברים [שיהיו לך] כשתהיה גדול, [שקשורים ל]עתיד שלך.

אורי - אם המשפחה שלך מתה לוקחים אותך לבית־יתומים ויאמצו אותך שלא תהיה לבד.

אלין - זה ממש קשה אם מישהו מהמשפחה מת. וגם, אם אתה עכשיו גדול ואין [למשפחה שלך] הרבה כסף, איזה ירושה יכולה להיות לך?

אופק - [ממקד שוב את הדיון, לנושא האושר]

אלין - אושר יכול לבוא מכמה נקודות. הוא יכול להיות דבר שמח ואז הוא הופך למשהו עצוב. וגם אנחנו לא יודעים מה יעשה אותנו מאושרים.

אורי - זה מוביל לשאלה השנייה: איך אנחנו מחליטים מה יעשה אותנו מאושרים?

ליאם - יכול להיות לי משהו ממש כיף, ואז יקרה לי משהו רע שיהרוס הכל, למשל אני יכול לשבור רגל או יד.

אופק - מה ההבדל בין להגיד שהאושר עצמו הוא דבר רעוע, לבין להגיד שמושג האושר הוא רעוע?

אורי - ההבדל הוא שב״מושג״ מתכוונים ממש לשורש של המילה, וב״אושר״ מתכוונים לכל אחד עצמו. אושר מבלבל, אנחנו לא יודעים את האושר אבל יש דברים שונים [שיכולים לגרום לאושר].

ליאם - הידע שלנו באושר זה שהוא כל הזמן משתנה. פעם אחת אנחנו חושבים שזה משהו טוב ופעם אחרת אנחנו חושבים שזה יכול להכאיב.

עדי - למה שהאושר יכאיב? הוא צריך להיות משהו טוב.

ירין - אושר לא חייב להיות תמיד משהו חיובי, למשל אם הלכתי לפארק ונפצעתי אבל הייתי נורא שמחה, זה גרם למשהו שלילי.

אלין - אושר זה למשל משפחה או חברים. והחברים יכולים להכיל אותנו, כלומר להבין אותנו ולעזור לנו.

מאיה - לא רק משפחה וחברים יכולים לעשות אותנו מאושרים. זה העתיד שלך. זה יכול להיות גם משהו שלא קשור אלייך, למשל אם קנו למישהו מתנה אתה יכול להיות שמח בשבילו, לפרגן לו. ואחרים יכולים לפרגן לך, לתת לך מתנות ולבוא למסיבות שאתה עושה.

אורי - אני חושב שליאם מתכוון שאם חווים פעם אחת אושר ואז חווים כאב אתה לא תרצה לחוות את האושר הזה [יותר] כדי לא לחוות את הכאב.

עדי - אם העתיד יכול לעשות אושר [כמו שמאיה אמרה] - אבל איך היא תדע מה העתיד, היא צריכה לדעת את ההווה לא את העתיד.

ליאם - למדנו פעם ב״דרך רוח״ שההווה לא נתפס, תמיד יש רק עבר ועתיד [הכוונה לשיר ״ציפור שנייה״ מאת נתן זך, וכן לשיר ״ויש ציפור בשמיים״ מאת יהודה עמיחי]. אולי היא תדע שהיא הולכת בשבוע הבא לאנשהו ויהיה לה אושר, כיף.

אלין - זה ידוע שההווה לא נתפס, זה כבר תמיד בעבר. העבר נתפס וההווה לא, ואת העתיד אי־אפשר לדעת. וגם, האושר שלנו יכול להיות גם אושר של אחרים. אם קנו משהו בשביל אמא שלי אני יכולה לפרגן ולשמוח בשבילה.

עדי - בהמשך לליאם - אם היא תלך לשם זה יכול להשתבש. אם היא תתכנן את זה, זה יכול לא ללכת לפי התוכנית.

ליאם - זה קרה לי שניסיתי להכין לביבות ופנקייקים אבל זה התפקשש לי.

עדי - העתיד הכוונה לכשתהיה גדול, אפילו אם אתה לא יודע [מה יקרה]. אם לא אומרים לך כלום ופתאום […] לך משהו בלי שאתה יודע.

אורי - אני חושב שאין עתיד ואין הווה, יש רק עבר. כי טכנית עכשיו שאני אמרתי את זה אנחנו כבר בעבר.

ליאם - זה קרה לי גם בכנס של פופ [בובות Funko Pop!] שקניתי פופ והוא לא היה יפה והתוכניות גם אחר־כך עם האוטובוס התפקששו.

אופק - [ההבדל בין האמירה על ״האושר״ שהוא רעוע, לבין האמירה על ״מושג האושר״ שהוא רעוע: ״אושר רעוע״ הוא כזה שאינו יציב, מתחלף בכאב, נתון לשינויים ואינו קבוע. ״מושג רעוע של אושר״ הוא פגם בידיעה שלנו: האושר עצמו יכול להיות יציב וקבוע, אבל איננו יודעים מהו, ולכן המושג שיש לנו עליו הוא רעוע. - שיעור פצפון באפיסטמולוגיה.]