שבוע חמישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר השבוע המשכנו את הדיון שלנו ב״מיס סאנשיין הקטנה״ ואתיקה. המשכנו באיסוף רגעים מתוך הסרט שישמשו אותנו כדי לדון בקשר בינו ובין אתיקה. במהלך הדיון בהם עלו מספר מושגים מתחום הספרות שהגדרנו בקצרה, בהם נרטיביות, הטרמה, אקספוזיציה, פונקטום וסטודיום, כולם חדשים לתלמידות. ראינו שחלק מהרגעים הובאו בגלל הסטודיום שלהם - היבט אוניברסלי של החוויה האנושית שמתגלה בהם, וחלק בגלל הפונקטום - הקשר פר

שבוע מס׳ 15 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: (אופק נגאר)   אירחנו את אליאסף, המורה המלווה שלנו. קראנו טקסט נוסף מג'ואנג-דזה, "שמחת הדגים". (קראנו בהתחלה חלק אחד שלו. באמצע הדיון חילקתי את ההמשך שלו.) השאלות שנכתבו: מה הקשר "זו שמחה של דגים"? הטקסט נכתב בסינית, איך זה שהוא בעברית? למה השמות [של אנשים] ארוכים ולא-מובנים? למה ג'ואנג-דזה חושב על דגים? האם דגים יכולים לשמוח? השאלה האחרונה נבחרה. אמה – דגים יכולים לשמוח אבל לא רואים שהם שמחים. כל אחד יכול לש

שבוע שמיני בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. הפעם החלטנו לשבור שגרה עם צפייה בסרט. אופק המליץ על סרט אנימציה מנטפליקס, נימונה שמו.  את הסרט ראינו כמובן לפני שהבאנו אותו לצפייה לחברים בבת ים. הצטיידנו בפופקורן, הכנו מכלים קטנים מבריסטולים וקיווינו שהילדים יאהבו את הסרט כמו שאנחנו אהבנו אותו. לא התאכזבנו. הילדים היו מרותקים לאורך כל השעה וארבעים דקות.  הסרט מספר על נימונה, ילדה שובבה במיוחד,  על סף האלימה שחוברת לאביר קטוע יד שמואשם ברצח שלא ביצע. היא מזדהה איתו כי

שבוע שביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר פילוסופיה: קראנו את הקטע של פרוסט על עוגיית המדלן. הקריאה הייתה קשה, עצרנו הרבה לבאר מילים לא ברורות. גם כתיבת השאלות הייתה קשה: השאלות: למה היא רעדה ועבר בה עונג? [הכוונה ״הוא״ וכו׳] מה הוא מנסה להשיג? האם הטקסט מנסה להעביר מסר ומהו? למה יש בטקסט הרבה נושאים ומילים לא קשורות? למה הוא הרגיש בן־חלוף? האם זה טקסט של גדולים?  השאלה האחרונה נבחרה. נויה ו׳ - הטקסט לא נועד לגדולים, זה תלוי אם אתה בנוי למילים האלה, א

שבוע 24 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר והדר הירש: פילוסופיה: לקראת ביקורו של הפילוסוף יהודה עתי בבית־החינוך שלנו בשבוע הבא, קראנו את אחד משיריו שנקרא ״זה כמו לבחור בין שמחה לעצב״, מתוך ספרו ״מה לך רוח?״. השאלות שנשאלו: למה צריך להבין שאין בחירה בין עצב או שמחה? למה קיים הדופק כשיש עצב ושמחה? למה רק החום דופק ופועם, האם הלב לא אמור לפעום גם? מה משמעות ״הדופק הפועם״ בהקשר של שאר השיר? עם מה הוא דיבר - על קושי בחיים? כשהוא אומר ״איפה אתה״ למה הוא מתכוון

שבוע 12 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים . הדר הירש: פתחנו במפגש ספרות של שתי הקבוצות יחד. קראנו את שני השירים של חלפי בהם אנחנו עוסקים (הקריאה השתפרה מאוד. היתה בתחילת התהליך מהוססת, מתנצלת. כעת בטוחה, יציבה, יפה ומדויקת) פתחנו במושגים של מטאפורה והאנשה. מצאנו דוגמאות בשירים וגם חשבנו על כמה בעצמנו. חילקנו את הדפים שנכתבו משבוע שעבר וכתבנו כותרת . הילדים עובדים בחשק וריכוז (רובם, יש מי שלא מוצא עניין) . עבודה קשה ומאתגרת. אחרי ההפסקה התפצלנו לשתי קבוצות.  יצאנו ל