השבוע ה-17 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה (אופק נגאר): קראנו קטע קצר מתוך ״המשתה״ לאפלטון, העוסק באהבה, ביופי ובטוב. השאלות שנשאלו: האם דיוטימה רוצה להתחתן עם סוקרטס? האם לסוקרטס היו חברים? למה הם מדברים על אהבה, מאהב ודברים כאלה? למה כתוב ״המאהב משתוקק לדברים יפים״? למה דיוטימה מדברת על דברים יפים? מי המאהב שמתכוונים אליו בטקסט? האם הוא [סוקרטס] פגש אותה [דיוטימה] בחיים האמיתיים? ולבסוף השאלה שנבחרה: מה היה קורה אם סוקרטס לא היה שואל שאלות, איך החיים

שבוע מס׳ 11 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. בשיעור הפילוסופיה התחלנו לקרוא טקסט שאופק  הביא מתוך ניטשה. התלמידים התקשו לקרוא ואופק שישב לידי הסתכל עלי ואמר: לא אכפת לי לא לערוך דיון היום. נתמקד בקריאה. וכך קראנו את הטקסט (הלקוח מתוך ״שקיעת האלילים״ לניטשה המציג את הביקורת שלו על הפילוסופיה, ובהמשך את עמדתו שלו) שאחז כשש שורות במשך שעה וחצי. כל תלמיד ותלמידה קראו כל שורה עד שהצליחו לקרוא נכון, ממש נכון. כולל דגשים רפים, נקודות, פסיקים, מקפים מפרידים וכן הלאה. זה

שבוע שלישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר פילוסופיה: קראנו טקסט של עמנואל קאנט מתוך ״על השלום הנצחי״, שעוסק במצב של שלום לעומת מלחמה. השאלות שנשאלו: למה כתוב ״שלום״ ולא ״שלום של מדינה״? מה זאת אומרת ״אינו ערובה לכך שהיא לא תפרוץ״? מה היה קורה אם לא היה שלום? למה מלחמה היא מצב טבעי ושלום לא? האם קראנו את הטקסט בגלל המצב? מה זה אומר ״מצב טבעי״? למה הטקסט מדבר על מלחמה? השאלה האחרונה נבחרה. אדם - אופק הביא את זה בכוונה בגלל המלחמה. עדי - בגלל שעכשיו מלחמ

שבוע שני בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר: פילוסופיה: קראנו קטע מתוך ספר תהילים העוסק בדמותו של האדם רודף השלום. השאלות שנשאלו: למה הטקסט כזה ארוך? אחרי מה / מי הוא רודף? מיהו אותו איש (הרודף שלום וכו׳…)? למה יש אנשים רעים? למה לא קראנו את המשך הטקסט? על מה מדבר הטקסט? ולבסוף השאלה שנבחרה:  ״רודף מזכיר לי מכות ודברים רעים, וזה ההפך משלום. איך זה?״  (בזמן ההצבעה על השאלות, אחד מהתלמידים החדשים ניסה לגרום לילדה נוספת להצביע לשאלה שלו על סמך החברות ביניהם.

את השנה השלישית בבת־ים התחלנו לא ב״תרבוטק״ אלא בבית־הספר ע״ש יגאל אלון - השנה אנחנו באים אל התלמידים! הקמנו את בית־החינוך שלנו בספרייה הבית־ספרית, והתחלנו את המפגש הראשון עם משחקי היכרות, ולאחריהם - פילוסופיה.   פילוסופיה: הטקסט שהעסיק אותנו היה לקט של הגדרות למילה ״שלום״. השאלות שנשאלו: למה כל סכסוך בין מדינות צריך להיות אלים? למה ״שלום״ זה שם ישראלי נפוץ? מה קורה במצב שבו התדיינות לא מובילה לשום מקום ואין יכולת להתפשר? מה זה ״זולת״ ו״כפייה״? מה הקשר בין השורש של״מ למילה ״של

ביום חמישי האחרון התקיים ב'תרבוטק' המפגש ה 17 של בית החינוך שלנו. הדר הירש ואופק נגאר: היינו מעטים השבוע בבת ים. עשרה ילדים הגיעו. במפגש הפילוסופי היינו יחד. אופק הביא טקסט של אריסטו בו דובר על סוגי אושר ועל אופיים השונה של האנשים השואפים אליו. השאלות שנכתבו : למה הסגולה הטובה עדיפה מהכבוד? למה הוא חשב שיש אנשים עם אורח חיי בהמות? האם הוא היה בטוח במה שכתב? מה אנשים אמרו על הספר הזה, הסכימו איתו? למה כתב על בהמות ולא על חיות אחרות? למה הוא עובר שלב אחרי שלב ולא מגיע לתוצאה? ע

שבוע 16 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. הדר הירש: פילוסופיה: המפגש שלנו בבת ים התחיל בקבוצה מפוצלת. קראנו טקסט שליה הביאה לנו, "נקודת ראותו של חזיר", דיאלוג בין חזיר מובל לשחיטה טקסית ובין כהן הדת. השאלות שנכתבו: מה קשור סין לחזירים? למה שהחזיר ירצה למות כל כך מהר? למה הוא אמר את זה? לא כיף למות. למה הכהן אומר לחזיר למה אתה לא רוצה למות כשהוא בעצמו לא רוצה למות? למה הכהן עמד לפני המכלאה ונשא דברים? מה, הוא מדבר עם חזירים? השאלה האחרונה קבלה הכי הרבה הצבעות. דניא

אז אחרי כמעט שנתיים של הכנות, עליות ומורדות, התרגשויות ואכזבות, פתחנו אתמול, סוף סוף, גם את בית החינוך השני למדעי הרוח לתלמידי היסודי בתרבוטק בבת ים . 20 מתלמידי כיתות ד'-ה' בביה"ס 'יגאל אלון'  בעיר הגיעו למרכז התרבוטק הנפלא בבת ים ואז הרוח עלתה: הדר הירש: ספרות: כולנו התרגשנו, גם המבוגרים וגם הילדים. התרגשות טובה. המפגש החל במליאה בחדר גדול בספרייה. עדי וסיגל פתחו את המפגש. שיחקנו משחק הכרות שבדיעבד היה ארוך ומייגע משהו (למרות שהשיג את מטרת הכרת השמות). אחריו אכלנו כריכים. ג