אם לא הספיק לנו נגיף האומיקרון אז אתמול הצטרף למהומה גם 'נגיף' בחינת הבגרות במתמטיקה ששיבש לנו את מהלך הדברים. ובכל זאת התגברנו על שניהם:
מחזור ג' (יב')
ספרות (ענבל המאירי) - הבגרות במתמטיקה היום השאירה אותנו במתכונת מצומצמת מאוד, אז זו הייתה הזדמנות לשיחה אישית ואחר כך לאפשרות הבחירה בין להמשיך לענות על שאלת הבגרות משבוע שעבר (על חוויות מכוננת בחיי הגיבור.ה) או לעבור ל"זכרונות חמים" של דליה רביקוביץ (ובכלל לא הייתה התלבטות...). קראנו את השיר וסימנו בו מקומות שנראים מעניינים, משונים, משמעותיים, וחילקנו את הדברים שעלו למחוזות משמעות - מחד, תחושות הקיפוח, הבדידות, הפחד, החמסין, הערסלים האיומים והעננים הטורפים, דימוי הדוברת בשיר לעורב "שנקוטו בו קרוביו העורבים", ומאידך, האהבה והביחד שקיימים אצל אחרים ומחוזות הדמיון שבהם אפשר "לשכון ביחידות עם הרוח" ולהפליג "עד עיר בירתם של הלווייתנים".
קראנו בתהלים על "לוויתן זה יצרת לשחק בו", שרביקוביץ מרמזת אליו בשירה כאל מקום משכנן של "חיות השעשועים" של האל, קראנו מדרשים על העורב שמבקש לחקות את היונים, וגם ראינו קטע קצר מ"משפחת סימפסון" שבו ליסה קוראת את "העורב" של אדגר אלן פו (ב"ליל כל הקדושים"). דיברנו על ההיפוך בשיר, שבו הילדה המקופחת היא גם נבחרת (כי מי עוד יכולה להפליג לבירת הלווייתנים, להתייחד עם הרוח או לראות עננים טורפים את צידם), על מוטיב הנסיעה החוזר בשיריה של רביקוביץ (מסע אל מחוזות דמיון, האשליה שבמסע כזה וחשיפתה), ועל הדיאלוג שלה עם צורות שיריות גבריות בעיקרן (המסע כדגם גברי כשאודיסאוס הוא מובילו, ודמות המשורר-הנביא שראינו גם אצל עמיחי ב"משלושה או ארבעה בחדר" ואל מול השיר של רביקוביץ "החלון" - דיאלוג שחושף משוררת נביאה מסוגה). בסיכום (19 מילים) כתבה אביב על החשדנות שצריכה ללוות את המבט על שמות השירים ועל אמירות שנשמעות נחרצות
בשירים של דליה רביקוביץ.
פילוסופיה (אילן בר דוד) - לירון הביא לנו את השיר "בדיוק כמו שאני" של רביד פלוטניק, או נצ'י נצ' בשם הבמה שלו, ואף שמענו את הביצוע. שוב עלה הדיון בין פזמונאות לשירה. רובי לא יכול היה להתאפק והביא לנו את השיר Time in a Bottle של Jim Croce וסיפר לנו את הסיפור הטראגי שלו. שוב הפזמונאות ניצחה ברוב קולות, הקלילות והחן המתלווה, כך מסתבר, נגישים יותר. כך או כך במת השיר פתוחה ומעוררת השראה.
דילגנו לדיון בעקבות המשימה היצירתית להביע את ההוגה הנסתר שנמצא בתוכםן באמצעות הסרט שראינו בשבוע שעבר. הם נדרשו לכתוב אילו סוגיות פילוסופיות זיהו ב ״מר אף אחד״, אילו הסברים ניתנו לבעיות הפילוסופיות שעלו ומה דעתם על אותם הסברים. הדיון התפתח לסוגיות של דטרמיניזם, בחירה חופשית וקיומו של אלוהים. בהקשר של הנושא האחרון ראינו קטע קצרצר מתוך המחזה של חנוך לוין "ההולכים בחושך" על דמותו של אלוהים שנמאס לו מאותן שאלות צפויות וחלק מהסבריו לא נשמעים משום שבדיוק עוברת רכבת...
לאחר הדיון הער למדי עברנו לעבודות החקר. נעזרנו במצגת שחיה שלחה בקבוצה וקראנו אותה. הבהרנו את כל הסעיפים כאשר במקביל ניסיתי לעורר עניין באמצעות העלאת נושאים באופן ספונטני.
לשמחתי זה הועיל, ושני תלמידים הבינו שיש להם כיוון וחומרי קריאה לחדד את הנושא.
היסטוריה (ד"ר אבי-רם צורף) - חזרנו למשבצות הזום, שדווקא אפשרו גם למי שבבידוד להשתתף. המשכנו בדיון במאמרו של יוסי אדרי על מוחמד עלי. דנו במשמעות של צו הגיוס שקיבל עלי כחלק מאסטרטגיות הפעולה של הFBI כנגד מנהיגי המאבק האפרו-אמריקאי שקראו למגמות של לאומיות שחורה (וחידדו בכך את הזיקה שבין המאבק האפרו-אמריקאי למאבקם של הווייטנאמיים בארה"ב), ובמחירים המטריאליים והספורטיביים ששילם עלי על סירובו.
עסקנו באופן בו הדיון במיקום ההיסטורי של פעולת הסירוב המהדהדת של עלי מחייב הערכה מחדש של האופן בו היא נתפסת במסגרת הדימוי הכללי של ההתנגדות למלחמה בווייטנאם - בעוד שבדרך כלל היא נתפסת כחלק מגלריה, שמופעים בולטים שלה הם ביטויים אומנותיים כמו שיער או Blowing in the wind של בוב דילן, ועם לבנים בני המעמד הבינוני-גבוה, הרי שלמעשה כל אלה קיבלו תוקף בזכות אקט הסירוב של עלי שקדם להם והעניק להם השראה.
עסקנו גם בהשוואה, שבה חותם אדרי, בין המוכנות של עלי לשלם מחיר על סירובו ועל מאבקו, לעומת החשש הבולט של ספורטאים בכלל להתייצב באופן ברור בשאלות פוליטיות בעידן הניאו-ליברלי, בשל החשש מירידת "ערך המותג שלהם".
בחלק השני של השיעור המשכנו בתולדות מאבקם של הספורטאים האפרו-אמריקאים, כאשר הפעם דנו בהנפת האגרופים המכוסים בכפפות השחורות, סמל "הכוח השחור", של טומי סמית' וג'ון קרלוס על דוכן המדליות של ריצת 200 המטרים באולימפיאדת מקסיקו סיטי 68. עסקנו באופן בו התמונה הזכורה הזו היתה למעשה תולדה של פעולה פוליטית קולקטיבית של כלל הספורטאים האפרו-אמריקאים ודיונים שהתנהלו בינם לבין עצמם, שהמופע של סמית' וקרלוס היה ביטוי
שלהן, ולא אקט אינדיבידואלי. העמדנו את היחס האמריקאי למחאתם של השניים, שגורשו מהכפר האולימפי (אך המדליות שלהם נספרו במסגרת מניין המדליות האמריקאי), לבין היחס הסובייטי למחאותיה של המתעמלת הצ'כית ורה צ'סלבסקה באותם משחקים, שהתקבלו ללא עניין בולט.
את השיעור סיימנו בבחינה של סיפור מסוג אחר של מתאגרף אפרו-אמריקאי, דרך שירו של בוב דילן Hurricane מ1976, המספר את סיפור כליאתו של המתאגרף רובין קרטר על לא עוול בכפו ודרכו על הגזענות העומדת בבסיס מערכת המשפט האמריקאית וכליאת היתר של שחורים. דנו באופן שבו סיפורו של קרטר מבטא את הטרגדיה של ספורטאים שחורים באותה תקופה, ובשאלת משמעות התייצבותו של דילן, כמספר וכזמר, לצד קרטר.
מחזור ד' (יא')
ספרות (עידו פלד) – שיעור ראשון בזום השנה. כולנו היינו יותר מתורגלים ובנוח עם זה מבשנה שעברה. התחלנו מיד עם פרק ב' של "הגלגול" - סיימנו אותו בקריאה משותפת ואח"כ בקבוצות בחדרים. עקבנו בעיקר אחרי היחסים בין בני המשפחה.
בעקבות הקריאה מיקה ואביב הציגו את המודל הסטרוקטורלי על פי פרויד בפעילות שהכינו לקראת השיעור, ואז "יישמנו" אותו ואת המודל האדיפלי על משפחת סמסא. בחצי השני של השיעור דיברנו גם על מזוכיזם וקראנו מתוך זאכר-מזוך, ועל ההקשרים החברתיים-ביקורתיים של העמדה המזוכיסטית כפי שהיא מוצגת אצל קפקא.
בשבוע הבא אני מתכנן לסיים עם "הגלגול" ולדבר - אם אני לא אתחרט - גם על דלז וגואטרי, כהצעה חלופית לקריאה הפרוידיאנית שהצגנו היום.
פילוסופיה (ד"ר רמי גודוביץ) - את השיעור אמש העבירה נגה, סטודנטית לתעודת הוראה בפילוסופיה שכחלק מההכשרה מתלווה לרמי והקבוצה שלו בבית החינוך - למדנו על יחסי הגוף והנפש מנקודות מבטם של שני פילוסופים: דקארט ושפינוזה.
ראינו כיצד עמדות של פילוסופים מושפעות משיקולים שנובעים מההגות השלמה שלהם, כיצד סוגיית הגוף והנפש קשורה אלינו ואפילו קצת דיברנו על איך זה יכול לעזור לנו בתקופת הקורונה.
באופן כללי ההכשרה שאני עוברת ב 'דרך רוח' מיוחדת ושונה מבית הספר הרגיל שאני מלמדת בו, החוויה שנוצרת היא הרבה יותר אינטימית, נעימה ויוצרת מרחב בטוח לדיון פילוסופי מעמיק :)
מחזור ה' (י')
ספרות (עדי חבין) – פתחנו את השיעור בתרגיל כתיבה יוצרת. התלמידות כתבו וידוי מפי דמות פרי דמיונן, הקריאו את הטקסטים ודנו בכל אחד מהם, ע"פ קריטריונים שתרגלנו לאורך השנה. הן הצביעו על הקול המספר, על המבנה ואופן פרישת המידע, אפיינו את השפה ואת הסגנון, זיהו את מצבן של הדמויות ואת המוטיבציות לדיבור שלהן. היה דיון מצוין - מכבד ורציני. דיברנו על הכלים שבהם משתמשת הספרות, ולשם השוואה התבונו על כמה ציורים מפורסמים, וניסינו לבחון אילו כלים (אחרים או דומים) משמשים ביצירות חזותיות.
הסתכלנו על קומפוזיציה, על צבעוניות, על אופני ייצוג. בסוף התחלנו קצת קצת להתקדם לנושא הבא שלנו, מיתולוגיה יוונית, ושאלנו את השאלה מהו מיתוס..
פילוסופיה (שי זילבר) - התחלקנו לקבוצות קריאה ובשיעור השני דנו בפילוסופיה פמיניסטית, ובפרט בשאלה אם תיאוריה של דאגה ואכפתיות היא נשית בעיקרה, נושא שהוביל אותנו בשני מסלולים: הראשון הוא אילו השלכות יש לעמדה שבוחנת את האינדיבידואל בלא קשר לתפיסת צדק אוניברסלית והשני הוא אילו השפעות חברתיות יש לגישה הזאת. למשל, האם עדיין יש תפקידים מסורתיים לגבר בבית ובעבודה? האם הגבר עדיין יוצא לצוד בעוד האישה מתמקדת בעבודות תחזוקה ביתיות. מדוע למשל יש רוב נשי במקצועות טיפוליים מסוימים, והאם עלינו לנסות לשנות זאת? כל אלו באו לאחר עיקר הדיון, שנסוב סביב סוגיית האנשים השקופים, האם אפשר לדאוג לכל אחד, האם יש לכך מחיר, מיהם האנשים שממלאים תפקידי ניצב בחיים שלנו, והאם אלינו לנסות לשנות את יחסינו כלפיהם? היו שאמרו שהדבר בלתי אפשרי, או שהדבר כרוך בלבישת מסכה, אחרות הזכירו שגם אם נהייה נחמדים לנהג או לשומר בכניסה הדבר עלול להיות בעל השפעה כלשהי.
Comments