שבוע 14 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס הכיתה שלנו חברותית מאוד ומגובשת (כמו שאומרים) מהחודש הראשון. הם יושבים יחד בארומה ובספריה, מדברים הרבה בווטסאפ הקבוצתי והאווירה בכיתה טובה ומכילה. החלק הראשון בעבודה על המסות חיזק את המגמה הזו. ישבנו, זה שבוע שני, מול שולחן אחד. כמו בליל סדר עמוס תלמידים (ושני מורים), והמשכנו בהקראה של הסיפורים האישיים. על גזענות שנתקלה בה תלמידה; גזענות מעליבה, על תחושות של בדידות, על התלבטויות

שבוע 14 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי סיימנו את החלק הראשון של הנושא השנתי שלנו - המונולוג, עם קאנט כנקודה משמעותית במחשבה המונולוגית. חזרנו על המהפכה הקופרניקאית השנייה שלו, שמחזירה את האדם למרכז דרך השכל האנושי שמכונן את התופעות. בין עולם התופעות, שבמסגרתו יש סובייקט תופס ואובייקט נתפס, לדברים שנמצאים מעבר לתחום הניסיון ואפשרות החקירה שלנו - התעורר דיון על צורות ההסתכלות שלנו. ליהי תהתה, אם אי אפשר להגיע לדברים כשלעצ

שבוע 13 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס השיעור כולו הוקדש אתמול לקריאת החיבורים ומטר שאלות. התלמידות התכנסו מסביב לשולחן אחד ונוצרה אווירה קרובה וגם מעט מתוחה, שהשתחררה לאט עם כל סבב קריאה ושאלות נוסף. כל סבב דרש כחצי שעה, כך שבסך הכל כמחצית התלמידים הספיקו לקרוא ולשתף, אך כולם נרתמו לכתיבת חיבורים ולהעלאת שאלות. ונמשיך בשבוע הבא. בכיתה יא' עדי חבין ותמר חנה נקש רות הגעתי ( תמר ) עם לחישה באוזני רוחי, שאולי זה דווקא נ

שבוע 13 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. שיעור משותף לכיתה י' (ענבל ודניאל ) ולכיתה יא' (גל ועופר) פתחנו את השיעור בהדרכה משותפת עם כיתות י' בספריה על כיצד צדים מקורות, מהם מקורות ראשוניים ומשניים, ועל אופן השימוש בכותר, מפתח חיפה, וכו'. הם שרדו יפה את הפלוריסנטים וההדרכה, ובשעה השנייה עברנו לשיעור משותף שהועבר בעיקרו על ידי דניאל פלדי ובסיועי הצנוע, בנושא קאנט והחידוש הסינטתי אפריורי שלו. כיתות י''א סיימו בדיוק ללמוד על יום, כאמפריציסט וכשעון המעורר לדו

שבוע 12 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס בשיעור האחרון הכרזנו על יציאה למסע בעקבות ז'אנר המסה, ופתחנו את סדנת הכתיבה הראשונה שלנו. תחילה הצגנו את מקורותיו של הז'אנר, והדגשנו את האמת של ההתנסות (על פני הבדיון ו/או האובייקטיביות, או וואלה - הבדיון של האובייקטיביות).  ביקשנו מהתלמידות, אליבא דקזין, לנסח סוגיה אישית ואמיתית שמטרידה אותן מאוד ומושכת אותן לחקירה פנימית. לאחר מכן ערכנו סבב שבו הציגו התלמידות את השאלות והסוגיו

שבוע 12 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי את השיעור פתחנו בקריאת המסה של אורי שגב, "הרחק ממסדר הדגל - על 'עלטה' מאת דוד פרישמן", שזכתה במקום הראשון בתחרות כתיבת מסות.  ההנחיה לקראת הקריאה הייתה לשים לב לשאלות שאורי שגב מעלה ומבקשת לחקור ולתובנות שהיא מגיעה אליהן. ומאחר שגם אנחנו בתהליכי כתיבת המסות שלנו, וליתר דיוק בשלב של הוספת טקסט חיצוני לסיפור האישי (כמו שיר, ציטוט מסיפור, רומן, סדרה, ציור...), עקבנו בקריאה צמודה אחר ה

שבוע 11 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס שיעורים מלאים גדושים ולימודיים השבוע בבן גוריון. אנחנו מתחילים בסיכום מלא ודחוס של דקרט. חצי שעה ממוקדת וחדה הופכת לשעה ורבע ממוקדות וחדות במהלך של דקרט. התחושה: האסימונים נפלו, הביטים  התישבו במקומם והחומר הובן. החיסרון עד עכשיו היה פרגמנטריות יתר. פה שעה שבוע אחר כך שעה כאן דקרט כדיון ושם כקריאה והנה, נוצר המסגור והשמחה עלתה כיוון ששאלות בתלמידים הראו שלא אבדו כיוונים. אחר כך,

שבוע 11 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי את השיעור השבוע פתחנו בחזרה קצרצרה על הרעיונות המרכזיים של "מות המחבר", בו עסקנו בשבוע שעבר. ראינו אלמנטים בארתיאניים בשיר "מבוא לשירה" של בילי קולינס, המעביר את הרעיון שהטקסט פתוח "לשוטטות אך לא לחדירה". לאחר מכן המשכנו עם בארת דרך המחשבות שלו על הצילום והתעכבנו על מושגי הסטודיום והפונקטום בצילום. בעוד הסטודיום הוא הידע הכללי, התרבותי, המשותף; הפונקטום הוא הדבר שדוקר אותי (ודווקא

שבוע עשירי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס את השיעור אמש פתחנו בדיון בפרק ממראה שחורה שעסק בדירוגים. תהינו עד כמה הייצוג שונה קטגורית מעולמנו או שמא רק מציג נקודת קיצון של מה שכבר ישנו: באילו אופנים אנחנו מדרגים ומדורגים בחיינו? עד כמה הסוכנות שלנו מושפעת מכך? אושי הציע לכנות את צורת השליטה בעולם של מראה שחורה כ"אנרכיה של מוניטין", כאיזה המשך מדומיין לציר שמתח בשבוע שעבר בין אנרכו קומוניזם לאנרכו קפיטליזם. מן הייצוג ה

שבוע עשירי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי האם תיתכן שפה פרטית? התחלנו בניסיון כזה - בתרגיל כתיבה שקנדריק לאמאר (הראפר הראשון שזכה בפרס פוליצר, ומי שנחשב לממשיכה של טוני מוריסון) סיפר שקיבל בשיעור בחט"ב והשפיע על יצירתו בהמשך - כל אחת כתבה טקסט קצר שמובן רק לה ונתנה למי שלידה לקרוא. ליהי, למשל, כתבה על משחק מילים עם חברות, שבמסגרתו השימוש במילה "בית" היא קוד שמשמעותו מצב רוח טוב. הלל בחרה במשפט מסדרה, יערה כתבה שיבוש לשו

שבוע תשיעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס טוב. (או לא טוב?) את השיעור הקודם איתי סיימנו אחרי שעה וחצי של דיון במהפכה התעשייתית, ובתחילתה של הכלכלה המודרנית, ברכוש ובקפיטליזם. ההחלטה של אור ושלי: דקרט יחכה ונסיים עם הנושא הזה. אחרי שעה וחצי של מרקנטיליזם, אדם סמית והכלכלה ברוח ניוטון, תפיסות רכוש שונות, אנרכו קפיטליזם לעומת אנרכו קולקטיביזם ואנרכו קומוניזם, חצי מהתלמידים מאירים בהתלהבות, וכולם מותשים. חלקם עייפים אך מ

שבוע תשיעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי השיעור השבוע נפתח בתרגיל כתיבה קצר בהשראת המפנה הלשוני. התלמידים והתלמידות התבקשו לתאר רגש ללא שימוש בשמו ולאחר מכן השאר ניסו לנחש על מה מדובר. המטרה הייתה להראות כיצד השפה חורגת מהמודל של ייצוג ישיר. מאחר ובשבוע שעבר היינו בהרכב חלקי-מאוד, התחלנו עם חזרה על המהלך של שבוע שעבר, המעבר מהודאות הקרטזיאנית של האני החושב (שקודמת לוודאות של קיום האל) לרעיון של מות האלוהים, האובדן של א

שבוע שמיני בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס ברביעי האחרון חזרנו אל המספר האוקטורלי והמספר הפרסונלי. פתחנו עם תרגילי הכתיבה של התלמידות מן השיעור שעבר: אז, הן קיבלו בהגרלה כל אחת פתיחה או קטע מסיפור או רומן, התבקשו לאפיין את סוג המספר ולשכתב את הקטע בחילוף סוג המספר. הן גם כתבו רפלקסיה על העבודה. בשיעור האחרון הן התחלקו לשתי קבוצות לפי סוג המספר שקיבלו בקטעים ההם – קבוצת מספר אוקטורלי וקבוצת מספר פרסונלי. כתרגיל חימום,

שבוע שמיני בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי מהי הנקודה הארכימדית שלי? (או: מה אני עושה כדי למצוא את ה-center שלי?), עם תרגיל הכתיבה האישי הזה התחלנו את השיעור. איילת כתבה על טקסים קטנים שעיקרם - "ברגע שאת לא חושבת, את נרגעת", שחר כתבה לצייר, לשמוע מוזיקה... וכך, עם הפתיחות שנוצרה, חזרנו לדקארט - לספק כמקום המלא בחרדה, לחיפוש אחר הבסיס הוודאי שהוא רגעי. קראנו קריאה צמודה את ההיגיון השני. תהינו מה אומרת הנכונות להכיר בכך שא

שבוע שביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס את השיעור האחרון פתחנו חגיגית בביקור משמח של ד"ר תמר אברמוב, היועצת לנשיא קרן מנדל ומרצה מהחוג לשפה וספרות גרמנית מהאוניברסיטה העברית, ליאור פרלמן, מקים ומנהל שותף בדרך רוח, עינת ורצקי חברת הנהלה, ורותם אלבז מנהלת בית החינוך. בעיקר, הביקור החגיגי יצר הזדמנות מאוחרת לערוך סבב היכרות רשמי בין התלמידות, מה שלא עשינו עד כה. למה? לא לגמרי מנומק, כנראה שלא ראינו צורך. אולי העדפנו ל

שבוע שביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי השבוע התחלנו לעבוד על הכתיבה המסאית באופן יותר ממוקד. עשינו זאת דרך המחשבה על איך פותחים מסה. תחילה, כדי לחשוב על נושאים לכתיבת המסה כל אחד כתב רשימה של 5-6 דברים שמעצבנים אותו בעולם ואז פירט והתמקד באחד מהם (בין התשובות: אנשים שמדברים כמו תינוקות, בורות, אי-סובלנות, שעון מעורר, אנשים ששופטים על פי רושם ראשוני).   כמחצית מהשיעור הוקדשה לקריאה בארבע פתיחות של מסות אהובות עלינו במ

שבוע שישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס הכרנו מקרוב את המספר האוקטורלי והמספר הפרסונלי. פתחנו בקריאה משותפת של שתי פתיחות של סיפורים - מדוע אני אוהבת לישון של מאיה קגנסקייה ודבר קטן וטוב של ריימונד קארבר. בדקנו מה סוג המספר בכל אחד מהם, ולאחר מכן שכתבנו בעל פה את הסיפור בחילוף סוג המספר. שאלנו מה אבד? מה השתנה? האם הנימה? האם המהימנות? הסצנה הפותחת של דבר קטן וטוב נדדה בין נקודות מבט - זו של הלקוחה, זו של בעל המאפיי

שבוע שישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי התחלנו עם תקציר הפרקים הקודמים בדקארט, הפילוסוף הבודד שחווה משבר בעקבות הגילוי שחלק מהדעות שהחזיק בהן התגלו כלא נכונות, ובדרך שלו - של הטלת ספק רדיקלי, בכול, בלי לקבל כל דבר המוטל בספק. המשכנו בקריאה צמודה בהיגיון הראשון, כל אחד מהטיעונים - החלום, הדמיון, אלגוריית הציירים, האל הרמאי, השד המתעתע - עוררו הרבה שאלות (איילת, למשל, שאלה אם דקארט מטיל ספק גם בהכרה עצמה, רוני שאלה אם אפ

שבוע חמישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס אנחנו ממשיכים בתנופה את מה שהפך להיות המבוא שלנו לשנה כולה. החיבור בין הנרטולוגיה לבין המטפיזיקה. נדבר על הוויה ועל הוויה בדיונית. על חוקים שפועלים על ההוויה על היקום ו"היקום" וגם על המקבילה הספרותית. (היא מקבילה? היא חופפת? היא קיימת?). והפעם התלמידים מתבקשים לגבֵּר סיפור, להיות גיבורי סיפור חיב מציאות. הקמפוס הופך להיות עולם הסיפור שלהם והם מתבקשים להסתובב בתוכו ולייצר אירו

שבוע חמישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי אתמול חזרנו ל"שאלת המרק" של פרלוב - האם לתעד את המרק או לאכול אותו, הפעם דרך מושגי הסובייקט והאובייקט. ברגע שהוצגו המושגים של סובייקט (מלטינית:מונח-מתחת) ואובייקט (מונח-לפני) ויחסי ההכרה שביניהם, לתלמידים והתלמידות כבר צצו המון שאלות מעולות בראש. כמו: האם בן אדם אחר ממני הוא אובייקט או סובייקט, האם אני יכול להיות בו זמנית סובייקט ואובייקט (של תפיסה מסוימת), איך אני יודע שהאובייק