אוניברסיטת בר אילן 18.10.2026

שבוע שלישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן.
בכיתה יא' של מורן בנית ושי אטר
השבוע אלתרנו נוכח החסימה שלא הייתה.
בשעות הבוקר הוכרזה חסימה בכביש 4, מה שהיה מונע ממרבית התלמידות להגיע לשיעור. אור הנהיגה אותנו לבית אריאלה, שם התכנסנו, אמנם בהרכב חלקי - של מי שצלח את המסע לתל אביב - אך איכותי. רק סמוך לשעת המפגש גילינו שהחסימה מבוטלת, מה שמלמד שיעור חשוב - כדי לחסום לא צריך לצאת לכביש, די בכך שמספיק אנשים יאמינו שחסמת אותו. בבית אריאלה מצאנו כיתה פנויה, והתחלנו בשיעור.
חלקו הראשון המשיך את המבוא לאפיסטמולוגיה. התייחסנו לתשובות מן הפעם האחרונה שעסקנו בכך: העמדות התחלקו בין הענקת מידת וודאות גבוהה לטענה ״יש לי שתי ידיים״ ובין הטענה ״2+3=5״. גילינו ביחד שנקלענו למחלוקת העתיקה: אמפריציזם מול רציונליזם. מכאן המשכנו לקריאה צמודה בהגיונות של דקארט. עמדנו על טיב המהלך ביחד, מה תוכניתו של דקארט ולמה היא בנויה כפי שהיא. שמנו לב במיוחד להנחה שהידע הוא כמו בניין (ההנחה המסדתנית) והזכרנו אלטרנטיבות אליה שאולי עוד נגיע אליהן בהמשך: ידע ריזומטי (דלז וגואטרי), וידע רשתי (קוויין, דוידוסון, סלרס, ברנדום).לאחר מכן התחלנו במהלך הספקני, לא לפני שצפינו בסצנה קצרה מהסרט ״התחלה״ בה אחת הדמויות מגלה כבר באמצע שיחה שהיא בתוך חלום. דנו בחלומות ובמה מבדיל אותם מהמציאות, הגענו לאנלוגיית הציירים - ונמשיך ממנה.
אז אכלנו פיצה ברחבת המוזיאון.
בחלקו השני של השיעור התחלנו לקרוא קריאה צמודה בסיפור ״אהבה״ מאת קלאריס ליספקטור. ניסינו תחילה להבין מי מספרת את הסיפור, שמתחיל בתיאור ״קצת עייפה״, ודרך כך למדנו על מבע משולב. לאחר שהבחנו בו אי אפשר שלא לשים לב אליו בהמשך. שמנו לב שהסיפור עובר מסיטואציה ניסינו ללמוד דרכו עוד על היחס של הגיבורה לחייה - לאחר מכן התלמידות התחלקו לזוגות וחיפשו בשתי הפסקאות הראשונות רמזים לעמדת הגיבורה. הבחנו כיצד הרעיון של ״ספק בסיפוק״ עולה שוב ושוב ביחסה - אם לילדיה, לביתה, לשגרת יומה. מצד אחד כל אלו הם זרעים שהיא זרעה, אך מנגד הם ״אלה ולא אחרים״. היחס הכפול לחיים הללו - בין סיפוק ובין תחושת צמצום - המשיך להתגלות ב״עצים״ שצמחו בחייה של הגיבורה.
בכיתה יב' יעל איזנברג ואושי קראוס
נאלצנו להזיז ברגע האחרון את השיעור שלנו, כי הכבישים לאוניברסיטה נחסמו, אבל מעז יצא מתוק, כי נפגשנו בספריית בית אריאלה בתל אביב למפגש ממש מיוחד וכיפי, שגם קידם את תהליך העבודה על המסות. לאור השינוי בחלל החלטנו גם לשנות מעט את התוכניות, ובמקום להמשיך עם לימוד כיתתי של "הלב המדובב" לבגרות, לנצל את משאבי הספרייה המופלאים ולהתפצל לעבודה עצמאית על המסות. כל תלמיד.ה חיפשה בעזרתנו ובעזרת האינטרנט ספר פילוסופיה/עיון שמתקשר למושג שעליו היא כותבת, ואז איתרה אותו בספריה וישבה לקרוא ולכתוב בעקבותיו. לקח זמן עד שכולם התבייתו על טקסט אבל ברגע שזה קרה זה היה שווה את זה. התלמידים עבדו ברצינות והיה מעורר גאווה לראות אותם יושבים בשקט בחללי הספריה ומתמסרים לקריאה. כמה תלמידות שהן תושבות תל אביב כל כך התפעלו מהמקום שאפילו דאגו להירשם בהפסקה כמנויות!
בהפסקה חגגנו באכילת פיצות.
אחרי ההפסקה נתנו תרגיל יצירתי שהמשיך את החלק הקודם באופן שטותי יותר - ביקשנו להתחלק לשלישיות, לספר אחד לשני על הטקסט שקראו בחלק הראשון ולכתוב יחד סיפור שמשלב דמויות משלושת הטקסטים. קיבלנו טקסטים מוזרים ביותר (אפילו ביחס לכיתה הזאת): על הנסיך הקטן שמתאהב בנערה שסובלת משטיפת ידיים כפייתית, על האדם היחיד בעולם שמגדל את הכבשה היחידה בעולם, ריטה, עד שהוא נתקל יום אחד בכבשה אחרת, על ניסיון אומלל של אריסטו, אפיקטטוס ושמעון אזולאי להרכיב יחד שולחן באיקאה, וגם שיר יפהפה שבו הדוברת רואה את פגמיה בעיני אהובה, שכה מצא חן בעינינו שביקשנו מהתלמידות למצוא דרך לשלב אותו במסות שלהן. לבוא לבית אריאלה זה תמיד רעיון טוב!

תגובות