אוניברסיטת בר אילן 31.05.2026

שבוע 29 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. 

בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר

התחלנו בחללית וסיימנו בעבודות הגמר. בדרך עברנו אצל ג'ון רולס. 

התחלנו את משחק החללית שאולי מוכר לכם בתור "סירת ההצלה" או "הבונקר". כל תלמידה קיבלה פתק עליו התבקשה לרשום שלושה בעלי מקצוע שיעלו על חללית ליישוב פלנטה חדשה. המטרה של כל תלמיד הייתה להכניס כמה שיותר מהרשימה שלו לרשימה שעולה לחללית. הקאץ' הוא שהתלמידים צריכים לבחור מי עולה לחללית בקונצנזוס. בסיבוב השני התלמידים החליפו פתקים כך שכעת לא ידעו מה נבחרת המקצועות שלהם. כעת שוב היו צריכים להגיע לקונצנזוס. ההבדל בין שני שלבי המשחק אמור להראות כיצד מתקבלות החלטות מעבר למסך בערות. אלא שבאופן מפתיע בשני המקרים הכיתה לא הצליחה להגיע לקונצנזוס, באותה מידה..

משם המשכנו לרולס. היות שזה בעצם השיעור האחרון השנה - לא קראנו צמוד אלא סקרתי את הרעיונות המרכזיים. דנו במסך הבערות ובתנאים של ניסוי הפוזיציה הראשונית, שחלקם עוררו התנגדות שנוגעת לניסוי המחשבה, וחלקם לטיעון המבוטא בניסוי המחשבה.

לאחר מכן עברנו לעקרונות עצמם, שהמאתגר בהם הוא עיקרון הפער. הוא מבטא אולי את העמדה הכי בלתי מובנת מאליה משום שהיא נוגעת לאופן בו מחלקים משאבים. מספיק היה לקרב את זה אפילו קצת לשאלה קונקרטית לדוגמה - כיצד נחלק את התגבורים בבית הספר (בבית ספר בלתי ידוע, במקצוע בלתי ידוע, לתלמידים בלתי ידועים...) - כדי לעורר מחלוקות עזות.

לא הספקנו לדון הטיעונים נגד למהלך של רולס ועברנו לשמוע מנויה על עבודות הגמר, ונראה בשבוע הקרוב מי מחליטה להיעתר לאתגר.

בכיתה יא' יעל איזנברג ואושי קראוס

האם קניון הוא מקדש מקולל של צריכה?

האם הוא משאת נפש ומקום בילוי אולטימטיבי?

אנחנו מקיימים את השיעור ה(כמעט) אחרון שלנו השנה בקניון איילון ברמת גן

נפגשים בלנדוור שם יעל ואני יושבים ויורדים אל בריכות הדגים המלאכותיים והברז הענק שמימיו מאירים ולא זורמים.

מחריש אזניים.

ואנחנו מנסים (ומצליחים חלקית) לדבר על ולטר בנימין והפסאז'ים.

מדברים על החלומות של פרעה ופרשנות יוסף, חלומות ופרשנות ברוח פרויד ואז על פרשנות "פסיכואנליטית" של אובייקטים לצריכה. כל אובייקט טומן בחובו פנטזיות, תקוות, פחדים ורצונות של האנושות. פעמים רבות הוא גם הגשמה שלהן ולפעמים הוא כישלונה.

התלמידים יוצאים למסע של חצי שעה בין החנויות, הם מאתרים חמישה חפצים ובאים בחזרה כדי לנתח אותם "כמו שמנתחים שיר".

אחר כך אנחנו מדברים על מושג "ההמון" של "חברת ההמונים" ומנתחים את הבעייתיות שבו והתלמידים יוצאים לאתר "איש המון" ללכת אחריו כמה דקות ולדמיין מיהו ומה עושה.

משימה שלישית ואחרונה: קוראים סיפור של אורלי קסטל בלום וכותבים דיאלוג פאסיב אגרסיב בין קופאית לקונה.

היה מיוחד ויש צורך לחזק מעט (או יותר 😊 ) את המושגים בשקט של הכיתה.

בכיתה יב' של יפעל ביסטרי ואמנון מרום

רגעים אחרונים. אנחנו נוכחים בהווה ומתגעגעים אליו בו זמנית. התלמידות המדהימות שלנו מארגנות את אירוע הסיום, שיתקיים בשבוע הבא. כמו שיפעל אמר היום אנחנו רק מסתובבים בין הצוותים השונים, מתבוננים בהן ולא רוצים שהרגע הזה ייגמר. הכל רווי נוסטלגיה. כל דבר מרגיש כמו הפעם האחרונה. שחר לוקחת סנדוויץ'' ואומרת "סנדוויץ'' חביתה בדרך רוח. זה חייב להכנס לנאום הפרידה שלי". אנחנו יודעים להעריך את מה שזכינו בו בשנים האלה. מודים על רגעים מלאי עומק וקירבה. נתראה באירוע הסיום.