שבוע שישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי.  בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה נפגשנו היום ללא סיון שהיתה חולה וחסרה לנו. התחלתי בבקשה לשתף מה שלומנו באמצעות מטאפורה או דימוי. היתה שתיקה והתלמידים היו מאוד נבוכים. אט-אט הם התחילו להשיב - כמו אוטובוס צפוף שאין בו עוד מקום, כמו שהשמש זורחת כל יום במזרח ושוקעת במערב, כמו רכבת הרים. לאחר מכן התחלנו לכתוב, כתיבת רצף שאין בה הנחיה והיא לא צריכה לענות על שום קריטריון. שוב, תחילה מבוכה, ואחרי זה היענות. בכלל,

שבוע שישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן . בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר המשכנו בניסיון לגעת באושר. לאחר רענון קצר לגבי הדיון מהשבוע שעבר (אתיקה - שאלה אובייקטיבית או סובייקטיבית, הכשל הנטורליסטי) הגענו לתיאור של אריסטו את האתיקה כמה שעניינו ההרגל והשלמות המוסרית. התחלנו בתרגיל שאני אוהב: לקרוא פסקה ולנסות לנתח אותה כ״סטנד אלון״, עוד בטרם הקריאה הצמודה בטקסט שמובילה אליה. נעזרנו בתיאור שלו כדי לחלץ אינטואיציות של הכיתה לגבי מהי שלמות מוסרית, ומהו ההר

שבוע חמישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי.  בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה התחלנו את השיעור בסבב של שאלות או רעיונות שמעסיקים את התלמידים, למשל האם אפשר לצאת מדיכאון? איך נוצרת קבוצה? האם אפשר לחיות בלי שום אידאולוגיה? למה יש קנאה? כל זאת במטרה להתחיל לעורר את התלמידים לחשוב על מה היו רוצים לכתוב את המסה שלהם. בחלק מהמקרים ניסינו לבדוק איך יוצאים משאלה אישית לתובנות חברתיות או מרעיונות גדולים להתבוננות אישית. כדי לבדוק איך אפשר לשלב את שתי זוויות

שבוע חמישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר השבוע המשכנו את הדיון שלנו ב״מיס סאנשיין הקטנה״ ואתיקה. המשכנו באיסוף רגעים מתוך הסרט שישמשו אותנו כדי לדון בקשר בינו ובין אתיקה. במהלך הדיון בהם עלו מספר מושגים מתחום הספרות שהגדרנו בקצרה, בהם נרטיביות, הטרמה, אקספוזיציה, פונקטום וסטודיום, כולם חדשים לתלמידות. ראינו שחלק מהרגעים הובאו בגלל הסטודיום שלהם - היבט אוניברסלי של החוויה האנושית שמתגלה בהם, וחלק בגלל הפונקטום - הקשר פר

שבוע רביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי.  בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה שיעור רביעי, והנה מתגבשת לה כיתה. כרמז מטרים לסוקרטס , פתחנו בסבב "מה חשבתי שידעתי וגיליתי שבעצם לא". התלמידות התקשו להתמודד... פתחנו את המקראות באפולוגיה של סוקרטס, ובלי הרבה הקדמות התחלנו לקרוא לאט לאט עם הרבה עצירות. תוך כדי הסברתי קצת על הפוליס אתונה ועל הדמוקרטיה הישירה. תהינו על איזה מן אדם הוא סוקרטס? האם הוא מעורר בנו אמון? האם הוא משכנע? התלמידים התקשו לגבש דעה. מת

שבוע רביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי לקראת הכניסה לחלקו הראשון של הנושא השנתי שלנו - מונולוג - פתחנו בכתיבת אוטומטית של רצף מחשבות, מי שרצו שיתפו באיך היה או בנושא שעלה (התגלתה תמה משותפת של ימי הולדת), והמשכנו לתרגיל כתיבה נוסף, 3 קטעים קצרים שמתחילים ב: עכשיו אני, דווקא אתמול, אבל אני יודע.ת שאת כל זה אפשר היה לספר גם אחרת. ומשם עברנו ליומנים - ל"יומן" הקולנועי של דוד פרלוב, שראינו את הפתיחה שלו, ולקטעים מתוך היו

שבוע רביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן . בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר השבוע עם כיתה י' המשכנו את הדיון על ביוגרפיה, זהות ופוליטיקה בעקבות רונית מטלון. התחלנו בניסיון להבהיר את המושג פוליטיקה זהויות, כדי להבין כנגד מה מתעצבת האופוזיציה שמציגה מטלון. חשבנו איזה זהויות חברתיות יש לנו, ומדוע יכולה להתעורר התנגדות לפוליטיקה זהויות. עצרנו לחשוב גם דרך 'חדר משלך' של וירג'יניה וולף - וסוג הפמיניזם שהיא מאפשרת, ומנגד - סוג הפמיניזם שהיא מותירה מאחור. הנשי

שבוע שלישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי.  בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה מפגש שלישי, מתחילה להיווצר הרגשה של קבוצה. יש פנים מוכרות, חיוכים, אפילו פטפוטים בין התלמידות שצריך מדי פעם לבקש שקט. התחלנו בסבב שמות וסיפורי שמות כדי להתחיל להכיר יותר לעומק. המשכנו בתרגיל שהיה קצת מאתגר - התלמידות התבקשו לכתוב אילו שאלות היו עולות בדעתן אילו היו נוחתות בכדור הארץ ומנסות להבין איך הדבר הזה עובד. המשימה תפסה כיוון שונה משתכננו ונאלצנו למקד אותן פעם אחר פעם

שבוע שלישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן . בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר השבוע משכנו חוט משני השיעורים הקודמים שלנו, שהתחילו ברעיון של קורות חיים, והמשיכו לשאלת הזהות של בני אדם. פתחתי את השיעור בהצגה של ז'אנר המסה. דיברנו על הז'אנרים הספרותיים שאנחנו כן מכירים: שירה, סיפור קצר, נובלה, רומן. משם דיברנו על המאפיינים של המסה. ההכנה הזו העניקה לתלמידים בסיס שיוכלו לאחוז בו אחרי כן במהלך הקריאה של המסה "עמדה כלפי הביוגרפיה" של רונית מטלון. קראנו קריאה ק

שבוע מס׳ 19 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פתחנו בפילוסופיה. הבאנו שני טקסטים שנוגעים לאמונה באלוהים. אחד של שפינוזה והשני מתוך קריאת שמע מספר דברים. השאלות שנכתבו: למה מדברים על קנאה? למה כתוב "האהבה לאלוהים אינה יכולה להיות מוכתמת ע״י רגש של קנאה" מי אמר שאני לא אוהב אותו עכשיו? מה ההבדל בין "בכל נפשך", "בכל לבבך", "בכל מאודך"? על מה הם מדברים, על אהבה, על קנאה, על אלוהים? אולי כל זה קשור? מי זה שפינוזה ולמה הוא חשוב בסיפור הזה? מה הקשר בין מה שמלובה לאנשים ש

שבוע מס׳ 18 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: במפגש פילוסופיה קראנו אוסף של ציטוטים קצרים בנושא קנאה, ממקורות שונים (תלמוד, משנה אבות, ברוך שפינוזה וציטוט של סמואל ג׳ונסון). השאלות שנשאלו: למה שמישהו ישמח כשמישהו אחר נמצא ברע? ׳קנאה ותאווה וכבוד מוציאין את האדם מהעולם׳ - הכוונה שמענישים אותו או שמוציאים אותו להורג? למה הכל קשור לרגשות ולעולם ולזולת? קנאה זה טוב או לא? למה שסופרים יקנאו במישהו? אם מישהו מקנא במישהו אז הוא שונא אותו?  השאלה האחרונה נבחרה.

שבוע מס׳ 17 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. המפגש בבת ים היה מצומצם אבל מעניין וטוב. הגיעו שמונה חברים . התרגשנו כולנו כשמאיה ספרה לנו על בת הדודה שלה שמנעה אסון נורא בשבוע שעבר כשהתריעה על חפץ חשוד באוטובוס. משם השיחה התגלגלה בין הילדים בארוחת הצהריים. מישהו טרח להיעלב בעוז על ציון עובדה של חבר שיש לו עור כהה. אופק ואני התערבנו ודיברנו על המושג "פוליטיקלי קורט", על הצורך הזה, החברתי החדש  שמביא לצביעות, אי אמירת אמת פשוטה ולקומפלקסים והיעלבויות מאולצות שיש בהן

שבוע 15 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל אבוקרט והודיה בונן פתחנו את השיעור כשנזכרנו בפתיחה של...

שבוע חמישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר פילוסופיה: קראנו קטע מטקסט של וילסבה שימברוסקה, ״ילדה קטנה מושכת מפת שולחן״. השאלות שנשאלו: למה כתוב ׳עכשיו הזמן לנסות את הדברים שאינם יכולים לנוע בכוחות עצמם׳? זה לא קשה לקחת מפת שולחן אז למה לקחת את כל הטקסט? מי זה מר ניוטון ולמה הוא לא שייך? ׳קפיצה על אדן החלון וממנו על עץ׳? למה חייב בעצם לעזור להם [לכלים] ובמה לעזור? מה הקשר בין הארון והמזנון לסיפור? למה היא מושכת את המפה? והשאלה שנבחרה - למה הילדה חושבת ש

שבוע 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. ספרות: התחלנו בקריאת הטקסטים שהתלמידות כתבו בשבוע שעבר. רובן קראו בשמחה, והסכימו שנקרא גם את התגובות שכתבה הדר כדי שנוכל ללמוד מכך כולנו. לאחר מכן הסברנו קצת על שלבי הכתיבה העיונית שמצפים לנו, והתחלנו לנסח טענה אודות השיר שבו אנו עוסקים, ״ולא היה בינינו אלא זוהר״. במשך כמעט חצי שעה ישבנו וכתבנו באופן מחושב מאוד משפט אחד בודד על דף שורות קטן, שמתחיל במילים ״אני רוצה להגיד ש…״ אנחנו רואים שלתלמידות יחסית קל בשלב הזה להצביע ע

השבוע ה-18 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: (אופק נגאר) קראנו קטע קצר מתוך ״ספר הדאו״ על הפכים שמשלימים זה את זה. השאלות שנשאלו: למה צריך שכל העולם יידע שהיפה הוא יפה? למה כתוב רק הפכים? מה הכוונה ב: ״כל העולם יודע שהיפה הוא יפה, וזה המכוער״? למה בשתי השורות האחרונות הוא משתמש בשמות מעליבים (רע, מכוער)? למה כל העולם יודע ש״היפה הוא יפה״ וש״הטוב הוא טוב״ - יש כאלה שלא יודעים. השאלה האחרונה נבחרה. ירין - לא יכול להיות שכל העולם יודע וכמה בודדים לא. ״כל

שבוע מס׳ 14 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. ספרות: היינו יחד שתי הקבוצות.  חילקנו את השירים הז"הב שכתבנו יחד בשבוע שעבר. מעטים שיתפו אותנו בקריאה בקול. המשכנו לספר שהבאתי "כמה טוב להכיר את מר ליר" שמו. סיפרתי על אדוארד ליר, צייר, מאייר, משורר שירי נונסנס שחי במאה ה19 וטייל הרבה בעולם. גם לארץ ישראל הוא הגיע. קראנו שני שירים שלו. דיברנו על מאפייני שירי אי-גיוון, על חריזה, על רוח השטות בהן, על האנשה. הילדים, אני מודה, התלהבו הרבה פחות מההתלהבות של אופק ושלי... בחל

שבוע מס׳ 13 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: צפינו בסרטון של אדם שמקריא את סיפור הילדים ״טרופותי״ בקולות של הדמויות השונות (מלווה בתצלומי הספר). הסיפור בקצרה מספר על עכבר קטן שמסתובב ביער, ולכל הטורפים הפוטנציאליים שהוא פוגש הוא מספר שהוא הולך לפגוש את ״טרופותי״ - יצור מומצא ומפחיד. להפתעתו הרבה בסוף הוא באמת פוגש את טרופותי שרוצה לאכול אותו, אבל העכבר מראה לו איך כביכול כל חיות היער מפחדות ממנו (כאשר למעשה הן מפחדות מטרופותי עליו שמעו סיפורי אימה). הש

שבוע מס׳ 12 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: פתחנו עם טקסט של ניטשה שהילדים קראו במפגש הקודם. הטקסט הוא קטע מתוך ״שקיעת האלילים״, וניטשה מציג בו למעשה את העמדה של מרבית הפילוסופים - אליה הוא מתנגד - לגבי אי-האמון בחושים. לא אמרנו לילדים שניטשה מציג כאן עמדה שאיננה שלו. באמצע הדיון תכננו לשלוף את המשך הקטע, שבו ניטשה מציג את עמדתו שלו שמאדירה את החושים, ובייחוד את חוש הריח. השאלות שנכתבו (על הקטע הראשון): למה הטקסט מדבר דווקא על דברים שקשורים בגוף? מה ז

שבוע מס׳ 11 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. בשיעור הפילוסופיה התחלנו לקרוא טקסט שאופק  הביא מתוך ניטשה. התלמידים התקשו לקרוא ואופק שישב לידי הסתכל עלי ואמר: לא אכפת לי לא לערוך דיון היום. נתמקד בקריאה. וכך קראנו את הטקסט (הלקוח מתוך ״שקיעת האלילים״ לניטשה המציג את הביקורת שלו על הפילוסופיה, ובהמשך את עמדתו שלו) שאחז כשש שורות במשך שעה וחצי. כל תלמיד ותלמידה קראו כל שורה עד שהצליחו לקרוא נכון, ממש נכון. כולל דגשים רפים, נקודות, פסיקים, מקפים מפרידים וכן הלאה. זה