יסודי בת ים 19.12.2024

שבוע שמיני בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים.

פילוסופיה:

השבוע היינו בהרכב חסר בעקבות ריבוי נסיבות שונות, לכן קיימנו מפגש משותף של שתי הקבוצות. התחלנו מלהזכיר את הטקסט של שבוע שעבר, וחילקנו את הטקסט הבא - קטע מתוך ״ספר התה״ שעוסק בניקיון של גנים יפנים. השאלות שנשאלו: אם ריקי היה מתבונן היטב בשואן, הוא היה רואה שהוא עומד במשימה. למה ריקיו נדנד את העץ ופיזר על הגן עלי זהב וארגמן? למה האבא עשה כזה בלאגן אחרי שהכל היה נקי? למה האבא אמר לשואן שזה לא מספיק נקי אחרי 3 פעמים שהוא ניקה - לא חבל על הזמן? למה ריקיו אמר לבנו ׳צעיר טיפש׳ ולא דיבר אליו בנימוס? השאלה האחרונה נבחרה.

אגם - אבא שלי אף פעם לא אומר לי דבר כזה, לא מקלל. הוא יכול להגיד שמשהו לא בסדר אבל הוא לא יגיד לי שאני טיפשה.

מאיה - יש אבות כאלה שמרביצים ומדברים ככה. ויש אבות חמודים. אבא שלי לפעמים חמוד לילדים אחרים ולפעמים לא. הוא לא…

עומרי - אני מסכים, זה החלטה של הורים אם להתחצף או לא. אם הם ממש כועסים יש מצב שהם יגידו את זה. אבל זה לא נעים שאומרים את זה. והכי קל זה להגיד סליחה.

רומי - אני חושבת שהוא כנראה ממורמר, אז הילד צריך לשאול אותו מה קרה, אולי משהו עובר עליו, אולי הוא מוציא עליו את הכעסים שלו והוא בכלל לא כועס עליו.

מאיה - יכול להיות שזה בגללו, כי הוא לא ניקה טוב. זה דיי מוזר, נגיד שהוא לא ניקה טוב, הוא רק ניסה לעזור, לא צריך לצעוק עליו. הוא יכול לקרוא לבן שלו איך שהוא רוצה, כי זה הבן שלו. אבל לפחות שיגיד אחר כך סליחה. הוא עוזר לו, במקום שאבא שלו יעשה את המטלות ויעבוד, אבא שלו יותר מבוגר אז אולי הוא צריך לנוח.

אלירז - אני לא מסכים עם מאיה. כי אבא לא יכול לקרוא לבן שלו איך שהוא רוצה. זה ממש לא יפה.

הדר - ומה לגבי הניקיון עצמו, אתה רוצה להגיד משהו על זה?

אגם - אני מסכימה עם מאיה. אם אמא שלי מבקשת עזרה בניקיון הבית, אני אעזור אבל אם היא אומרת שלוש פעמים [אחרי שכבר נקי] זה כבר חוצפה. שתגיד כל הכבוד.

מאיה - לא אמרתי שזה בסדר שהוא יקרא לו טיפש. זה הבן שלו אז שלא יקרא לו טיפש, שיגיד לו כל הכבוד על העבודה אבל גם שלא יצא לו טוב אז שיעשה… אבל לא אמרתי שזה בסדר, כמו שאמר שלי תגיד לי כשאני עושה עבודה ״טיפשה״ - אם היא [הייתה] אומרת לי את זה הייתי מעיפה לה כאפה.

עומרי - אני מסכים, זה כמו שבעתיד האבא יהיה זקן ולא יוכל לעשות את העבודות. אז אם האבא התחצף אליו, למה שהבן לא יתחצף בחזרה אחרי כמה שנים? או שיילך לו בפרצוף הכי קל.

הדר - מה זאת אומרת?

עומרי - שזה מה שהוא היה מחזיר לו כשהוא היה מבוגר יותר.

עתי - אפילו אם הוא אמר לך ככה, אתה לא יכול לא לעזור לו. זה אבא שלך, הוא רוצה שיהיו לך חיים טובים.

מאיה - אם אמא שלי הייתה קוראת לי טיפשה, הייתי מחזירה לה שהיא טיפשה. ותחשוב עתי שאם הוא היה מפציץ אותך במכות, גם היית עוזר לו? אני לא הייתי מוכנה לעזור.

אלירז - אני מסכים עם עתי. אבל קצת לא, לדעתי אבא לא צריך להרביץ או לקלל, אבל כן הוא יכול להעיר לך.

רומי - הוא לא רע, האבא. אולי הוא ממורמר, ואולי הוא קשוח כי הוא רוצה ללמד אותו משהו. הוא רוצה שיהיה קשוח כשיהיה גדול. הוא מלמד אותו שיעור לחיים, אולי שיהיה קשוח ולא ישחקו בו. שבזכות העבודה הקשה ככה הוא יצליח בחיים.

הדר - מה הכוונה שהוא ממורמר?

רומי - שעוברים עליו ימים רעים והוא מוציא את הכעס על הילד.

עתי - אתה לא תרביץ לאבא שלך כשהוא בן 60.

מאיה - מסכימה עם אלירז, הוא לא יכול לקלל או להרביץ אבל הוא כן יכול להעיר לך לנקות יותר טוב, בלי להעליב. ולעתי, אם הוא כבר בן 60 אתה לא תרביץ לו אבל לא צריך גם לעזור לו אם הוא היה מתנהג אליך פעם ככה. זה בסדר שאתה יכול לקום לבד [ולעשות מה שצריך], ואם אבא שלך יגיד לך ״טיפש״, אז מה? …

אלירז - אבא שלי [לפעמים] ישן איתי בלילה במיטה, ואני מבקש ממנו שייתן לי מים או יכבה את האור והוא תמיד עושה את זה.

עתי - אם אבא שלי אומר לי ״למה קיבלת 0 במבחן״ הוא יגיד לי לטובתי כדי שפעם הבאה אתאמץ יותר.

מאיה - זה בסדר, אבל אי אפשר להחזיר לו על זה כשיהיה גדול [זקן], כי כבר אין לו מבחנים.

אגם - עתי צודק, אם אבא שלי יקרא לי ״טיפשה״ בילדות אני עדיין אעזור לו במה שהוא צריך כשהוא יהיה זקן. כי הוא לא התכוון לזה, זה היה מזמן ורק מתוך כעס.

עומרי - לא צריך להחזיר, אתה תשכח [?] את זה.

עתי - אבא שלי לפעמים קצת מתעצבן, וכשאני שואל אותו משהו הוא אומר שהוא לא יכול עכשיו. הוא רוצה קצת להוציא את הכעס.

אופק - מה השיעור שהוא ניסה ללמד את הבן שלו על ניקיון?

אריאל - ניסה ללמד אותו לנקות יותר טוב.

הדר - מה זה יותר טוב? מה עושה האבא אחרת [מהבן]?

אריאל - הוא פיזר עלים.

הדר - אז מה יותר נקי?

אריאל - של הבן יותר נקי.

הדר - זה מה שאנחנו רגילים לחשוב… ובכל זאת האבא מתקן אותו.

עומרי - זה מקשר אותו לחיים, אבא שלו רוצה שלא יהיה פחדן בחיים. שהחיים שלו לא יעברו בפחדנות אלא באמיצות [אומץ].

הדר - איך זה קשור לעלים [שהאבא פיזר]?

עומרי - זה משהו שיעזור לילד להיות באמיצות.

רומי - אני חושבת שהוא מנסה ללמד אותו על תמידות [התמדה]. הוא מנסה שוב ושוב, גם כשהאבא אומר שזה לא נקי. וכשהוא פיזר את כל העלים זה עוד תמידות, הוא כנראה ניקה שוב אחר כך. האבא היה אמור להתגאות בו כי הייתה לו תמידות.

עתי - הילד היה מפונק כנראה והוא [האבא] רצה שיהיה מסודר יותר.

רומי - אני לא חושבת שהוא מפונק. אחרי כל מה שהוא עשה… אפילו כתוב ״שעה מייגעת״. אני חושבת שהוא עושה כל מה שהאבא אומר.

אופק - [אז למה בכל זאת האבא פיזר עלים?]

רומי - אולי הילד לא רוצה שכלום לא יהיה נקי, אלא שהכל יהיה נקי.

אגם - הוא צחצח במשך שעה. לי שטיפה אחת זה חצי שעה, אז תחשבו ששלוש שטיפות הוא עשה בשעה. והעלים מוסיפים קצת יופי לגן, אם עכשיו יבואו לבית אורחים, הכל מצוחצח, יחשבו שאתם [גרים ב]בית מצוחצח [שבו] הכל נקי ואסור לגעת בשום דבר. כמה עלים זה מוסיף.

עומרי - עלים זה גם יופי, מוסיף יופי לגינה. העיקר זה לא הניקיון. אבל לא הרבה, כמה עלים סבירים זה בסדר. למשל ראיתי ביוטיוב שהיה לו איזה אלף עלים במרזב, הוא ניקה וניקה ואז עברו שעתיים, וזה נשאר נקי בטח כל החורף.

אופק - לדעתי זה לא נשאר נקי יותר אפילו שעה, טבע זה מלכלך.

עומרי - אמא שלי גם שונאת את הטבע.

עתי - הייתי שם משהו שיחסום את העלים.

כאן הסתיים הדיון שלנו, שהיה ממש שוקק! רוב הדיון סבב סביב הנושא של יחסי הורים-ילדים, כיבוד הורים וכו׳ - היה מעניין לראות את ההבדל בין הגישות השונות, ובקריאה חוזרת אני שם לב שהבנים בקבוצה הפגינו יותר נטייה לרחמים והזדהות כלפי האב הכועס (בין אם הוא רק מקלל או גם מכה) מאשר הבנות.

לגבי הניקיון - אני חושב שהדיון מדגים באופן מרשים את הפער התרבותי שבין התרבות המזרחית לזו המערבית. תבניות המחשבה שאנחנו רגילים אליהם, כמו הגדרת הניקיון, כבר התקבעו בראשם של הילדים - אריאל למשל מתעקש ששל הבן יותר נקי, ואפילו כשעומרי טוען ש״העיקר זה לא הניקיון אלא היופי״, הוא עדיין משמר את הדיכוטומיה המושגית של ״ניקיון-לכלוך״ (נגזרת של קודש-חול, טהרה-טומאה וכו׳) - דיכוטומיה שעליה התרבות המזרחית (סינית-יפנית בטקסט הנוכחי) מערערת.

ספרות:

התכנסנו למפגש ספרות אחרי הפסקה נחמדה ונמרצת. כיף להסתכל בילדים משחקים (הכי כיף להסתכל באופק שמתמסר למשחק ומשתולל באופן טוטאלי. כל הכבוד על המעברים. מאוד חלק ואלגנטי). הפעם החלטנו להשתעשע בחמשירים. הסברנו מה זה חמשיר ועברנו להסבר על חרוזים. תרגלנו חלוקת מילים להברות. כתבתי על הלוח חמשיר שכתבתי והבנו את הקצב של הטקסט. במפגש הזה עדיין לא הספקנו להקדיש זמן לכתיבת חמשיר. נמשיך בפעם הבאה.

היה מפגש מאוד מצומצם מבחינת מספר המשתתפים אך לשמחתי היה מעניין, ערני ותוסס. תודה רבה.