שבוע 31 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. מפגש סיום – פרידה ממחזור ה' ביום ראשון תמה ונשלמה שנת הלימוד בבית חינוך אורנים. זו היתה שנה רבת תהפוכות ומלחמות, אבל הכיתות שלנו עברו גם דרך עשירה ויפה של קריאה וכתיבה ושיחה. אחרי מפגשי סיום בכיתות, התכנסנו יחד כולנו והעלנו זיכרונות ומחשבות מהדרך הזאת יחד. נפרדנו מבוגרי ובוגרות כיתה י"ב, מחזור ה' – שקיבלו את תעודות הסיום, ונזכור עוד זמן רב את דבר הבוגרות שכתבו לירי ואביהו, ובו מחשבות על חינוך הנוער: על כך של

שבוע 31 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה יב' של יפעל ביסטרי ואמנון מרום כיתה קסומה ראויה לקסם אחרון. לפני שבוע נפרדנו באופן רשמי. חגגנו את השנים המשותפות שלנו בדרך רוח ואמרנו שלום בהתרגשות. באירוע הסיום הצלחנו להנכיח את הנס שהוא הכיתה שלנו. את העומק, את ההווי, את הבדיחות הפרטיות, את הדיוק בניואנסים, את רוח הקבוצה, את הדדיות הלמידה. היום שלפנו את הקסם האחרון: בלוח השנה של דרך רוח נקבע אירוע הסיום לשבוע אחד לפני סוף השנה. קפצנו על ההזדמנות החד פע

שבוע 28 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס שיעור אחרון השנה. אנחנו עצובים אבל מאוד מאוד שמחים על השנה. שמחים מאוד על מה שהיה. זו כיתה נהדרת: תוססת אינטלקטואלית ורגשית וחברתית. מגובשת, כמו שאומרים. חלק ראשון: מבצע אור: אור שהובילה את עריכת המסות בהמון עבודה ודאגה (תודה ליאור 😊) להדפיס ספרון כרוך הכולל את כל המסות של הכיתה – אור מחלק לתלמידים. הם מתרגשים ושמחים. לא העליתי בדעתי עד כמה הם יתרגשו. כל תלמיד קורא פסקה מהמסה

שבוע 29 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון פתחנו בכמה מילים על תפקידו של המשוב שנתנו על הטיוטות של המסה האישית: על ההערות שנועדו לדחוף לעבר מה שהמסה עוד יכולה להיות. סיפרנו קצת על ניסיונותנו כמקבלי משוב (מתנה יקרה מפז כשהיא ניתנת ברצינות). כמות ההערות על גבי הדף – הבהרנו לא במילים האלה – אינה מעידה על חסרונה של המסה, אלא על האופן שבו מצטייר בעיני רוחנו השלב הבא של הכתיבה. אחר כך דיברנו על העקרון של Show, don’t tell והשת

שבוע 28 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון יש מחוות יומיומיות־חגיגיות כאלה: להגיע לכיתה עם שקיות של פופקורן (תודה לנגה!). כל שקית תובעת המתנה דרוכה של שלוש דקות ליד המיקרו, להשגיח שלא יישרף. מתי זה היה שביקשנו לכתוב במשך שלוש דקות ברצף זיכרון שעולה בנו? ריח של שקית פופקורן קנויה לא מזכיר שום דבר חוץ מריח של שקית פופקורן קנויה, אבל איזו התרגשות והכרת תודה שהיא מעוררת. צפינו יחד ב"שמש נצחית בראש צלול" שסלל לנו עוד נתיב לע

שבוע 27 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון חלקו הראשון של המפגש שלנו הפעם הוקדש לביקור בספרייה של מכללת אורנים. התזמון התאים מאד – מזג האוויר המתבהר והתחושה שהנה יוצאים החוצה, גם אם כדי להתכנס בסוף במבנה סגור. הספרייה מצדה עוברת סידור מחדש, מה שהפך את רוב הספרים ללא נגישים, ואת השיטוט למוגבל ביותר. אבל (!) פגשנו את מריה שהדריכה והסבירה, הכרנו את ספריית הילדים הנהדרת על שם מרים רות (שאיננה כלולה בסידור מחדש), והתלמידות ש

שבוע 25 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון בתחילת המפגש חזרנו לקרוא במונטיין, הפעם במסה קצרה שכותרתה ״כיצד אנו בוכים וצוחקים מאותו דבר עצמו״. מונטיין התארח כעת בשיעור לא כמבטא של עמדה ביחס לנושא פילוסופי שעליו אנחנו דנים, אלא כאבי המסות, כמי שהמסה שלו יכולה להיות דוגמה ובתקווה אולי השראה לאיך כותבים מסה קצרה. מהסיבה הזו הקדשנו תשומת לב מיוחדת למבנה של המסה. פסקת הפתיחה של המסה בנויה כמו משפט אחד ארוך – ״כאשר אנו קוראים

שבוע 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס שיעור טוב, פעיל ומגוון . מתחילים בסדנה שלישית של כתיבת מסות אישיות. אור נותנת הנחיות מדויקות, מסבירה איך עורך ספרותי עובד ומכינה את התלמידים להתמודדות עם הערות המורה על החומר שיגישו; כל הערה היא בגדר הצעה, לא להיבהל, אבל כן להפנים וללמוד. התלמידים עובדים עוד שעה ואת יתר העבודה יגישו כבר מהבית. בחלק השני אנחנו לומדים על "תשתיות שונות של הכרה"; הכרה ריאליסטית והכרה אנטי ריאליסטית.

שבוע 21 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס פתחנו בשמחת התחדשות המפגש וכל אחת סיפרה איזה מקרר היא היום, שאלתה של סשה שנעשתה למסורת. אחר כך הכרנו את כתב העת של דרך רוח המאוורר, ועוד קודם - מה זה בכלל כתב עת. קראנו יחד את הקול הקורא והקדשנו זמן לכתיבה לגיליון (רעיון מעולה שגנבתי מדניאל וענבל! - תודה). הכתיבה נענתה ברצון נלהב אפילו מהמצופה, ויש כבר כמה וכמה טקסטים שעומדים להישלח. אחרי ההפסקה התכנסנו ללמוד קאנט, אבל ההיענות ל

שבוע שישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה נפגשנו היום ללא סיון שהיתה חולה וחסרה לנו. התחלתי בבקשה לשתף מה שלומנו באמצעות מטאפורה או דימוי. היתה שתיקה והתלמידים היו מאוד נבוכים. אט-אט הם התחילו להשיב - כמו אוטובוס צפוף שאין בו עוד מקום, כמו שהשמש זורחת כל יום במזרח ושוקעת במערב, כמו רכבת הרים. לאחר מכן התחלנו לכתוב, כתיבת רצף שאין בה הנחיה והיא לא צריכה לענות על שום קריטריון. שוב, תחילה מבוכה, ואחרי זה היענות. בכלל,

שבוע חמישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה התחלנו את השיעור בסבב של שאלות או רעיונות שמעסיקים את התלמידים, למשל האם אפשר לצאת מדיכאון? איך נוצרת קבוצה? האם אפשר לחיות בלי שום אידאולוגיה? למה יש קנאה? כל זאת במטרה להתחיל לעורר את התלמידים לחשוב על מה היו רוצים לכתוב את המסה שלהם. בחלק מהמקרים ניסינו לבדוק איך יוצאים משאלה אישית לתובנות חברתיות או מרעיונות גדולים להתבוננות אישית. כדי לבדוק איך אפשר לשלב את שתי זוויות

שבוע רביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה שיעור רביעי, והנה מתגבשת לה כיתה. כרמז מטרים לסוקרטס , פתחנו בסבב "מה חשבתי שידעתי וגיליתי שבעצם לא". התלמידות התקשו להתמודד... פתחנו את המקראות באפולוגיה של סוקרטס, ובלי הרבה הקדמות התחלנו לקרוא לאט לאט עם הרבה עצירות. תוך כדי הסברתי קצת על הפוליס אתונה ועל הדמוקרטיה הישירה. תהינו על איזה מן אדם הוא סוקרטס? האם הוא מעורר בנו אמון? האם הוא משכנע? התלמידים התקשו לגבש דעה. מת

שבוע שלישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה מפגש שלישי, מתחילה להיווצר הרגשה של קבוצה. יש פנים מוכרות, חיוכים, אפילו פטפוטים בין התלמידות שצריך מדי פעם לבקש שקט. התחלנו בסבב שמות וסיפורי שמות כדי להתחיל להכיר יותר לעומק. המשכנו בתרגיל שהיה קצת מאתגר - התלמידות התבקשו לכתוב אילו שאלות היו עולות בדעתן אילו היו נוחתות בכדור הארץ ומנסות להבין איך הדבר הזה עובד. המשימה תפסה כיוון שונה משתכננו ונאלצנו למקד אותן פעם אחר פעם

למפגש שלנו הגיעה סיגל (כבר טוב!) שפתחה בסערה עם שיחת חברות בבית קפה. אני, שלא יודעת להפיק סיטואציות כאלה אבל מכירה בנחיצותן, נהניתי מאוד ושמחתי בשיתוף הפעולה המיידי והמשעשע של הילדים שנכנסו מיד לראש. אחרי כמה דקות של פטפוטים נשיים שכללו מחוות גוף ואינפוף קול, נאספנו להמשך עבודה. סיגל ביקשה שנחשוב על דמות עליה נרצה לכתוב. כל אחד אמר על מי הוא מעוניין לכתוב. סיגל שאלה שאלות שהביאו למחשבה על החיבור של הכותב לדמות, עד כמה היא מוכרת לו מחד ועד כמה היא מספיק רחוקה מאידך. עד כמה הרו

שבוע מס׳ 19 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פתחנו בפילוסופיה. הבאנו שני טקסטים שנוגעים לאמונה באלוהים. אחד של שפינוזה והשני מתוך קריאת שמע מספר דברים. השאלות שנכתבו: למה מדברים על קנאה? למה כתוב "האהבה לאלוהים אינה יכולה להיות מוכתמת ע״י רגש של קנאה" מי אמר שאני לא אוהב אותו עכשיו? מה ההבדל בין "בכל נפשך", "בכל לבבך", "בכל מאודך"? על מה הם מדברים, על אהבה, על קנאה, על אלוהים? אולי כל זה קשור? מי זה שפינוזה ולמה הוא חשוב בסיפור הזה? מה הקשר בין מה שמלובה לאנשים ש

שבוע 19 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' של מירב מידן וירון אלון: היה לי חשש גדול לגבי ההתמסרות שלהם...

שבוע 19 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' של עומר בן דוד ועופר שור: עופר יצא לטיול שנתי, כך שנאלצנו להתמודד...

שבוע 17 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' של עומר בן דוד ועופר שור: העמקנו את הקריאה שלנו באודיסאה. למען...

שבוע 16 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן . בכיתה י' של יעל איזנברג ואושי שהם קראוס שיער "מסתי" בבר אילן ביום...

שבוע 14 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' של עומר בן דוד ועופר שור: ואוו, איזה שיעור היה לנו אתמול! עינת...