מכללת תל-חי 01.12.2025
- דרך רוח

- 30 בנוב׳ 2025
- זמן קריאה 4 דקות
שבוע שביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי.
בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה
אחרי הפסקה של שבוע, חזרנו לסוקרטס. הפעם פגשנו אותו ביושבו בתאו שבבית הכלא.
עוד לפני סוקרטס, פתחנו את השיעור בסבב שבו כל אחת מהתלמידות התבקשה להציג דילמה שהתמודדה או עדיין מתמודדת איתה. הדילמות של התלמידות הובילו אותנו לדילמה של סוקרטס - האם להיענות להצעתו של קריטון לברוח מהכלא ולהציל את חייו? חילקנו את הכיתה לזוגות וביקשנו מהם לקרוא את העמודים הראשונים של הדיאלוג קריטון, כשהם מתבקשים לזקק מתוכו את הטיעונים של קריטון בהם הוא משתמש כדי לשכנע את סוקרטס לברוח, ולהוסיף טיעון נוסף משלהם. לאחר מכן התכנסנו שוב כדי לפרוש את הטיעונים. היה יפה לראות שכולם התמודדו עם הטקסט (בתרגום הנוח של בוזגלו), שלפו ממנו את עיקרי הדברים, והוסיפו טיעונים משל עצמם (אם סוקרטס יברח מהכלא הוא יוכל להעניק עוד מחוכמתו לעולם, למשל). אחת התלמידות, שלומדת במגמת תיאטרון, זיהתה את המימד הדרמטי של הטקסט ואת הקונפליקט שמניע אותו. עינת ואילה היו שם כדי לחזק את הזיהוי שלה ולהתייחס בקצרה למאפיינים הדרמטיים והספרותיים בכתיבה של אפלטון. לאחר שצלחנו את המשימה הזאת התכוונתי לשלוח אותם להמשך: לקרוא את המשך הדיאלוג ולעשות את אותו הדבר עם הטיעונים של סוקרטס, אך הפלא ופלא הזמן שנותר ממש לא הספיק. במקרה (או שלא במקרה) הבאתי איתי את הספרון של ג'רמי פוגל "פילוסופים נגד אלוהים" והקראתי פסקה קצרה בה הוא מדבר בשבח השאלה שבחזרה בשאלה. הספקנו עוד דיון קצרצר בנושא שכמובן מתקשר לסוקרטס ולאופן ההתפלספות שלו ויצאנו להפסקה.
בשיעור הבא אילה הציגה בפני התלמידות את קפקא, שלמרבה הפלא לחלקן לא היה זר, וקראנו את "לפני החוק" (היה אמור להתקשר לעמדה של סוקרטס ביחס לחוק שלא הספקנו). סימן השאלה ניכר על פני התלמידים בסוף הקריאה והתחלנו לשאול שאלות: מה זה ה'חוק'? מיהו או מהו השומר המונע את הכניסה אליו? מהו השער? אילה הציעה קריאה מטפורית, וכך בדקנו באופן שיטתי אפשרויות שונות: החוק הוא האמת, השער הוא הידע, השומר הוא הפחד, הבורות, השקר, הטעות. התלמידות הציעו עוד פרשנויות - שהחוק הוא המשמעות, הדת, המודעות. מעניין שבכל אחת מהאפשרויות הפחד היה השומר. הדיונים באפשרויות השונות היו מעניינים, היה יפה לראות שבשלב כזה הוא אחר כולם וכולן השתתפו בדיון. וגם מסתבר שאי אפשר לדבר בקפקא ולא להזכיר רעיונות אקזיסטנציאליסטיים, ואכן הצגתי בפניהם את המיתוס של סיזיפוס של קאמי, את סיזיפוס המאושר. בשיעור הבא, אחרי שנדע מה ענה סוקרטס לקריטון נוכל להשלים את המהלך ולהשוות בין שתי העמדות השונות ביחס לחוק (מהו?) - של סוקרטס ושל הכפרי הפשוט של קפקא.
בכיתה יא' מירב מידן ואורי מרגלית
התחלנו עם שיעור פילוסופיה וחזרנו למשל המערה של אפלטון. דיברנו על מהו משל ולמי מכוון אפלטון את דבריו. לאחר חזרה על מה שקראנו שבוע שעבר. המשכנו לקרוא על חזרת האדם למערה והקשיים במפגש עם האנשים שנשארו במערה. ביצענו סיכום ועברנו לראות את הסצנה מ"המטריקס" (גלולה אדומה, גלולה כחולה), ביצענו השוואה וניהלנו דיון על הבחירה באמת מול אשליה. שאלנו למה לבחור ב"אמת", התחיל דיון ומספר תלמידים לא ראו בבעיה בבחירה ב"אשליה מתוקה" על-פני גילוי האמת, זאת מתוך תפיסה אינדיבידואליסטית המקנה חשיבות לתחושת הסיפוק והאושר האישי בלבד, אך כאשר ביקשתי מהתלמידים לחשוב האם היו רוצים לדעת האם חבר טוב צוחק עליהם מאחורי הגב (וריאציה על ניסוי המחשבה של "מכונת החוויות" של נוזיק), התלמידים הסכימו פה אחד כי היו רוצים לדעת על כך על-אף הכאב שיגרם להם בגילוי האמת. לאחר-מכן, שאלנו מה ההבדל בין אדם הבוחר ב"בורות היא ברכה" (כלומר, להישאר במטריקס) לבין אמירתו של סוקרטס "הדבר היחיד שאני יודע הוא שאיני יודע" ושמנו דגש על תפקידם של השכל והתבונה בהגות הפילוסופית היוונית בפרט (והמערבית בכלל) בניסוח טיעונים וגילויי האמת. סוף שיעור הפילוסופיה הוקדש לקשיים והאתגרים בהליכה בעקבות האמת הפנימית שהתבונה מלמדת והוצגו ניסויי קונפורמיות מפסיכולוגיה (ניסוי המעלית והניסוי הקונפורמיות של אש).
בשיעור השני כהמשך לעיסוק בעקדת יצחק (ובמחזה איפיגניה באוליס) הצגנו לפניהם את הסאטירה/ מערכון שלך חנוך לוין העקדה מתוך מה אכפת לציפור. דיברנו על חנוך לוין (היו שהכירו) הסברנו את הפרשנות השונה של לוין ואת העוקץ שלו בסוף המערכון - "מה יהיה אם אבות אחרים יצטרכו לשחוט את הבנים שלהם...?."
הדיון התגלגל לשאלות של אנכרוניזם, ציניות והם אף הגיעו לשאול שאלות על אהבה אפלטונית ומה זה קשור לאפלטון: ענינו ונתנו לדיון לזרום קצת.
בהמשך הם התחילו לעבוד על עבודת בית שנתתי להם. ההכרח לגשת לאחד הסיפורים ולשבת לכתוב היה מבהיל ומאתגר לרגע אבל אז הם חזרו לטקסטים וגילו שהם זוכרים ומכירים, חשובה לנו גם ההתמודדות עם כתיבה וגם הדרישה לכתיבה יצירתית (אולי מסאית) על גיבורי הסיפורים כלומר לראות את החיבור שלהם לגיבורים ולדמויות שפגשנו.
בכיתה יב' של אליעזר בקליש ואלעד נבו
השיעור הפעם היה כולו מוקדש לפילוסופיה. כיון שכך, התאפשר לנו לעצור לרגע את ההתקדמות ולצפות יחד בסרט. רגע לפני, כהכנה לצפייה, חיברתי את התלמידים שוב לנושא שלנו בשיעור האחרון: שני צידי המטבע של המדע – גהינום וגן עדן – טכנולוגיה ומוסר. איפה מניחים את הגבול לשימושים המדעיים? מי מכתיב את 'הוראות השימוש' במדע? בנוסף, הפגשתי את התלמידים, על קצה המזלג, עם דמותו של אלן טיורינג – מתמטיקאי בריטי, אחד ממניחי הבסיס למדעי המחשב. סיפרתי להם על מבחן טיורינג, מבחן שבודק ייתכנות לאינטליגנציה מלאכותית ויהווה בסיס להבנת העלילה בסרט.
התחלנו בצפייה. הסרט נקרא 'ex machina', ומספר על איש מחשבים עתיר אמצעים שמפתח דמות נשית, בינה מלאכותית, ברמה מתקדמת מאוד. הוא מביא לאחוזתו אחד מעובדי החברה שלו כדי לערוך סוג של מבחן טיורינג – האם יאשר את האינטליגנציה המלאכותית שלה? העובד מאשר ואף מעבר לכך... הסרט מציג גרסה משודרגת של המבחן. בעוד שבמבחן המקורי הנסיין לא יודע אם מדובר במחשב או לא ולכן אישור האינטליגנציה מעיד על האיכות שלה, בסרט, הנסיין יודע שמדובר באינטליגנציה מלאכותית ועדיין נדרש לאשר אותה, עקב האיכות הגבוהה שלה. כמובן שהעלילה מסתעפת ומסתבכת בהמשך, ממליץ לצפות.
הסרט מעמת את הצופים עם שאלות לא פשוטות בנוגע לטכנולוגיה ומוסר. האם מוסר תקף בנוגע לישויות מלאכותיות כאלו, מתקדמות ככל שיהיו? האם ניתן לפתח רגשות לישויות מלאכותיות? מה המקום של היוצר שלהם? מה התפתחויות מתקדמות שכאלו אומרות על האנושות כמו שאנו מכירים אותה ועל מקומה בעתיד? מעניין לראות שבזמן שהסרט נוצר, 2014, הוא עוד היה נראה מד"ב לחלוטין בזמן שהיום, רק 11 שנים מאוחר יותר, עם התפתחות הבינה המלאכותית ומקומה בחיינו, זאת נראית אפשרות מציאותית יותר מתמיד...
בסיום הסרט התפתחה שיחה מעניינת בכיתה. התלמידים הרגישו צורך לעבד את הדברים והסרט עורר בהם מחשבות על מוסר ואנושיות. האם בינה מלאכותית מתקדמת שכזאת באמת שונה באופן מהותי מבני אדם? ואם כן, אז מה מבדיל. דיברנו קצת על הניסוי המחשבתי 'החדר של מרי' שעוסק בשאלות דומות (הייתה התייחסות לניסוי בסרט) שלחתי אותם עם שיעורי בית לשיעור הבא: כל תלמיד ינסח שאלה אחת משמעותית שעלתה בו בעקבות הצפייה בסרט: מוסר, טכנולוגיה, מדע. הייתה הפוגה מעניינת ומהנה.


תגובות