מכללת תל-חי 12.01.2026

שבוע 12 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. 

בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה

התכנסנו אתמול בהרכב מלא פלוס שלוש תוספות חדשות ומשמחות. האנרגיה בכתה היתה גבוהה וניכר שהן מתחילות להרגיש בחום זו עם זו. אנחנו מאמינות שכדי לייצר כתה קרובה, מגובשת ותומכת יש לייצר אינטימיות, ולשם כך אנו מבקשות בכל סבב לספר על עצמם. הפעם ביקשנו מהן לספר על בן או בת משפחה קרוב/ה לליבם, על הקשר שלהם או מה מעריכים בו. נוצר סבב כנה ונטול ציניות ולמען האמת גם מרגש מאוד. 

לאחר מכן סיון שאלה מי מכירה את בעיית הקרונית של פליפה פוט ולמרבה ההפתעה רובן הכירו. סיון הקרינה התחלה של סרטון שמדגים את הבעיה ועצרנו באמצע כדי לשאול את הכתה מה הם היו עושים. כצפוי, רובם היו מסיטים את הקרונית כך שתפגע ותהרוג אדם אחד ולא חמישה. ההצדקה שנתנו היתה כמותית. סיון חיברה את העיקרון הזה לתועלתיות של מיל והסבירה על תורתו. תלמידה אחת הבינה שמדובר בתורה שעוסקת בתוצאה ולא בכוונה. רבים מהם ענו תשובות שעוסקות באחריות או באשמה שלהם וניסו למצוא פתרון כך שידיהם יישארו כמה שיותר נקיות. החזרנו אותם לדילמה עצמה והמשכנו להקרין את הסרטון, שהפעם הציג את אותה התרחשות בשינוי קל - אפשר להציל חמישה אנשים על ידי דחיפה של איש גדול אל הפסים. הפעם פחות ידיים הורמו בהסכמה שהיו נוהגים כך. התלמידים התבקשו לנסח בעצמם עיקרון למה לא לדחוף את האיש הגדול ודי הסתבכו עם המשימה. סיון הסבירה על דאונטולוגיה ועל מוסר של כוונות, כמו גם על עקרון התוצאה הכפולה: מותר לבצע פעולה שתגרום לתוצאה רעה (מוות), בתנאי שהתוצאה הזו היא נלווית ולא המטרה המקורית.

לאחר מכן חילקנו את הכיתה לזוגות והם התבקשו לקרוא כתבה שמספרת על ניסוי שנערך מול הבינה המלאכותית גרוק, שקבעה כי במקרה של דילמה עדיף להרוג 16 מיליון יהודים ולא את אילון מאסק כיוון שהוא יותר מועיל לעולם מהם. הם התבקשו לנסח עיקרון או קוד עבור הבינה שיתקן את העיוות המוסרי הזה. 

אחרי ההפסקה התכנסנו במטרה לקיים דיון על התשובות שלהן, אך הכיתה שקקה חיים והיה קשה לקיים דיון. לשמחתנו, הם בעיקר דיברו על הדילמה ועל הסתעפויות שונות ממנה. היה מדהים לראות שעצם המשמעות של ה"מוסר" אינה ברורה להם. הם חזרו שוב ושוב על כך שגם חוק מוסרי בסיסי כמו " אסור לרצוח" איננו בעצם חוק כיוון שאנשים רוצחים כל הזמן. הסברנו להם על הכשל הנטורליסטי ועל הפער שבין הראוי למצוי: כשאנחנו מדברים על מוסר אנחנו מדברים על איך ראוי לנהוג או לחיות ואנחנו לא חוקרים אמפירית את מה שקיים. הקושי השני היה הרלטיביזם הקיצוני שהם מחזיקים בו באופן עיוור - לכל אחד יש את המוסר האישי שלו. ניסנו לשאול אותם אם לדעתם אנשים יכולים להגיע להסכמות על בסיס רציונלי? כלומר האם הם יכולים לשכנע אחד את השני באמצעות טיעונים? התשובה המיידית הייתה "לא" שהרי אנשים כל הזמן נלחמים זה בזה ומחזיקים בדעות, דתות ואידאולוגיות שונות. בשלב הזה של היום כבר היה ממש קשה לנהל דיון אפקטיבי בכיתה ולכן ביקשנו מהם לכתוב את התשובה שלהם על דף ולנמק. באופן ספונטני הם התחלקו לקבוצות וניהלו דיונים סוערים סביב החומרים שעלו בכיתה. האנרגיות הגבוהות איתן התחלנו את היום ליוו אותנו במהלכו, ואיתן גם סיימנו את היום.

בכיתה יא' מירב מידן ואורי מרגלית

קראנו במסה להרוג פיל של ג'ורג' אורוול. התחלנו בפתיחה: כבר המשפט הראשון מייצר את הנימה הביקורתית של המסה. עקבנו אחר התיאורים של אורוול וכמה ניתן ללמוד מהפתיחה של המסה

בחברותות הם קראו את המסה. בחנו מתי אורוול מספר סיפור ומתי הוא מוסיף מהערותיו או מחשבותיו. בהמשך הם נתבקשו לחשוב למה הוא הרג את הפיל ? מה זה מעיד על האימפריאליזם ? ומדוע מתואר תהליך הגסיסה הארוך של הפיל ?

בדיון המסכם דיברנו על האופן שבו המסה (האנגלית) עושה את פעולת של - להראות בסיפור ולא לדבר על... – אורוול מביא סיפור אחד על אירוע אחד והוא חושף לפנינו הבנה של האימפריאליזם, של יחסי חזק/חלש לכאורה (יחסי כובש / נכבש) וכולי.

בחלק השני פתחנו במבוא של אורנה קזין, איך להתחיל. בעקבות הטקסט עשינו רשימה של 7 נושאים שמעסיקים אותם והם נתבקשו לבחור נושא לכתיבה, כל אחד הציג את הנושא שבחר וחילץ ממנו את הרגעים בחייו שבעקבותיהם הנושא הפך למשמעותי עבורם. בעקבות זה הם נתבקשו לכתוב הסיפורים שקשורים לחייהם. ניכר היה לעומת שנה שעברה שהם כבר יודעים מתבקש מהם והם הביאו רגעים מחייהם. עם זאת הכתיבה עדיין קשה ודורשת אימון ולכן בשיעורים הבאים נפתח בתרגילים לאימון "היד הכותבת."

בכיתה יב' של אליעזר בקליש ואלעד נבו

ממשיכים בתהליך כתיבת המסות והפעם ביקור מעניין בספריית מכללת תל חי. עד כה התלמידים התקדמו בכתיבה עם התרגילים שעשינו בכיתה סביב זיכרונות וסיפורים אישיים, וכעת רצינו להרחיב את הכתיבה שלהם גם לאזורים תיאורטיים יותר. הגענו למדפי הפסיכולוגיה, פילוסופיה, דתות והיסטוריה והתלמידים שוטטו בין המדפים ועלעלו בספרים שנראו להם מעניינים וקשורים לנושא עליו הם כותבים. עזרנו להם גם לחפש דברים שמתאימים להם. המשכתי במקביל בשיחות אישיות עם כולם על הטקסט שלהם, איפה הוא עומד ובמה נכון להתמקד בתקופה הקרובה של הכתיבה. לשמחתנו הרבה בסוף השיעור כולם ישבו וקראו בריכוז רב כשערמות של ספרים מונחים לפניהם. משמח מאוד.