שבוע 18 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר השתתפנו במשחק דילמת האסיר האיטרטיבית של אושי, עליו הוא בוודאי יכול להסביר יותר (השתדלנו לא להפריע) ואחריו המשכנו לשיעור קצר בכיתה. במהלך המשחק התלמידות שלנו חוו פעם ראשונה מליאה של בית החינוך. התלמידות התחלקו בין הקבוצות וכמעט כולן היו בודדות בקבוצה (קוטן הכיתה, נוכחות חלקית - 7 תלמידות, 6 קבוצות במשחק). שמחנו לראות שרובן השתלבו והתקבלו בקבלת פנים חמה. המשחק היה מהנה ומעורר מחשבה,

שבוע 17 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה אם בתחילת השנה סיון ואני חשבנו שנפלנו על כתה שקטה והססנית - אפשר להסיר את החשש! מפעם לפעם הם נהיים עליזים ותוססים יותר, מה שיפה מאוד בהפסקות אך עשוי לאתגר במהלך השיעור. יחד עם הקושי שלהן לשמור על שקט וריכוז לאורך כל השיעורים, הן מנומסות מאוד ומתנצלות כל פעם שרואות שאני מתאמצת יתר על המידה. ולרוב, לשמחתי, הבלאגן והרעש נובע מהתכנים הלימודיים. אחרי שבשיעור הקודם (קודם) צללנו למים

שבוע 17 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי חזרנו אל הפנומנולוגיה של הוסרל, שפיתח את השיטה והפך אותה לטרנד חם. בחנו את אפשרויות המחקר של אותו מדע ראשוני דרך מושג האינטנציונליות, ההתכוונותיות, את הנחות היסוד שיש לנו ביומיום כשאנחנו באים לבחון תופעה, עם דעות קדומות ושיפוט, ואת ההצעה של הוסרל לצמצום פנומנולוגי, לשימה בסוגריים, להשהיית שיפוט, שרק במצב כזה התופעה מגיחה כהיא עצמה, כמו שהיא נתפסת. הצגנו אותה ככלי חזק לכתיבה מסאית,

שבוע 17 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון לפי שפינוזה, קנאה היא רגש שאנחנו נוטים אליו מטבעינו. המהלך הלוגי הוא כזה – אנחנו מנסים/ חותרים להרגיש את היכולת שלנו (עיקרון הקונטוס). אנחנו מעריכים את היכולת שלנו ביחס ליכולת של אחרים. ככל שאחרים מסביבינו יכולים יותר, דירוג היכולת שלנו נהיה קטן יותר. תוצאה לוגית של i-iii: אנחנו נוטים מטבעינו לקנאה. פתחנו את השיעור לא במהלך הלוגי, אלא בשיחה חופשית יותר ופתוחה. שאלנו "האם קנאה ה

שבוע 16 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה בשיעור אתמול קיימנו סדנת כתיבת מסות נוספת. למי שפספס את הפרקים הקודמים, אזכיר כי לפני כמה שבועות קיימנו סדנת כתיבת בכיתה, אך דווקא באותו שיעור החסירו כמה ילדים, ובשבוע שלאחר מכן, בו תכננו להשלים אותה, הצטרפו אלינו שלושה תלמידים חדשים, לכן דחינו את המשך הסדנה למועד לא ידוע. ובכן, ביקשנו מהתלמידות שיחשבו על נושא שונה מזה שבחרו בפעם הקודמת (לאלה שהשתתפו) ולמי שלא מצא נושא אילה

שבוע 16 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי נקודת המוצא שלנו, עם שתי אורחות משמחות במיוחד - ויטה ודיאנה שסיימו את "דרך רוח" בשנה שעברה - הייתה תרגיל כתיבה. כל אחת לקחה פתק שכתובה עליו מילה - כמו מהר, לאט, חושך, אור, לבד, ביחד... - וכתבה עשרה משפטים שנקשרים למילה. מי שרצו הקריאו, ואז חיפשו אחר בן הזוג המנוגד להם ויצרו ביחד טקסט שעושה שימוש במשפטים מכל אחד מהניגודים. הטקסטים המשותפים (שהמילים יין ויאנג חזרו בכמה מהם) המחישו עד

שבוע 16 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון פתחנו עם המשכים חשובים משבוע שעבר: שתי תלמידות הקריאו את מה שכתבו והקבוצה הגיבה במטר של שאלות. היה יפה לראות. מהירות התגובה לא באה על חשבון רצינות המחשבה. הורגש רצון לשאול היטב, מתוך קשב. בעקבות אלוהים או הטבע של שפינוזה, וזה שהציץ אלינו מבעד לשאלות של שתי תלמידות בסדנת הכתיבה – קראנו יחד שיר של אלמוג בהר, "עד שהגיע לגיל שלוש לא סיפרתי לבני על אלהים". זו גם הכותרת וגם השורה הרא

שבוע 15 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה פתחנו בסבב שלומות עם מטאפורה, ניכר שמפעם לפעם יכולות הביטוי שלהם משתכללות. לאחר מכן עשינו חזרה קצרצרה על השיעור הקודם של סיון, על מיל וההבחנה שלו בין הנאות 'גבוהות' ל'נמוכות', כדי לרמוז בעדינות איך יתקשרו השירים שנקרא לנושא. קראנו ביחד שלושה שירים - חברות / אגי משעול, יהלומי שיכחה / מיה טבת דיין ופתיחה / לאה גולדברג. הקריאה וההבנה של השירים הסתברו כמשימה מאתגרת עבור חלק מהתלמי

שבוע 13 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס השיעור כולו הוקדש אתמול לקריאת החיבורים ומטר שאלות. התלמידות התכנסו מסביב לשולחן אחד ונוצרה אווירה קרובה וגם מעט מתוחה, שהשתחררה לאט עם כל סבב קריאה ושאלות נוסף. כל סבב דרש כחצי שעה, כך שבסך הכל כמחצית התלמידים הספיקו לקרוא ולשתף, אך כולם נרתמו לכתיבת חיבורים ולהעלאת שאלות. ונמשיך בשבוע הבא. בכיתה יא' עדי חבין ותמר חנה נקש רות הגעתי ( תמר ) עם לחישה באוזני רוחי, שאולי זה דווקא נ

שבוע 12 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס בשיעור האחרון הכרזנו על יציאה למסע בעקבות ז'אנר המסה, ופתחנו את סדנת הכתיבה הראשונה שלנו. תחילה הצגנו את מקורותיו של הז'אנר, והדגשנו את האמת של ההתנסות (על פני הבדיון ו/או האובייקטיביות, או וואלה - הבדיון של האובייקטיביות). ביקשנו מהתלמידות, אליבא דקזין, לנסח סוגיה אישית ואמיתית שמטרידה אותן מאוד ומושכת אותן לחקירה פנימית. לאחר מכן ערכנו סבב שבו הציגו התלמידות את השאלות והסוגיו

שבוע 12 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה התכנסנו אתמול בהרכב מלא פלוס שלוש תוספות חדשות ומשמחות. האנרגיה בכתה היתה גבוהה וניכר שהן מתחילות להרגיש בחום זו עם זו. אנחנו מאמינות שכדי לייצר כתה קרובה, מגובשת ותומכת יש לייצר אינטימיות, ולשם כך אנו מבקשות בכל סבב לספר על עצמם. הפעם ביקשנו מהן לספר על בן או בת משפחה קרוב/ה לליבם, על הקשר שלהם או מה מעריכים בו. נוצר סבב כנה ונטול ציניות ולמען האמת גם מרגש מאוד. לאחר מכן סיו

שבוע 11 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי את השיעור השבוע פתחנו בחזרה קצרצרה על הרעיונות המרכזיים של "מות המחבר", בו עסקנו בשבוע שעבר. ראינו אלמנטים בארתיאניים בשיר "מבוא לשירה" של בילי קולינס, המעביר את הרעיון שהטקסט פתוח "לשוטטות אך לא לחדירה". לאחר מכן המשכנו עם בארת דרך המחשבות שלו על הצילום והתעכבנו על מושגי הסטודיום והפונקטום בצילום. בעוד הסטודיום הוא הידע הכללי, התרבותי, המשותף; הפונקטום הוא הדבר שדוקר אותי (ודווקא

שבוע שביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי השבוע התחלנו לעבוד על הכתיבה המסאית באופן יותר ממוקד. עשינו זאת דרך המחשבה על איך פותחים מסה. תחילה, כדי לחשוב על נושאים לכתיבת המסה כל אחד כתב רשימה של 5-6 דברים שמעצבנים אותו בעולם ואז פירט והתמקד באחד מהם (בין התשובות: אנשים שמדברים כמו תינוקות, בורות, אי-סובלנות, שעון מעורר, אנשים ששופטים על פי רושם ראשוני). כמחצית מהשיעור הוקדשה לקריאה בארבע פתיחות של מסות אהובות עלינו במ