שבוע 26 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה נפגשנו אתמול לשיעור מאתגר במיוחד. הכיתה צוהלת וגועשת וקשה מאוד להשיג את תשומת ליבן, לא כל שכן לשמור עליה. התוכנית המקורית היתה לקרוא מה'אתיקה' של אריסטו, לגלות סוף סוף איך הוא מגדיר את הטוב העליון, ואח"כ, בקבוצות, לדרג את מידת ה'אאודימוניה' של דמויות שונות לפי הקריטריונים של אריסטו. כאמור, הכיתה לא בקשב ומצאנו את עצמנו מתאמצות לטפל בבעיות משמעת, גם הנאום הקבוע על אי-ההכרח שלהם

שבוע 25 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה כל שבוע - מקום אחר. והפעם - כתה ב' בבית הספר וילקומיץ' בראש פינה. התכנסנו בשמחה ובמשבים קיציים הישר לשיחת איפוס קצרה של סיון ושלי. אחרי שבפעם הקודמת הרגשנו ששמחת המפגש והחברה גוברים על שמחת הלימוד, הפעם הבהרנו מתי נוכל ליישם כל אחד מהדברים באופן המיטיבי :) גם ללמוד, וגם לדבר מלא! שאלתי - האם עדיף לראות את העולם כפי שהוא או כפי שהיינו רוצים שיהיה? או, איך עדיף לחיות - במציאות א

שבוע 23 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס השיעור שלנו היום מחולק לשלושה חלקים: חלק ראשון: בונים חומר לבד חלק שני: חווים חומר חלק שלישי: מדברים מעט על החומר ומדברים הרבה על עבודות גמר. אנחנו מתחילים בשאלה: למה אתם מדברים ולמה בלגן בכיתה? הרי אור ואני כאן. לא רואים? התשובות צפויות, משמחות ומרימות לנו להנחתה. "אנחנו לא מפחדים מכם". היא התשובה הבולטת. "אין דיסטנס" אם היה כאן כמו בית ספר היינו פוחדים ושותקים. מכאן אנחנו מגי

שבוע 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס שיעור טוב, פעיל ומגוון . מתחילים בסדנה שלישית של כתיבת מסות אישיות. אור נותנת הנחיות מדויקות, מסבירה איך עורך ספרותי עובד ומכינה את התלמידים להתמודדות עם הערות המורה על החומר שיגישו; כל הערה היא בגדר הצעה, לא להיבהל, אבל כן להפנים וללמוד. התלמידים עובדים עוד שעה ואת יתר העבודה יגישו כבר מהבית. בחלק השני אנחנו לומדים על "תשתיות שונות של הכרה"; הכרה ריאליסטית והכרה אנטי ריאליסטית.

שבוע 24 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה כשכבר הייתי בדרך החוצה מהבית, עם שיעור מעולה (לדעתי :) ) מוכן ביד, התקבלה ההחלטה שעוברים ללמוד בזום. כמוני, גם התלמידות התאכזבו מאוד. עד שהתחיל השיעור בדיחות ממורמרות נזרקו לקבוצת הוואטסאפ שלנו. אם יש משהו אחד משמח שעלה מביטול השיעור בלייב - זה לראות כמה הם ציפו למפגש האמיתי שלנו, כמה הוא משמעותי להן. ברגע האחרון ייצרנו, סיון ואני, שיעור חדש, עם הניסיון מהפעמים הקודמות שמה שעו

שבוע 23 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר השבוע עסקנו באיחוי שברים ופעילות שיקומית לקראת הישורת האחרונה של השנה שעוד לפנינו. התחלנו בסבב קצר של שיתוף לשמוע את התחושות ביחס למלחמה, וביחס לחזרה לשגרה ובפרט לשגרת לימודים. באופן שהוא אולי לא מפתיע אבל כן מתמיה, לא מעט מהתלמידות כבר מתגעגעות לתקופת המלחמה, שהיא עבורן אינה אלא שובר שגרה ארוך. יש משהו מופרע ומכמיר לב בה בעת בכך שהסיטואציה שבה יש לתלמידות פנאי לקרוא, לצפות בסרטי

שבוע 21 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס פתחנו בשמחת התחדשות המפגש וכל אחת סיפרה איזה מקרר היא היום, שאלתה של סשה שנעשתה למסורת. אחר כך הכרנו את כתב העת של דרך רוח המאוורר, ועוד קודם - מה זה בכלל כתב עת. קראנו יחד את הקול הקורא והקדשנו זמן לכתיבה לגיליון (רעיון מעולה שגנבתי מדניאל וענבל! - תודה). הכתיבה נענתה ברצון נלהב אפילו מהמצופה, ויש כבר כמה וכמה טקסטים שעומדים להישלח. אחרי ההפסקה התכנסנו ללמוד קאנט, אבל ההיענות ל

שבוע 20 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס התלמידים בבן גוריון מחכים לנו. הם מבקשים את הזום. הם מתגעגעים, כך הם אומרים, וזה מחמיא ומחמם לב. כנראה שאנחנו עושים משהו נכון ומתאים ונותן. מקווים. בחרנו לדבר על קדושת החיים. בימים של מלחמה; של טילים והפצצות ומוות מסביב ופציעות. אבל בפילוסופיה כמו בפילוסופיה, אנחנו בודקים את המושג מכל הכיוונים. מתחילים מדיון בהבדלים בין דאונטולוגיה וטלאולוגיה, וזאת מבלי להגדיר את המושגים. אנחנו

שבוע 20 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון המפגש מרחוק עמד הפעם בסימן ״המדיום הוא המסר״. לאורכו ליוו אותנו שאלות וחוקים טכנולוגיים, שהשפיעו על המתרחש, ובהיותם גם קשורים לחלק מהנושאים שלמדנו, אולי באו ללמד אותנו משהו. נכנסנו לזום שלוש פעמים בתוך רבע השעה הראשונה, בשלושה לינקים שונים, כל פעם מישהו אחר נותר מחוץ לאפשרות השיחה, ולא וויתרנו, לבסוף הצלחנו להתכנס יחד! שמענו מהתלמידים על חזרות לשגרות מתונות, ועל שמחה בהן, בתוך

שבוע 19 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס התאספנו בזום בנוכחות מספקת ומוערכת של 15 תלמידות ותלמידים. אמנם בזום אבל התאספנו בשמחה, ובעיקר שמחנו שהתלמידים חיכו לפגישה ושאלו וביקשו אותה מיוזמתםן, ובכלל על המעורבות הערה שלהם בקבוצת הוואטסאפ לאורך השבועיים האחרונים. פתחנו בסבב מה נשמע, שהשיבו עליו התלמידים בין השאר גם דרך הצגת פריט אחד ייחודי שהם רוצים לחלוק מחדרם וזה היה מקרב וחמוד (שיתפנו גם אנחנו - אושי שיתף בסמובר ואורלו

שבוע 18 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס דיויד יום. כן, שוב דיויד יום. וזה לא פשוט. מתחילים חלק. אמפיריציזם ורציונליזם. ואז רשמים ומושגים. והכרה פסיבית. ואז "איך זה שאי אפשר לראות את הטוב" ואז כשל נטורליסטי ואז.. הכוכבת...הסיבתיות. ושוב תסכול ודוגמאות של משקפיים ורודים מקדימות עיניים שמביטות על לוח לבן שנראה בעצם ורוד, אבל לא בגללו, אלא בגלל ההשקפה או הפסיכולוגיה או ההרגל של השופט המוסרי הכל מתערבב להם? חלק כבר מבינים

שבוע 18 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון התכנסנו להמשיך את שהתחלנו לפני מספר מפגשים בסדנת הכתיבה שלנו. עמוס חסר לנו וישוב בשבוע הבא. כתיבת המסה עשויה מקוביות קטנות, בשלבים, ונחוץ כרגיל לעשות סדר. הזכרתי במצגת מה היו השלבים עד כה בידיעה שלא כולן נמצאות באותו המקום, למשל: "התבוננו במה שכתבתן. האם ישנה שם גם סיטואציה קונקרטית?" או "בחרו שתיים-שלוש שאלות מתוך מטר השאלות. המשיכו לכתוב את המסה איתה יצאתם לדרך בעזרת השאלות ה

שבוע 17 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון לפי שפינוזה, קנאה היא רגש שאנחנו נוטים אליו מטבעינו. המהלך הלוגי הוא כזה – אנחנו מנסים/ חותרים להרגיש את היכולת שלנו (עיקרון הקונטוס). אנחנו מעריכים את היכולת שלנו ביחס ליכולת של אחרים. ככל שאחרים מסביבינו יכולים יותר, דירוג היכולת שלנו נהיה קטן יותר. תוצאה לוגית של i-iii: אנחנו נוטים מטבעינו לקנאה. פתחנו את השיעור לא במהלך הלוגי, אלא בשיחה חופשית יותר ופתוחה. שאלנו "האם קנאה ה

שבוע 16 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון פתחנו עם המשכים חשובים משבוע שעבר: שתי תלמידות הקריאו את מה שכתבו והקבוצה הגיבה במטר של שאלות. היה יפה לראות. מהירות התגובה לא באה על חשבון רצינות המחשבה. הורגש רצון לשאול היטב, מתוך קשב. בעקבות אלוהים או הטבע של שפינוזה, וזה שהציץ אלינו מבעד לשאלות של שתי תלמידות בסדנת הכתיבה – קראנו יחד שיר של אלמוג בהר, "עד שהגיע לגיל שלוש לא סיפרתי לבני על אלהים". זו גם הכותרת וגם השורה הרא

שבוע 15 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר בשיעור הראשון השלמנו את הקריאה ב"יום מושלם לדגים בננה". מכיוון שהצטרפו תלמידים חדשים, חזרנו לקרוא את המפגש בין סיביל לסימור. בתגובה לקטע התלמידים התייחסו קודם כל לרגשות אי הנחת שעלו בהם מהסצנה. הם חשו בלבול וגועל. מורן הזכירה בהקשר זה את המושג "בלבול השפות" של שנדור פרנצי, שדיבר על בלבול בין שפת הילד לשפת המבוגרים, ויותר ספציפית, בלבול בין רוך לתשוקה. נראה כי המושג הזה נתן איזה פש

שבוע 14 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס הכיתה שלנו חברותית מאוד ומגובשת (כמו שאומרים) מהחודש הראשון. הם יושבים יחד בארומה ובספריה, מדברים הרבה בווטסאפ הקבוצתי והאווירה בכיתה טובה ומכילה. החלק הראשון בעבודה על המסות חיזק את המגמה הזו. ישבנו, זה שבוע שני, מול שולחן אחד. כמו בליל סדר עמוס תלמידים (ושני מורים), והמשכנו בהקראה של הסיפורים האישיים. על גזענות שנתקלה בה תלמידה; גזענות מעליבה, על תחושות של בדידות, על התלבטויות

שבוע 14 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה פתחנו את השיעור בסבב גילטי פלז'ר, כהכנה לשיעור על מיל שבין השאר מבחין בין הנאות איכותיות לכאלה שלא. בין הנאות מסדרות גרועות ואוכל נחות, צצה גם הנאה אחת (שבהחלט ראויה לכינוי 'גילטי') - להציק לפלסטינים ברשת כי כולם מחבלים. זה מסוג הרגעים המאתגרים עבורנו כמורות. מצד אחד האמירה והאופן בו היא נאמרה מבקשים לייצר פרובוקציה, ומצד שני אי אפשר שלא להתייחס, ומצד שלישי ההתייחסות חייבת להי

שבוע 14 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר השבוע המשכנו עם מיל והתועלתנות, וסלינג׳ר ודגי בננה. התחלנו עם מיל, בחזרה קצרה לטובת הזומרים ששבו מ״ההצגה״. במהלכה, כלומר בסיבוב השני על ההנחות היסודיות של מיל כבר עלתה השאלה - למה? מה ההצדקה המוסרית לעקרון האושר היותר גדול. עוד נשוב אליה. הלכנו בעקבות מיל בקו של פולמוס ובו התנגדויות ומענה להן. ההתנגדות הראשונה היא זו מן ההדוניזם - שתועלתנות היא נהנתנות. ראינו את הדרך בה מיל חוסם ז

שבוע 13 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה איזה שיעור היה לנו! כזה שלא מציית לתכניות שהכנו מראש אלא הולך לטיול במחוזות רחוקים ומופלאים. אחרי סבב שלומות והנאות מהשבוע האחרון, שהתכוונו לחבר לשיעור השני (על תועלתנות) התחלנו לקרוא ביחד את הסיפור "המפנים את עורפם לאומלאס" של אורסולה לה-גווין. כל תלמיד הקריא בתורו וכיוון שהשפה לא מאוד נגישה עצרנו להסביר ולדבר מדי כמה משפטים. היה משמח לראות שהפעם כולן-כולם התמודדו עם ההקראה,

שבוע 12 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס בשיעור האחרון הכרזנו על יציאה למסע בעקבות ז'אנר המסה, ופתחנו את סדנת הכתיבה הראשונה שלנו. תחילה הצגנו את מקורותיו של הז'אנר, והדגשנו את האמת של ההתנסות (על פני הבדיון ו/או האובייקטיביות, או וואלה - הבדיון של האובייקטיביות). ביקשנו מהתלמידות, אליבא דקזין, לנסח סוגיה אישית ואמיתית שמטרידה אותן מאוד ומושכת אותן לחקירה פנימית. לאחר מכן ערכנו סבב שבו הציגו התלמידות את השאלות והסוגיו