שבוע 13 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון המשכנו עם המסה של בכל סרלואי. ניכר היה, וגם נאמר במפורש, שהתלמידות התחברו אליה. התעכבנו על האופן שבו היא כתובה: איך זה שנכתבים דברים שקל כל כך להתחבר אליהם, שנדמה שהם מוכרים לכל מי שיושבת בחדר, ובכל זאת הם מפתיעים וחדשים? השתהינו על פסקאות אחדות, על עולם הדימויים שלהן, מאפיינים בולטים, ועל התנועה האופיינית למסה כסוגה בין הדוגמה הפרטית והסיפור המסוים, טענות כלליות, וטקסטים קודמי

שבוע 12 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון פתחנו עם מסה של בכל סרלואי – "מתי גיליתי שאני שמנה". הזדמנות טובה להתחיל לספר מהי מסה, על היותה לא בדיונית, על חיוניותה של סובייקטיביות, על הניסיון. התלמידות נדרכו כבר בכותרת. אמרנו – גם כדי להשהות מעט את הדיון המתפרץ – שאלה מן הסימנים לאפקטיביות של המסה הזו: האופן שבו היא מעוררת דיון ומחשבה, שפע של אסוציאציות, נותנת מילים לדבר שהרגשנו בו אבל לא שמנו עליו את האצבע באופן הזה. בע

שבוע עשירי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס את השיעור אמש פתחנו בדיון בפרק ממראה שחורה שעסק בדירוגים. תהינו עד כמה הייצוג שונה קטגורית מעולמנו או שמא רק מציג נקודת קיצון של מה שכבר ישנו: באילו אופנים אנחנו מדרגים ומדורגים בחיינו? עד כמה הסוכנות שלנו מושפעת מכך? אושי הציע לכנות את צורת השליטה בעולם של מראה שחורה כ"אנרכיה של מוניטין", כאיזה המשך מדומיין לציר שמתח בשבוע שעבר בין אנרכו קומוניזם לאנרכו קפיטליזם. מן הייצוג ה

שבוע שישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי.  בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה נפגשנו היום ללא סיון שהיתה חולה וחסרה לנו. התחלתי בבקשה לשתף מה שלומנו באמצעות מטאפורה או דימוי. היתה שתיקה והתלמידים היו מאוד נבוכים. אט-אט הם התחילו להשיב - כמו אוטובוס צפוף שאין בו עוד מקום, כמו שהשמש זורחת כל יום במזרח ושוקעת במערב, כמו רכבת הרים. לאחר מכן התחלנו לכתוב, כתיבת רצף שאין בה הנחיה והיא לא צריכה לענות על שום קריטריון. שוב, תחילה מבוכה, ואחרי זה היענות. בכלל,

שבוע חמישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי.  בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה התחלנו את השיעור בסבב של שאלות או רעיונות שמעסיקים את התלמידים, למשל האם אפשר לצאת מדיכאון? איך נוצרת קבוצה? האם אפשר לחיות בלי שום אידאולוגיה? למה יש קנאה? כל זאת במטרה להתחיל לעורר את התלמידים לחשוב על מה היו רוצים לכתוב את המסה שלהם. בחלק מהמקרים ניסינו לבדוק איך יוצאים משאלה אישית לתובנות חברתיות או מרעיונות גדולים להתבוננות אישית. כדי לבדוק איך אפשר לשלב את שתי זוויות

שבוע חמישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי אתמול חזרנו ל"שאלת המרק" של פרלוב - האם לתעד את המרק או לאכול אותו, הפעם דרך מושגי הסובייקט והאובייקט. ברגע שהוצגו המושגים של סובייקט (מלטינית:מונח-מתחת) ואובייקט (מונח-לפני) ויחסי ההכרה שביניהם, לתלמידים והתלמידות כבר צצו המון שאלות מעולות בראש. כמו: האם בן אדם אחר ממני הוא אובייקט או סובייקט, האם אני יכול להיות בו זמנית סובייקט ואובייקט (של תפיסה מסוימת), איך אני יודע שהאובייק

שבוע מספר 28 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי.  בכיתה י' של מירב מידן וירון אלון: לאחר שבוע הפסקה חזרנו...

שבוע 27 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל אבוקרט והודיה בונן בהרכב חלקי של הכיתה, עקב חזרות...

שבוע 26 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל אבוקרט והודיה בונן אנחנו לקראת סיכום התמה שלנו, "חיי...

שבוע 24 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל אבוקרט והודיה בונן התחלנו את השיעור בתרגיל ציור. ...

שבוע 24 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי.  בכיתה י' של מירב מידן וירון אלון: התחלנו נושא חדש – מציאות ודמיון....

בכיתה י' של מירב מידן וירון אלון: חזרנו לסדנת מסות והפעם ברוב תלמידים. דיברנו (שוב) על הסוגה המסאית, שיש קושי להסבירה בהיותה בתווך שבין ...

שבוע 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' של מירב מידן וירון אלון: פתחנו בשיעור ספרות, חזרנו אחורה...

שבוע 17 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי.  בכיתה י' של מירב מידן וירון אלון: התחלנו את השיעור באיחור ועם הערה על...

שבוע 15 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן . בכיתה י' של יעל איזנברג ואושי שהם קראוס שיעור מעניין ודי כאוטי. בזמן...

הנה מה שהתרחש השבוע (ה 20 במניין) בתרבוטק: הדר הירש: פילוסופיה: הבאתי את השיר "מות אבי" של יהודה עמיחי . קראנו בסבב. השמעתי גם את השיר מושר עי מתי כספי ושלמה גרוניך. השאלות שנכתבו: למה הוא לב שהמרחקים מוזרים? מה זה אומר: "אבי פתאום מכל החדרים "? האם אבא שלו מת? למה אמרו יצא למרחקיו המוזרים, ולא סתם למרחקיו?  מה יחזיק אלוהים לעד אצלו? במה הוא רצה שאלוהים יעזור לו? השאלה האחרונה נבחרה. שני: אלוהים רצה לעזור כי אולי אין לו כסף להסתדר בחיים. אולי הוא צריך עזרה ליאורי : אולי צריך