שבוע חמישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי אתמול חזרנו ל"שאלת המרק" של פרלוב - האם לתעד את המרק או לאכול אותו, הפעם דרך מושגי הסובייקט והאובייקט. ברגע שהוצגו המושגים של סובייקט (מלטינית:מונח-מתחת) ואובייקט (מונח-לפני) ויחסי ההכרה שביניהם, לתלמידים והתלמידות כבר צצו המון שאלות מעולות בראש. כמו: האם בן אדם אחר ממני הוא אובייקט או סובייקט, האם אני יכול להיות בו זמנית סובייקט ואובייקט (של תפיסה מסוימת), איך אני יודע שהאובייק

שבוע שלישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי.  בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה מפגש שלישי, מתחילה להיווצר הרגשה של קבוצה. יש פנים מוכרות, חיוכים, אפילו פטפוטים בין התלמידות שצריך מדי פעם לבקש שקט. התחלנו בסבב שמות וסיפורי שמות כדי להתחיל להכיר יותר לעומק. המשכנו בתרגיל שהיה קצת מאתגר - התלמידות התבקשו לכתוב אילו שאלות היו עולות בדעתן אילו היו נוחתות בכדור הארץ ומנסות להבין איך הדבר הזה עובד. המשימה תפסה כיוון שונה משתכננו ונאלצנו למקד אותן פעם אחר פעם

שבוע מס׳ 19 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פתחנו בפילוסופיה. הבאנו שני טקסטים שנוגעים לאמונה באלוהים. אחד של שפינוזה והשני מתוך קריאת שמע מספר דברים. השאלות שנכתבו: למה מדברים על קנאה? למה כתוב "האהבה לאלוהים אינה יכולה להיות מוכתמת ע״י רגש של קנאה" מי אמר שאני לא אוהב אותו עכשיו? מה ההבדל בין "בכל נפשך", "בכל לבבך", "בכל מאודך"? על מה הם מדברים, על אהבה, על קנאה, על אלוהים? אולי כל זה קשור? מי זה שפינוזה ולמה הוא חשוב בסיפור הזה? מה הקשר בין מה שמלובה לאנשים ש

שבוע 21 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: צפינו בקטע קצר מתוך ״בריאן כוכב עליון״ של מונטי פייתון, שבו סטן מבקש מחבריו לתנועת ההתנגדות לרומאים שיקראו לו לורטה כי הוא רוצה להיות אישה. השאלות שנשאלו: למה סטן רוצה ללדת אם הוא יודע שהוא לא יכול? למה החברים של סטן מתנגדים למה שהוא רוצה להיות? מה הבעיה בזה שגבר רוצה להיות אישה? למה הוא צריך לבכות מזה שהוא לא יכול ללדת? הוא יכול לאמץ. למה הוא לא יודע שאין לו רחם? אני חושבת שזו זכותו להיות בת, אם הוא רוצה לעשות

שבוע מס׳ 12 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: פתחנו עם טקסט של ניטשה שהילדים קראו במפגש הקודם. הטקסט הוא קטע מתוך ״שקיעת האלילים״, וניטשה מציג בו למעשה את העמדה של מרבית הפילוסופים - אליה הוא מתנגד - לגבי אי-האמון בחושים. לא אמרנו לילדים שניטשה מציג כאן עמדה שאיננה שלו. באמצע הדיון תכננו לשלוף את המשך הקטע, שבו ניטשה מציג את עמדתו שלו שמאדירה את החושים, ובייחוד את חוש הריח. השאלות שנכתבו (על הקטע הראשון): למה הטקסט מדבר דווקא על דברים שקשורים בגוף? מה ז

מפגש סיום שנה ! ספרות: את המפגש האחרון שלנו בבת ים ארגנו באופן שונה הפעם. פתחנו את הפגישה שלנו עם קרן הספרנית שהיתה אמורה להכיר לילדים את הספרייה ואיך מתמצאים בה. היא התמקדה מידי בהסבר על שיטות עבודה שלה כספרנית, פחות על מה מנוי בספרייה אמור לעשות כשהוא מגיע לשאול ספרים. המשכנו בשיחה על איך ניגשים לבחור ספר. הילדים היו מלאי רעיונות מעשיים. אחר כך תרגלנו מציאת ספרים בזוגות. הילדים התלהבו מאוד. עשה רושם שזה ממש הדליק אותם. ליה (החרוצה!) דאגה לכרטיסי מנוי וכך שכל מי שרצה יצא עם

שבוע 21 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר: פילוסופיה: קראנו קטע קצר של שפינוזה: משפט 4 והנסמך שלו בחלק ד׳ של ה״אתיקה״, שעוסק בכך שהאדם הוא חלק מהטבע וכפוף תמיד לחוקיו. השאלות שנשאלו: האם אנשים אוהבים לציית לטבע? למה האדם מציית לטבע? למה שהאדם לא יוכל לסבול שינויים? האם זה אומר שבני האדם הם חיות? למה שהאדם לא יהיה חלק מהטבע? למה ״מן הנמנע״, יכול להיות שדווקא האדם הוא לא חלק מהטבע? מה יקרה אם האדם לא יהיה חלק מהטבע?  השאלה האחרונה נבחרה ברוב מוחץ.   אלמה -

הנה מה שהתרחש השבוע (ה 20 במניין) בתרבוטק: הדר הירש: ספרות: אחרי מפגש פילוסופיה מעניין במיוחד והפסקה נחמדה ומחלצת עצמות חזרנו לחדר עם הפופים להמשיך לקרוא את דוקטור דוליטל.  בתחילת המפגש חילקתי את תרגילי הכתיבה משבוע שעבר. היו ילדים שרצו להקריא בקול דיאלוג שכתבו עם חיה שבאורח פלא ידעו את שפתה. היו טקסטים מעניינים יותר, היו כאלה שפחות, אבל אני מאוד שמחה לספר שכולם כתבו בשמחה, בטבעיות. זו בהחלט התפתחות מתחילת השנה שעברה. אחר כך נזכרנו בשני הפרקים הראשונים שקראנו בשבוע שעבר. הילד

שבוע שביעי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. מוזמנים להצטרף אלינו לרגע קט: הדר הירש: פילוסופיה: אתמול הגיעו 16 ילדים למפגש בבת ים. החלטנו להעביר את החלק הפילוסופי יחד . לפני שחילקנו טקסט (הפתיחה של הגלגול של קפקא) סיפרתי קצת על המחבר ועל נושאי הכתיבה שלו. דיברתי גם על הביטוי "מצב קפקאי". קראנו את הטקסט בסבב. קראתי שוב ברצף תוך ביאור מילים לא מובנות. אופק קרא את אותו קטע בתרגום אחר. הילדים כתבו שאלות. השאלות נתלו על הקיר. הוקדש זמן לטיול בין השאלות. השאלות שנכתבו: ג'וק זה ביטוי? (*

שבוע רביעי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. זה בדיוק מה שהתרחש אצלנו אתמול: הדר הירש: פילוסופיה: התכנסנו למפגש פילוסופי אחרי שהילדים אכלו. בחרתי לעסוק בשיר של מאיר גולדברג שרמי קליינשטיין הלחין (מצורף).קראנו את השיר. הילדים קיבלו פתקים וכתבו שאלות. תליתי אותן על הקיר. הילדים טיילו בינהם והראו התעניינות. רותם ביקשה שנעבור יחד על כל השאלות ונחשוב על המהות להן, שאלות מיידעיות או פילוסופיות. כשקראתי את השאלות לא ציינתי מי כתב מה. האם הוא מדבר על הילדות שלו? ליאורי: זו שאלה מיידעית. ה

שבוע שלישי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. מוזמנים לדפוק על הדלת ולהצטרף אלינו לשעה קלה: הדר הירש: פילוסופיה: הילדים הגיעו למפגש השלישי שלנו. הם נכנסו לספרייה. חיכינו לארוחת הצהריים בסבלנות. אחרי שאנחנו התפצלנו לשתי קבוצות. הקבוצה שנחשבת יותר רעשנית התחילה איתי בשיעור פילוסופיה. עבדנו עם הטקסט של של סילברסטיין 'העץ הנדיב' . רוב הילדים הכירו את הסיפור. דברתי על הסופר והתחלנו בקריאה. הטקסט היה נעדר ציורים. הקריאה שטפה באופן מעולה. הילדים כתבו שאלות: מעיין שאלה למה הילד הלך תמיד לא

אז אחרי כמעט שנתיים של הכנות, עליות ומורדות, התרגשויות ואכזבות, פתחנו אתמול, סוף סוף, גם את בית החינוך השני למדעי הרוח לתלמידי היסודי בתרבוטק בבת ים . 20 מתלמידי כיתות ד'-ה' בביה"ס 'יגאל אלון'  בעיר הגיעו למרכז התרבוטק הנפלא בבת ים ואז הרוח עלתה: הדר הירש: ספרות: כולנו התרגשנו, גם המבוגרים וגם הילדים. התרגשות טובה. המפגש החל במליאה בחדר גדול בספרייה. עדי וסיגל פתחו את המפגש. שיחקנו משחק הכרות שבדיעבד היה ארוך ומייגע משהו (למרות שהשיג את מטרת הכרת השמות). אחריו אכלנו כריכים. ג