שבוע 23 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. מפאת שיירי המלחמה נפגשנו שוב במליאה, באופן מקוון, מה שאפשר לנו לארח את ד״ר ננה אריאל בהרצאה שעסקה בקלישאות: אי אפשר איתן ואי אפשר בלעדיהן. ניסינו יחד לבדוק מה יש במשפטים כמו: מה שלא הורג מחשל, אין כמו בבית, החיים זה לא פיקניק שלמרות רתיעה אוטומטית מהם, אולי התנשאות על השימוש בהם, ממשיך לפעול גם כשהם שחוקים? עמדנו יחד על תפקידן של קלישאות בחיינו, ובעיקר על נקודת המבט, אולי מעמדית, כלפיהן: בין ריקות למשמעות, בי

שבוע 23 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. מפאת שיירי המלחמה נפגשנו שוב במליאה, באופן מקוון, מה שאפשר לנו לארח את ד״ר ננה אריאל בהרצאה שעסקה בקלישאות: אי אפשר איתן ואי אפשר בלעדיהן. ניסינו יחד לבדוק מה יש במשפטים כמו: מה שלא הורג מחשל, אין כמו בבית, החיים זה לא פיקניק שלמרות רתיעה אוטומטית מהם, אולי התנשאות על השימוש בהם, ממשיך לפעול גם כשהם שחוקים? עמדנו יחד על תפקידן של קלישאות בחיינו, ובעיקר על נקודת המבט, אולי מעמדית, כלפיהן: בין ריקות למשמעות, בין אוט

שבוע 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. על אף השקט החלקי שהשתרר בשוך המלחמה, החלטנו לחזור לשגרה בהדרגה בלבד ולאור זאת המשכנו לאחד את בתי החינוך להרצאה משותפת מקוונת. הפעם התארחה אצלנו מעצבת הפונטים, מייסדת מיזם 'ערברית' - לירון לביא טורקניץ. לירון תיארה את תהליך חשיבה שעברה, שהתחיל מצפייה פשוטה במרחב הישראלי, שתי שפות חיות זו לצד זו אך כמעט אינן נפגשות במישור הכתוב, והוביל לשאלה צורנית, לא פוליטית בתחילתה, האם אפשר לבנות מערכת אותיות שתישא שתי קריא

שבוע 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. על אף השקט החלקי שהשתרר בשוך המלחמה, החלטנו לחזור לשגרה בהדרגה בלבד ולאור זאת המשכנו לאחד את בתי החינוך להרצאה משותפת מקוונת. הפעם התארחה אצלנו מעצבת הפונטים, מייסדת מיזם 'ערברית' - לירון לביא טורקניץ. לירון תיארה את תהליך חשיבה שעברה, שהתחיל מצפייה פשוטה במרחב הישראלי, שתי שפות חיות זו לצד זו אך כמעט אינן נפגשות במישור הכתוב, והוביל לשאלה צורנית, לא פוליטית בתחילתה, האם אפשר לבנות מערכת אותיות שתישא שתי קריאות בו

שבוע 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. על אף השקט החלקי שהשתרר בשוך המלחמה, החלטנו לחזור לשגרה בהדרגה בלבד ולאור זאת המשכנו לאחד את בתי החינוך להרצאה משותפת מקוונת. הפעם התארחה אצלנו מעצבת הפונטים, מייסדת מיזם 'ערברית' - לירון לביא טורקניץ. לירון תיארה את תהליך חשיבה שעברה, שהתחיל מצפייה פשוטה במרחב הישראלי, שתי שפות חיות זו לצד זו אך כמעט אינן נפגשות במישור הכתוב, והוביל לשאלה צורנית, לא פוליטית בתחילתה, האם אפשר לבנות מערכת אותיות שתישא שתי קריאו

שבוע 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. על אף השקט החלקי שהשתרר בשוך המלחמה, החלטנו לחזור לשגרה בהדרגה בלבד ולאור זאת המשכנו לאחד את בתי החינוך להרצאה משותפת מקוונת. הפעם התארחה אצלנו מעצבת הפונטים, מייסדת מיזם 'ערברית' - לירון לביא טורקניץ. לירון תיארה את תהליך חשיבה שעברה, שהתחיל מצפייה פשוטה במרחב הישראלי, שתי שפות חיות זו לצד זו אך כמעט אינן נפגשות במישור הכתוב, והוביל לשאלה צורנית, לא פוליטית בתחילתה, האם אפשר לבנות מערכת אותיות שתישא שתי קריא

שבוע שישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס הכרנו מקרוב את המספר האוקטורלי והמספר הפרסונלי. פתחנו בקריאה משותפת של שתי פתיחות של סיפורים - מדוע אני אוהבת לישון של מאיה קגנסקייה ודבר קטן וטוב של ריימונד קארבר. בדקנו מה סוג המספר בכל אחד מהם, ולאחר מכן שכתבנו בעל פה את הסיפור בחילוף סוג המספר. שאלנו מה אבד? מה השתנה? האם הנימה? האם המהימנות? הסצנה הפותחת של דבר קטן וטוב נדדה בין נקודות מבט - זו של הלקוחה, זו של בעל המאפיי

שבוע שלישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי אתמול הייתה לנו הזכות לחזור ממש אל מקורות הכתיבה המסאית וקראנו יחד מכתביו של מישל דה מונטין, אבי הז'אנר המסאי. פתחנו את השיעור בדיבור על 4 המניעים לכתיבה שג'ורג' אורוול מעלה במסתו "מדוע אני כותב?" - המניע האגואיסטי, המניע האסתטי, המניע ההיסטורי והמניע הפוליטי. דיברנו קצת על מישל דה-מונטן והרקע ההיסטורי לכתיבתו (הרנסנס הצרפתי, החיבור לתקופה הקלאסית ובפרט לסטואה, מלחמות הדת) לאור

שבוע 11 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' של מירב מידן וירון אלון: בין השקפה מטא מוסרית אחת לשנייה...

שבוע מס׳ 15 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: (אופק נגאר) אירחנו את אליאסף, המורה המלווה שלנו. קראנו טקסט נוסף מג'ואנג-דזה, "שמחת הדגים". (קראנו בהתחלה חלק אחד שלו. באמצע הדיון חילקתי את ההמשך שלו.) השאלות שנכתבו: מה הקשר "זו שמחה של דגים"? הטקסט נכתב בסינית, איך זה שהוא בעברית? למה השמות [של אנשים] ארוכים ולא-מובנים? למה ג'ואנג-דזה חושב על דגים? האם דגים יכולים לשמוח? השאלה האחרונה נבחרה. אמה – דגים יכולים לשמוח אבל לא רואים שהם שמחים. כל אחד יכול לש

שבוע שביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר פילוסופיה: קראנו את הקטע של פרוסט על עוגיית המדלן. הקריאה הייתה קשה, עצרנו הרבה לבאר מילים לא ברורות. גם כתיבת השאלות הייתה קשה: השאלות: למה היא רעדה ועבר בה עונג? [הכוונה ״הוא״ וכו׳] מה הוא מנסה להשיג? האם הטקסט מנסה להעביר מסר ומהו? למה יש בטקסט הרבה נושאים ומילים לא קשורות? למה הוא הרגיש בן־חלוף? האם זה טקסט של גדולים? השאלה האחרונה נבחרה. נויה ו׳ - הטקסט לא נועד לגדולים, זה תלוי אם אתה בנוי למילים האלה, א

את השנה השלישית בבת־ים התחלנו לא ב״תרבוטק״ אלא בבית־הספר ע״ש יגאל אלון - השנה אנחנו באים אל התלמידים! הקמנו את בית־החינוך שלנו בספרייה הבית־ספרית, והתחלנו את המפגש הראשון עם משחקי היכרות, ולאחריהם - פילוסופיה. פילוסופיה: הטקסט שהעסיק אותנו היה לקט של הגדרות למילה ״שלום״. השאלות שנשאלו: למה כל סכסוך בין מדינות צריך להיות אלים? למה ״שלום״ זה שם ישראלי נפוץ? מה קורה במצב שבו התדיינות לא מובילה לשום מקום ואין יכולת להתפשר? מה זה ״זולת״ ו״כפייה״? מה הקשר בין השורש של״מ למילה ״של

שבוע 21 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר: פילוסופיה: קראנו קטע קצר של שפינוזה: משפט 4 והנסמך שלו בחלק ד׳ של ה״אתיקה״, שעוסק בכך שהאדם הוא חלק מהטבע וכפוף תמיד לחוקיו. השאלות שנשאלו: האם אנשים אוהבים לציית לטבע? למה האדם מציית לטבע? למה שהאדם לא יוכל לסבול שינויים? האם זה אומר שבני האדם הם חיות? למה שהאדם לא יהיה חלק מהטבע? למה ״מן הנמנע״, יכול להיות שדווקא האדם הוא לא חלק מהטבע? מה יקרה אם האדם לא יהיה חלק מהטבע? השאלה האחרונה נבחרה ברוב מוחץ. אלמה -

למפגש בחמישי הגיעו 14 ילדים. איחדנו קבוצות: הדר הירש ואופק נגאר: פילוסופיה: קראנו קטע קטן מתוך ספר פילוסופיה סיני על תודעה דגיגית ותודעה אנושית . השאלות שנכתבו: למה הם טיילו על הגשר? למה הוא אמר שהדגים שמחים? איך הוא הבין שהדגים שמחים רק בגלל ש"הם שוחים כרצונם"? מאיפה הוא יודע שהדגים שמחים? למה שיהיה אכפת אם הדגים שמחים? מה זה לבנוניות? "נחזור אל ההתחלה" מה זה אומר? איפה נמצא הנהר? איך אפשר לראות רגשות של בעלי חיים ? השאלה האחרונה נבחרה. אלרואי: כי הם עושים בועות בלו בלו רות