מכללת תל-חי 15.12.2025

שבוע תשיעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. 

בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה

נר שני של חנוכה, התחלקנו לשלוש קבוצות רב-כיתתיות, ולמדנו על גבורה נשית. בקבוצה שלי ושל אלעד היינו צריכים תחילה להתגבר על המבוכה והביישנות של התלמידות. למדנו על יהודית, שהחליטה על דעת עצמה לפרוץ את המצור על ירושלים, פיתתה את המלך היווני הולופרנס, ובליל כלולותיהם ערפה את ראשו. עם הראש בידיה הלכה בחזרה לשערי העיר ירושלים, ולאחר שחטפה גידופים והשמצות על כך שזנתה, זכתה גם בתשואות על כך שהביסה את המלך. היוונים שמעו על המאורע, פחדו וברחו, וזו היתה הזדמנות יפה ליהודים לרדוף אחריהם ולטבוח בהם. אין חג בלי טבח קטן. מדי פסקה עצרנו לדבר ולשאול שאלות - האם זוהי גבורה? גבורה נשית? האם הדמות הראשית היתה יכולה להיות גבר? מה היו הכלים של יהודית? למה סיפור זה לא נכנס לקאנון? מה היה קורה ליהודית אילו לסיפור היה סוף אחר? אט-אט התלמידות הרגישו יותר בנוח, השתתפו והביעו ביקורת.

כדי להציג את הסיפור ליתר הקבוצות הן בחרו להמחיז אותו דרך שרשרת ריכולים - "שמעת מה יהודית עשתה?", "שמעת שהיא פיתתה את המלך?" וכן הלאה. בסופו של דבר היתה הצגה משעשעת שהצליחה להעביר את רוח הסיפור.

בחלק השני של היום, כשחזרנו לכיתת האם שלנו, היו לי תכניות גדולות, שכמובן לא הספקתי את רובן. פתחתי בשאלה - למה ללמוד? בעיקר עכשיו, בעידן של AI. מספר תלמידות השיבו תשובות תועלתניות, שכדאי ללמוד כדי שאם יקרה משהו לטלפון או ל AI לא ניתקע, מעבר לזה, לחוויית הלמידה, לתהליך - לא היה הרבה ערך מבחינתן. חלקן השיבו שלא רוצות לאבד את היכולת להפעיל את המוח שלהן, שחשוב להן להמשיך לחשוב. מיקדתי את השאלה, ושאלתי - למה דרך רוח בחרה דווקא במטלה של כתיבת מסה בכל שלוש השנים? למה לא מבחן, סיפור, עבודה? מתוך התשובות שענו זיקקנו את המהות של תהליך כתיבת המסה. ראשית, מדובר בתהליך. שנית, הוא מחייב כניסה אל עולמם הפנימי הייחודי. שלישית, הוא משייף את יכולות הכתיבה. ועלו עוד תועלות ואיכויות שניתן להפיק מכתיבת מסה. 

לאחר מכן התחלנו לקרוא קטע מתוך ספרה של ארנה קזין, "לטפס על ההר, או: איך לכתוב". דיברנו על הכותרת, האם גם הם מרגישים שכתיבה היא כמו לטפס על הר? ומה קורה בפיסגה?

קראנו את הפרק שעוסק באיך להתחיל לכתוב, איך להתמודד עם מחסום כתיבה, איך לעורר השראה. קזין הציעה תרגילים וטיפים לכתיבה, שכמובן לא הספקנו להתנסות בהם. כל זאת ועוד, בפרקים הבאים. 

בכיתה יא' מירב מידן ואורי מרגלית

השבוע לכבוד חג החנוכה קיימנו מליאה חגיגית. התחלקנו ל-3 קבוצות רב-גילאיות וביצענו לימוד על גבורה נשית במסורת החג (סיפור יהודית, בת חשמונאי, חנה ושבעת בניה). עשינו לימוד על טקסט מהמקורות, דנו בכיתה על שאלות העולות מתוך הטקסט והתלמידים התחלקו לחברותות בה הם דנו מדוע לדעתם הסיפור מייצג גבורה נשית ובשאלות שונות שעלו. לבסוף התלמידים הכינו הצגה על הסיפור שלמדו והציגו את הזווית היצירתית שלהם לסיפור לשאר תלמידי בית החינוך. היה מצוין! - מליאה מרעננת, מעניינת, מצחיקה ומחברת.

לאחר ההפסקה חזרנו לשיעור פילוסופיה בו פגשנו לראשונה את אריסטו והאתיקה הניקומאכית. ביצענו קריאה מודרכת ואיטית של שני הפרקים הראשונים (התלמידים כבר היו עייפים מהפעילות לחנוכה) וניסינו לזקק את הטעונות שאריסטו מציג וראינו את בניית הטיעון והנביעה הלוגית בדברי אריסטו. קריאה זו עזרה לנו להתחיל להכיר את מושג התכלית של אריסטו. 

בכיתה יב' של אליעזר בקליש ואלעד נבו

את המפגש אתמול התחלנו בפעילות של כל בית החינוך לרגל החנוכה. הכיתות חולקו ל 3 קבוצות הטרוגניות וכל קבוצה קיבלה טקסט שבמרכזו דמות נשית. הקבוצה בה השתתפתי אני עסקה בסיפור של חנה ושבעת בניה. התחלנו את המפגש בדיון קצר על משמעות המושג 'גבורה נשית'. יש דבר כזה? מה ההבדל בין גבורה נשית לגבורה גברית? מה המשמעות של האבחנה הזאת בכלל? קראנו את הסיפור.

 התלמידים חולקו לחברותות, קבוצות של 2-3 תלמידים עם שאלות מנחות לדיון והתבקשו לבחור שאלה אחת שיתעמקו בה יותר ויביאו למעגל. הדיון במעגל סבב סביב שאלת גבורתה של חנה: האם התנהגה כגיבורה? התלמידים ממש לא בטוחים בנוגע לזה. מדוע שתקה כשהרגו את ששת בניה הראשונים? מדוע ביקשה שיהרגו אותה לפני בנה? האם דאגה לעצמה לפני שדאגה לילדה? ובעצם, רק הבנים שלה היו אקטיביים במחאה שלהם נגד המלך, היא לא עשתה כלום. אם לקצר, הדמות של חנה שנויה במחלוקת וכך גם גבורתה.

מכן עברנו לבניית הפרזנטציה. הוחלט להציג את הסיפור כמשפט. חנה תספר את סיפורה, קטגור יביא טיעונים נגד גבורתה וסניגור לטובתה. בסוף, הקהל (שאר בית החינוך) יתפקד כחבר מושבעים ויכריע: גיבורה או אנוכית. הקהל אמר את דברו – אנוכית. עד כאן סיפורה של חנה ושבעת בניה. הדלקנו נרות וקינחנו בסופגנייה לפני שיצאנו להפסקה.

את החלק השני של המפגש הקדשנו הפעם לעניין נוסף שקשור בחג החנוכה – מושג הנס. לאחר הקדמה קצרה על מהות החג ונס כד השמן. עברנו לבחון את מושג הנס. מהם מאפייניו של הנס? נס הוא אירוע לא סביר, לא הגיוני, נדיר ולא צפוי, טוב במהותו ונתפס כגדול או משמעותי עבור מי שחווה אותו. אלו המאפיינים שעלו מדיון בכיתה. כשמאפיינים אלו כתובים על הלוח, עברנו לצפות בקטע קצר: 'שלושה סיפורים מדהימים שנגמרו בנס'. בקטע מתוארים מקרים מעניינים: בחור שנורתה עליו מחסנית שלמה ולא נפגע, נערה שהסתובבה עם קליע בגבה 3 חודשים מבלי לדעת, שני אחאים מתרומת זרע שנפגשו במקרה ברכבת. לאחר הצפייה, בחנו את הסיפורים מול מאפייני הנס. הכיתה החליטה: רק הסיפור הראשון עומד בכלל המאפיינים, יש לנו נס!

לסיום, עברנו לבחון בקצרה 3 נקודות מבט פילוסופיות על ניסים: ברוך שפינוזה, שחושב שניסים הם בסך הכל בורות לגבי הסיבות האמיתיות של הדברים, הרמב"ם, שמקבל ניסים מבלי לקבל חריגה מהחוקיות הטבעית, אירועים שנשתלו על ידי האל עוד בבריאה עצמה ועמנואל קאנט, שממילא מסיט את הדיון מתחום הידיעה לתחום האמונה, ולא מהסוג הגבוה. האדם הראוי לא עוסק בניסים אלא במעשה המוסרי. סיימנו בהצבעה קצרה, נראה שמרבית הכיתה מסכימה עם שפינוזה. איחלנו לתלמידים ניסים ונפלאות בחופשת החנוכה וסיימנו את השיעור.