במגמה המשולבת
בכיתה י' של עדי חבין וקובי אסולין:
בחצי הראשון של השיעור סיימנו לקרוא את הסיפור "ההופכים את עורפם לאומלאס". כמה תלמידות התוודו בביישנות שאחרי שעצרנו בשיעור שעבר ברגע מותח, הן המשיכו לקרוא את הסיפור בבית. יופי. דיברנו על מבנה הסיפור, על היעדר ה"עלילה" שבו, ואיך במקום התקדמות או התרחשות, אנחנו מקבלים תיאור מצב כמו שתי כפות מאזניים; שני חלקי הסיפור תלויים זה בזה, כמו שהאושר של אומלאס תלוי בילדה שבמרתף. האם הסיפור עצמו יכול להתקיים בלי החלק על הילדה? כשם שהעיר תלויה בה, גם היצירה תלויה בה. אורי זיהתה את זה, והחזירה אותנו למשפט המשונה בתחילת הסיפור, שמלין לכאורה על העניין שלנו ברוע ובכאב. מהי הטענה שעולה מהסיפור לגביו, ולגבי אמנות בכלל? האם חייב להיות "משהו רע" כדי שהיצירה תהיה משמעותית? דנו בזה, ודרך הדיון עברנו ל"משהו רע" אחר.
בשיעור שעבר, קובי והכיתה קראו את סיפור עקידת יצחק ודנו בו. בהמשך לכך, נגענו בסיפור מנקודות מבט נוספות. התבוננו בציור של קרוואג'יו וניסינו לדלות ממנו פרטים. איזה רגע בסיפור הציור מתאר? מי משתתף בו? אילו מערכות יחסים אפשר לזהות בציור? הפרט הראשון שהתלמידות הצביעו עליו, היה נוכחותו הקרובה והמוחשית של האיל/הכבש. סמוך לדמויות האנושיות, מביט בהן. הדמות הזאת שבעל כרחה הצטרפה לסיפור פתחה פתח למחשבה על נקודות מבט נוספות שחבויות בשורות הקצרות, ומנקודת המוצא הזאת פנינו לקרוא את שירו של יהודה עמיחי "הגיבור האמיתי של העקידה", שמתמקד באיל בתשומת לב ובחמלה.
החלק השני בשיעור התחיל בדיון על. משנתו של קאנט, כמו שצפיתי הרעיון של פעולה מוסרית כי זה מוסרי נתקל בהתנגדות לא קטנה, היה לי קשה לקבל מהתלמידים השהיה של ביקורת לטובת הקשבה שמנסה לעכל את הרעיון ומה עומד בבסיסו. מאידך קיבלנו דיון מרתק בין כלל התלמידים עם שאלות לא רעות והתחלת הפנמה של האבחנה בין פעולה מתוך חירות לפעולה מתוך כפיה פיזית, נורמטיבית, ביולוגית , רגשית . בשבוע הבא נפרק את הדיון באופן יותר סדור וגם נשלב קריאה .
בכיתה יא' של ענבל המאירי ויואב רונאל:
בחלק הראשון של השיעור קראנו ביחד את ״מות האלוהים״ של ניטשה. ניסינו להבין כיצד העולם הכאוטי שניטשה מתאר נובע מהמחשבה של דקארט, ומה בעצם הביקורת של ניטשה על הפרויקט של הנאורות והמודרניות, וכיצד היא . בחלק השני המשכנו לעסוק במשברים של המודרניות דרך קריאה ב״הגלגול״ של קפקא, ובמחשבת האבסורד. לאחר מכן חזרנו אל ״המטמורפוזות״ של אובידיוס כדי לבחון את מקורות ההשראה של קפקא, וקראנו את המיתוס של אפולון ודפנה.
במגמת הספרות הערבית
בכיתה י' של איאד ברגותי וגלי עגנון:
השבוע ארחנו בכיתה את ד"ר מאג'ד חמרה האחראי על תוכניות הלימוד לחברה הערבית בעיריית חיפה ויחד איתו למדנו את הסיפור הקאנוני "מאויב לאוהב" מאת עגנון. הספקנו לקרוא את מחצית הסיפור ולכתוב את המשמעות של המלים הקשות על הלוח. הבחירה בסיפור נבעה, בין היתר, בגלל היותו מאתגר ומאפשר העשרה לשונית לתלמידים.
במחצית השנייה של השיעור נערך בוחן על חומר שנלמד בשבועות האחרונים.
Comments