יסודי בת ים 03.11.2022

הנה אנחנו שוב כאן. מתחילים בשמחה ובצהלה את שנת הלימודים השנייה שלה ב'תרבוטק' הנפלא של בת ים. מוזמנים להצטרף אלינו לכמה דקות לטעום ממה שהתרחש שם אתמול:

החלק הראשון של המפגש שלנו נועד להיכרות, מכיוון שהצטרפו אלינו לא מעט תלמידים חדשים, וגם לתזכורת עבור החדשים - מה עושים בדרך רוח וכללי התנהגות. האזנו לשיר ״מכופף הבננות״, אחרי שהדר סיפרה קצת על מאיר אריאל ושלום חנוך, והילדים צחקקו לשמע מילות השיר המוזרות. לאחר מכן שיחקנו משחק הכרות ובו כל ילד אמר את שמו ושם של פרי או ירק שהוא אוהב (או מתעב..), וגם תכונה שמשותפת לו ולירק או הפרי שבחר. התפוח בא למשל במגוון של טעמים וכך גם אחת התלמידות אמרה שיש לה הרבה מצבי רוח שונים, למשל. בסוף המשחק יצאנו להפסקה ובה הילדים שיחקו בכדור, ולאחריה התחלקנו לשתי קבוצות והתחלנו שיעור פילוסופיה.

הדר הירש:

התגעגעתי ממש! טוב שהם חזרו, הילדים הוותיקים והחדשים מבת ים.

קראנו בסבב את 'איה פלוטו' של לאה גולדברג.

השאלות שנשאלו: למה פלוטו היה שרוי במבוכה? למה הוא היה נדהם ועצוב? מה זה מבוכה? למה הוא נשאר לבד? איפה זה מגידו? למה פלוטו רצה לצאת לטיול? השאלה האחרונה נבחרה.

עלמה: כי הוא רצה להיות חופשי

אור: כנראה היה לו משעמם בבית.

שני: כדי להנות, לא להיות תקוע בבית .

תהל: כי היה לו צרכים

דניאל בת: כי כלב צריך לצאת יום יום

גור: אולי רצה לפגוש חברים

דניאל: היה לו משעמם

עלמה: רצה לנשום אוויר

גור: יש כמה שאלות מעניינות: הדג אמר לו שהוא לא יכול להיכנס למים. למה? כל אחד מכם יכול להיכנס לים או לבריכה. למה לנו מותר ולכלבים אסור?

שני: הדג פחד שהכלב יאכל אותו

עלמה: הדג דאג לכלב

גור: זה כלב סקרן. לא כל כלב ינסה ליצור קשרים. הוא מסוקרן מהאנטומיה שלהם

שתיקה ארוכה.............

עלמה לגור: אולי תגיד עוד משהו?

גור: לדעתי השאלה איפה זה קיבוץ מגידו גם מעניינת. נסעתי לאילת. נדמה לי שראיתי שלט עם השם מגידו  בערבה.

עלמה: אולי זה מקום אמיתי, אולי זה גם דמיוני. זה לא משנה. מי שרוצה יכול לדמיין

גור: שמתי לב שבמהלך כל הסיפור הזמן לא ניהל את הסיפור. הסיפור ניהל את הזמן. הערב הגיע כל כך מהר....

שתיקה ארוכה ....

היו הרבה שתיקות, ציחקוקים.

סיימנו ב 10 הדקות האחרונות במשחק נחמד שרותם הציעה . 

אופק נגאר:

בתחילת שיעור פילוסופיה עברתי עם התלמידים, החדשים והישנים, על כללי הדיון שלנו וגם הסברתי באופן כללי את מהלך השיעור. קראנו את ״איה פלוטו״ מאת לאה גולדברג, ובמהלך הקריאה קרה משהו מעניין: כשהילדים הגיעו לבתים האחרונים, ולשורה ״אז גדי נכנס אל הרפת״, הם קראו ״גְדי״ במקום ״גָדי״ (הטקסט לא היה מנוקד, ואפילו אם היה לא בטוח שהם היו שמים לב לניקוד…). אני, בהיותי ״המבוגר היודע־דבר״, מיהרתי לתקן ולהגיד שמדובר בגָדי, וכבר הוספתי עוד לפני ששאלו: ״הוא כנראה הבעלים של פלוטו״. אבל למזלי ההערות שלי לא סתמו את הגולל על השאלה, שנותרה עבור הילדים פתוחה - אחת השאלות, ולמעשה זו שנבחרה, הייתה ״מי זה גדי?״. בזמנו השאלה נראתה לי מיותרת ומובנת מאליה, וחבל היה לי שהדיון סבב סביבה כאשר שאלות מעניינות אחרות, כמו ״למה פלוטו קרע את החבל וברח״, והשאלה המטא־ספרותית ״למה זה ספר ילדים״ (בתגובה להערה שהערתי לפני הקריאה על כך שזהו ספר ילדים), נראו בעיניי מרתקות הרבה יותר. אבל במבט לאחור אני חושב שהיה דיון מעניין :)

אוריה: גדי הוא כלב, אדם או חתול?ֿ

אורי: הוא הבעלים של המקום.

סנדי: זה כלב.

ליאם: זה עוד חיה, יש כל מיני חיות שמדברות בסיפור.

מאיה: זה חיה.

אוריה: גדי זה שם של אדם, לא חיה.

אורי: זה לא חיה כי הוא שואל שאלות.

ליאם: אולי זה בעל המקום או גן החיות.

ליאור: הבעלים של הכלב או מי שבא לקנות אותו.

אוריה: לא דיברו על חנות אבל, וגם הסיפור הוא על פלוטו הכלב ולא על גדי. ובכל מקרה לא הגיוני שגדי הוא כלב, הוא אדם כי חיות לא מדברות וגדי אומר דברים.

ירין: זה הבעלים של הכלב.

סנדי: זה חמור, כי גדי זה שם של חמור.

ליאם (בתגובה לאוריה): יכול להיות ש;זה כן חיה כי כן רואים שחיות אחרות מדברות כמו צפרדע, דג, פרפר ופרה. יש גם סוס אבל הוא לא דיבר.

אורי: גם אני חושב שזה אולי חיה.

מאיה: אם הוא מדבר עם הכלב אז אולי הוא גם כן כלב, אחרת הוא לא היה מבין אותו, אם הוא היה אדם.

אורי: זה סיפור ילדים אז אפשר שחיות ידברו.

סנדי: לדעתי זה הבעלים של המקום.

אופק: אם הוא חיה, איזה חיה לדעתכם?

אורי: הוא לא חיה, כי כל פעם שהופיעה חיה היא השמיעה את הרעש שהיא עושה, ופה גדי רק מדבר.

ליאם: אם חיה אז חיה מהירה, כי הם רצים יחד.

סנדי: לדעתי זה עז.

אוריה: גם לדעתי זה עז, כי ראיתי בצומת מילר שקראו לעז ״גדי״.

ליאם: זה אולי גְדי, כי קוראים לו גָדי. ואולי בכלל כתוב שם גְדי ופשוט לא הוסיפו יוד. [הוא התכוון כנראה שחסר הניקוד]

סנדי: גָדי מתאים יותר לחיה, לא לאדם.

ליאור: אני חושב שזה אדם כי זה נשמע יותר הגיוני לבן אדם שיקראו לו ככה. את מסי מכנים למשל ״הפרוש״ ו״גְדי״ ועוד שמות.

אורי: יש הרבה אנשים בשם גָדי.

סנדי: זה יותר שם של חיה כי לא שמעתי על מישהו בשם גָדי.

מאיה: זה נשמע כמו שם של חיה.

אורי: רשום בסוף שזמן לאכול ולישון, אז זה כנראה חיה או כלב כמו פלוטו, כי הם אוכלים וישנים יחד.

ליאם: אולי זה כלב שבא איתו וקוראים לו גָדי.

מאיה: אם הוא אומר לו לאכול ולישון אז זה גם חיה, כי לא הגיוני שהם מדברים יחד [אם הוא אדם].

אופק: פלוטו חוזר הבייתה וגדי שמח לראות אותו, ולא ברור מי זה גדי. מעניין אם יש קשר בין איך שבעלים של כלב שמחים לראות את הכלב כשהוא חוזר לבין אין שהכלב שהוא אולי אבא של הגור שברח שמח לראות שהוא חזר בשלום, או אפילו איך שההורים שלכם שמחים לראות אתכם אחרי שאתם לא חוזרים והם דואגים… קרה לכם פעם שברח לכם כלב?

בשלב הזה חברי הקבוצה שיתפו באופן חופשי סיפורים על כלבים אבודים שברחו וחזרו, והרגשתי שזה קידם את גיבוש הקבוצה, מה גם שהדיון קצת מיצה את עצמו גם ככה. בסוף שיחקנו כמה דקות משחק חברה ״מלך התנועות״ - מישהו אחד יצא, ומישהו אחד ממי שבפנים היה ״מלך התנועות״ וכולם חזרו אחרי התנועות שהוא עושה, ומי שיצא היה צריך לגלות מי המלך שכולם מעתיקים ממנו.

היה כיף מאוד!