שבוע שמיני של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. שמחים מאוד לחזור לשגרה אחרי חופשת החנוכה: אופק נגאר: את המפגש השבוע התחלנו בשיעור ספרות משותף לשתי הקבוצות יחד, בניצוחה המכשף של סיגל, והתקדמנו עוד כמה צעדים בדרך לכתיבה עיונית ספרותית: סיגל מספרת על נתן זך, על האופי שלו כמורה, כאדם, כאישיות ששינתה את פני השירה העברית. כעת היא מסבריה על האופן שבו קוראים נכון שירה: הפסקה קצרה כשיש פסיק, עצירה שלמה והורדת המילה האחרונה ״למטה״ בטונציה, כשיש נקודה, ״העלאת״ המילה האחרונה בשורה שאין בה נקודה,

שבוע שביעי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. מוזמנים להצטרף אלינו לרגע קט: הדר הירש: פילוסופיה: המפגש בבת ים היה משותף הפעם לשתי הקבוצות.  הזכרנו את הטקסטים מהמפגשים הקודמים ונתנו להם את הכותרת " מסעות, דרכים" והתחלנו נושא חדש (עליו לא הכרזנו) עם טקסט של קאנט הנוגע למוסר. נלקח מתוך " הנחת היסוד למטפיזיקה של המידות" השאלות שהוצעו להצבעה: מה זה מוסריות? מה זאת אומרת שהיא לבדה בעלת ערך עצמי? למה ערכה אינו בא לידי ביטוי בתוצאות הנובעות ממנה? היא לבדה בעלת ערך עצמי- על מי מדברים? אל מי

שבוע רביעי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. זה בדיוק מה שהתרחש אצלנו בחמישי: הדר הירש: המפגש שלנו התחיל אחרי ארוחת הצהריים כששתי הקבוצות ישבו יחד להמשך הצפייה בסרט הקוסם מארץ עוץ. הילדים זכרו יפה את הדמויות ואת העלילה מהחלק הראשון בו צפינו בשבוע שעבר. (שמחתי ממש כשאביאל שלא משתתף בדרך כלל, חרג ממנהגו הפעם ושיתף בפרט שזכר) יפה היה לראות את הילדים מרותקים לסרט מלפני שמונים שנה (היה ילד  שאמנם גנח שהסרט משעמם אבל עיניו לא משו מהמסך...) יצאנו להפסקה. אחריה התפצלנו לשתי קבוצות. הזכרנו

שבוע שני של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. עוד מעט נוכל להכריז על שגרה 😊 הדר הירש: פילוסופיה: הילדים הגיעו שמחים. ישבנו לארוחת צהריים. סדרנו את הכיתה קצת אחרת והנהיה נכון וטוב יותר, האינטראקציה היתה יותר אינטימית ופחות צעקנית. החלק הראשון הוקדש לפילוסופיה. הפעם עבדתי עם הקבוצה שבשבוע שעבר עבדה עם אופק, קבוצה תזזיתית ורועשת יותר. חזרתי על כללי התנהגות. דברנו על המונח פילוסופיה, הזכרתי את התנועה שיש לה סניפים בעולם שמקיימת לימודי פילוסופיה לילדים. הם שאלו אותי אם אני מעתיקה מאופק.

הנה אנחנו שוב כאן. מתחילים בשמחה ובצהלה את שנת הלימודים השנייה שלה ב'תרבוטק' הנפלא של בת ים. מוזמנים להצטרף אלינו לכמה דקות לטעום ממה שהתרחש שם אתמול: החלק הראשון של המפגש שלנו נועד להיכרות, מכיוון שהצטרפו אלינו לא מעט תלמידים חדשים, וגם לתזכורת עבור החדשים - מה עושים בדרך רוח וכללי התנהגות. האזנו לשיר ״מכופף הבננות״, אחרי שהדר סיפרה קצת על מאיר אריאל ושלום חנוך, והילדים צחקקו לשמע מילות השיר המוזרות. לאחר מכן שיחקנו משחק הכרות ובו כל ילד אמר את שמו ושם של פרי או ירק שהוא אוה

בחמישי שחלף סיימנו ברוח סערה את שנת הלימודים הראשונה בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי של העיר בת ים. את יום הסיום שלנו בילינו בקמפוס אוניברסיטת תל אביב . היום היה מחולק לשניים: התחלנו מסיור בקמפוס וביקור באטרקציות שונות, ובחלק השני הצטרפו אלינו הסטודנטים של פרופ' גליה פת-שמיר  לסיום תהליך החקר האישי עליו עבדו הילדים במחצית האחרונה. הילדים הגיעו לקמפוס בהסעה, והתאספנו ברחבה שמפרידה בין הצד המערבי של הקמפוס לצידו המזרחי. הסברנו לתלמידים על החלוקה של הקמפוס לשני אזורים, כאש

המפגש התחיל בדיון מרתק קופצני ואסוציאטיבי שסיגל הנחתה כשעל הלוח היה ציטוט מספר שמות, מעמד מתן תורה. הילדים שמחו ללמוד מונחים חדשים (זמן פרטקטי, דגרסיה) ודיברו באופן לא מסודר על מה שהטקסט מעלה במחשבות שלהם . אני לא יודעת איך סיגל עושה את זה, זה היה דיון כל כך כאוטי מצד אחד ומאידך היה גם מלמד, מעורר מחשבה ומעניין מאוד. היו בקבוצה ילדים שהיה להם פחות נוח בגלל העיסוק באמונה מול מדע וחשיבה לוגית. כדאי לדעתי לחשוב על התחושה הזאת יחד. הסטודנטים לפילוסופיה סינית הביאו איתם הפעם טקסט

השבוע הגיעו רק תשעה ילדים למפגש שלנו. התחלנו אותו המפגש עם הנחייה של סיגל בקריאת השיר 'כף יד רשעה' של דליה רביקוביץ . קראנו את השיר כמה פעמים (הילדים קראו בקול . עוד דבר מעניין שאני למדתי היום. זה היה נכון ומשמעותי). אחר כך התנהלה שיחה חופשית. סיגל שיחררה את הנוכחים (כולנו, גם המבוגרים, ישבנו לשולחן) מהכורח "להבין את השיר" באופן מסוים וקונקרטי (עוד דבר חשוב שלמדתי אני. תודה סיגל!) . היתה שיחה יפה ומעניינת. כשהסטודנטים מהחוג לפילוסופיה באונ' ת"א הגיעו, המשכנו לפילוסופיה סינית.

ניסים ונפלאות! נשבע. ניסים ונפלאות! אל תחמיצו את הסיכום השבוע 😊 אופק נגאר נפגשנו אחרי חופשת הפסח להמשך הפעילות עם הסטודנטים מאוניברסיטת תל אביב. עד שהסטודנטים הגיעו, קראנו עם התלמידים טקסט קצר בפילוסופיה סינית, ונזכרנו ביחד במושג ה"דרך" אותו למדנו לפני החופשה. היה עיכוב בלתי-צפוי בתחילת הפעילות של הסטודנטים, ולכן סיגל העבירה שיעור בשירה. היא הסבירה על המנגינה שיש לשיר גם כשהוא לא מולחן, והדגימה באמצעות שיר של יאיר הורוביץ ("אולי היה זה אביך..."). הילדים סימנו את כל המקומות ש

ניסים ונפלאות! נשבע. ניסים ונפלאות! אל תחמיצו את הסיכום השבוע 😊 אופק נגאר נפגשנו אחרי חופשת הפסח להמשך הפעילות עם הסטודנטים מאוניברסיטת תל אביב. עד שהסטודנטים הגיעו, קראנו עם התלמידים טקסט קצר בפילוסופיה סינית, ונזכרנו ביחד במושג ה"דרך" אותו למדנו לפני החופשה. היה עיכוב בלתי-צפוי בתחילת הפעילות של הסטודנטים, ולכן סיגל העבירה שיעור בשירה. היא הסבירה על המנגינה שיש לשיר גם כשהוא לא מולחן, והדגימה באמצעות שיר של יאיר הורוביץ ("אולי היה זה אביך..."). הילדים סימנו את כל המקומות ש

הנה מה שהתרחש השבוע (ה 20 במניין) בתרבוטק: הדר הירש: פילוסופיה: הבאתי את השיר "מות אבי" של יהודה עמיחי . קראנו בסבב. השמעתי גם את השיר מושר עי מתי כספי ושלמה גרוניך. השאלות שנכתבו: למה הוא לב שהמרחקים מוזרים? מה זה אומר: "אבי פתאום מכל החדרים "? האם אבא שלו מת? למה אמרו יצא למרחקיו המוזרים, ולא סתם למרחקיו?  מה יחזיק אלוהים לעד אצלו? במה הוא רצה שאלוהים יעזור לו? השאלה האחרונה נבחרה. שני: אלוהים רצה לעזור כי אולי אין לו כסף להסתדר בחיים. אולי הוא צריך עזרה ליאורי : אולי צריך

שבוע 19 בקמפוס הקטן שלנו ב'תרבוטק' – החגיגה נמשכת 😊 הדר הירש ואופק נגאר: פילוסופיה: הבאנו לשיעור פרויקט צילום של צלם שצילם את אשתו ואת שלוש אחיותיה, כל שנה על פני עשרות שנים. התערוכה כוללת עשרות תמונות, מתוכן הבאנו שש. בין השאלות שנשאלו: מתי הם התחילו את הפרויקט? למה הם צילמו את עצמם כל כמה שנים? למה יש שלוש נשים שמסתכלות למצלמה ואחת לא? מי נפטרה ומי אשתו של הצלם? מה נשאר קבוע בכל השנים האלה של הצילומים? למה הן נשארו באותה תנוחה כל הזמן? מה נשאר קבוע בכל השנים האלה של הצילומ

קבלו את השבוע ה 20 שלנו ב'תרבוטק': הדר הירש: פילוסופיה: היום הגיעו כמעט כולם! התפצלנו לשתי קבוצות.  קראנו מספר בראשית לז על אהבת ישראל ליוסף וקנאת האחים . השאלות שנכתבו: למה ישראל עשה ליוסף נותנת פסים? למה קראנו מהתנ"ך? מה זאת אומרת שישראל אהב את יוסף? למה ישראל אהב את יוסף למרות שהוא היה הבן הקטן? למה האחים שנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום? השאלה האחרונה נבחרה. אלרואי: שמעתי את הסיפור הזה הרבה פעמים. ישראל מאוד אהב את יוסף. האחים קינאו אדיר: אולי היו בריב. אולי יוסף הצדיק להם ל

ביום חמישי האחרון התקיים ב'תרבוטק' המפגש ה 17 של בית החינוך שלנו. הילדים מחלימים והקבוצה גדלה והדבר אפשר לנו לחזור למתכונת השגרה בשתי קבוצות. הדר הירש: ספרות: בחלק הספרותי היינו יחד בהתחלה, שתי הקבוצות. חלק מהילדים קראו בשמחה ובנדיבות תרגילי כתיבה שלהם. התגובות היו יפות. התפצלנו להמשך המפגש. הבאתי את הסיפור היפה של נורית זרחי 'אמבטים' . (נזכרנו ביצירה נוספת של זרחי שקראנו יחד, אמורי אשיג אטוסה). הילדים הקשיבו ונהנו מהסיפור, מהציורים היפים של רותו מודן . משימת הכתיבה היתה לכתו

למפגש בחמישי הגיעו 14 ילדים. איחדנו קבוצות: הדר הירש ואופק נגאר: פילוסופיה: קראנו קטע קטן מתוך ספר פילוסופיה סיני על תודעה דגיגית ותודעה אנושית  . השאלות שנכתבו: למה הם טיילו על הגשר? למה הוא אמר שהדגים שמחים? איך הוא הבין שהדגים שמחים רק בגלל ש"הם שוחים כרצונם"? מאיפה הוא יודע שהדגים שמחים? למה שיהיה אכפת אם הדגים שמחים? מה זה לבנוניות? "נחזור אל ההתחלה" מה זה אומר? איפה נמצא הנהר? איך אפשר לראות רגשות של בעלי חיים ? השאלה האחרונה נבחרה. אלרואי: כי הם עושים בועות בלו בלו רות

שבוע 14. 14 ילדים הגיעו. חזרנו לשגרה !! הדר הירש ואופק נגאר: פילוסופיה: עסקנו בטקסט סיני שהביא אופק. השאלות: למה הוא לקח גבעול והצביע על גולגולת? של מי הגולגולת? מה זאת אומרת גולגולת בת 100 שנה, מי נותן מספר? למה נאמר : "רק אני וזה יודעים ששום דבר לא נולד מעולם ולא מת מעולם"? השאלה האחרונה נבחרה. מעין: תמיד המורה אמרה שמישהו לא באמת נולד ומת אלין: כמו מעין, בגלל שבהתחלה אמרו לגולגולת שהיא לא יכולה לחזור לחיים וגם לא יכולה למות בחזרה אלרואי: חושב שאמר את זה ליאורי: מתייחס לאלי

שבוע 14 של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. הנגיף משתולל ואנחנו משתדלים ככל שביכולתנו על מנת לשמור על השגרה: הדר הירש ואופק נגאר: פילוסופיה: קראנו טקסט סיני  (סליחה ומחילה, לא זוכרת את שם המקור). השאלות שנכתבו: מה זאת אומרת הרגע שלו? למה הצער והשלווה לא יכולים לחדור אליו? זה רגע שלו, למה? על מה הטקסט? מה זאת אומרת "באבדו"? כתוב "כשאדם מקבל את חייו" מה זאת אומרת, איזה חיים הוא מקבל? על מה מדובר, על חיים או שלווה? "כשאדם מקבל את חייו זה הרגע שלו" מה זה אומר?  השאלה האחרונה נבחרה. אלין

השבוע ה 12 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים עמד גם הוא בסימן נגיף האומיקרון המשתולל. רק 10 ילדים הצליחו להגיע למפגש אבל אנחנו מנסים בכל כוחנו לשמור על השגרה ולהמשיך הלאה: הדר הירש ואופק נגאר: פילוסופיה (אופק): התחלנו עם קטע מתוך "הדודה מיכל" של מאיר שלו . השאלה שנבחרה: "למה רשום 'כי כך חולף הזמן כשאנחנו ילדים'? האם הכוונה שהזמן כשאנחנו ילדים שונה מהזמן עכשיו?" דניאל - הזמן שונה כשאנחנו מבוגרים כי כשאנחנו מבוגרים הזמן יותר ארוך, כשאתה ילד זה עד גיל 18, ובבגרות זה ל

שבוע 11 של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. זה מה שהתרחש אצלנו בחמישי האחרון: הדר הירש: פילוסופיה: הזכרנו את המפגש הקודם (קהלת ג') והתחלנו בזה החדש בציור של דאלי . לא הכברתי מילים. הילדים כתבו שאלות: למה יש בציור חור שחור? מה זו החיה הלא מוכרת? למה הצייר בחר לצייר שעונים? מה הדברים בכחול? למה השעונים נוזלים? מה השעה בשעון? למה הציור יפה? תלינו את השאלות, טיילנו ביניהן. השאלה שנבחרה: למה הצייר בחר לצייר שעונים? אורי: אולי אהב שעונים אלרואי: חובב שעונים ליאורי: מדבר על זמן אור: באמת מ

שבוע עשירי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. עושים רוח בצל הסערה : הדר הירש: פילוסופיה: פתחנו את המפגש החורפי אחרי ארוחת הצהריים עם פילוסופיה. קראנו בתור את הפתיחה של פרק ג מקהלת. התעכבנו על מילים לא ברורות. קראתי שוב. השאלות שנכתבו: למה כתוב שצריך לחשות? מה זה עת לעקור נטוע? מתי הטקסט נכתב? למה המילה עת חוזרת? מי הדובר בשיר? למה יש משפטים מפחידים כמו עת להרוג, למות, לפרוץ? למה השיר בנוי מהפכים, מה המסר שלו? השאלה שנבחרה: למה המשפטים המפחידים? אלרואי: כי רצה לעשות את זה. ליאורי: כ