יסודי בת ים 17.11.2022

השבוע השלישי ב׳תרבוטק׳. זה בדיוק מה שהתרחש אצלנו בחמישי האחרון:

הדר הירש :

המפגש התחיל עם החלק הפילוסופי. הטקסט שנבחר כפותח דיון היה ציטוט מבראשית " ויאמר ה' אל אברם לך לך..."

רוב השאלות היו: למה אלוהים אמר לאברם לך לך? השאלה החריגה - למה אלוהים מדבר אל אברם? נבחרה לשאלה שפתחה את הדיון.

עלמה - אלוהים חשב שיהיה מנהיג טוב, הוא התאים לעבודה הזאת.

גאיה- הוא חשב שיש סכנה אז אמר שילך לארץ אחרת

אלין- אברם הוא אחד האבות. מודל לחיקוי

שני- אולי חשב שאפשר לסמוך עליו, שהוא יעשה שינוי בארץ

עלמה- כי חשב שהוא חכם, יכול להנהיג. ראה שיש מקום ריק ורצה שתהיה מדינה ליהודים

אלין- תקראי בספר שמות, זה היה משה. אלוהים יודע מה הוא עושה. נגיד שהוא נתן למשה להנהיג. זה בסוף קרה כמו שהוא תכנן

דניאל- כנראה רצה לעזור

שני- לא הבנתי למה הוא אמר לו, מה כבר קרה?

אלין- אולי הוא רצה שיהיה עוד. לא רק איפה שהוא נולד וגר.

שני- אולי היתה סכנה במקום

עלמה- אמר כי רצה להביא אותו לארץ אחרת, שיפגוש אנשים אחרים

שני- אפשר לפגוש אנשים חדשים גם במקום שלך.

רותם- כתוב לך לך מארצך. אלוהים נותן לו משימה . כמו שליח

עלמה - אף אחד לא יודע מה הוא רצה שאברם יעשה

תהל- אולי אברם היה מנהיג

רותם- לא חייב להיות עם תכונה מסוימת. צריך שזה מישהו שאפשר לסמוך עליו

שני- אלוהים הסתכל וראה שהוא צריך לסמוך על האדם המסוים הזה

אלין- אלוהים לא רואה רק את החיצוני. הוא ידע שיש לו תכונות טובות

שני- אלוהים יכול לבחור מישהו לא חכם, אבל מישהו שיעבור תהליך

רותם- אלוהים רוצה לאברם דרך חדשה

אלין- מי שחושב שהוא יכול לעשות הכל לבד, אלוהים אומר לו "אשר אראך". אלוהים יראה לו , הוא יוביל אותו בדרך הטובה.

שני- כמו מישהו לא כל כך מוצלח אבל אם פונים אליו ונותנים לו יחס, הוא יצליח

עלמה- אנשים זה לא רק תכונות. זה מעשים שעושים בחיים

שתיקה ארוכה מאוד

אני- מה אלוהים היה אומר לכם לו היה פונה אליכם?

אלין- הייתי מתרגשת. היו לי ספקות. למה הוא פנה אלי

שני- הייתי חושבת שאני עושה משהו טוב, שאני בוגרת, שהוא בוטח בי

רותם- מרגישה לחץ, גם שמחה . הייתי שואלת למה דווקא אני.

אלין- אם ראש הממשלה היה פונה אלי הייתי חושבת שזה מרגש אבל לא בהכרח שזה בגלל שעשיתי משהו נכון

עלמה- רגש מוזר. למה דווקא אני מבין מיליון אנשים

דניאל: זה משהו טוב

רותם- לא הייתי בטוחה בסיטואציה. הייתי חושבת זה טוב? זה רע? הייתי עוצרת לחשוב. לא הייתי מספרת לאף אחד. הייתי בחרדה

הדיון תם

מפגש ספרות היה חריג. צפינו בסרט הקוסם מארץ עוץ עם ג'ודי גארלנד. לא סיימנו לצפות בסרט. אני חושבת שרוב הילדים נהנו. זה לא מובן מאליו לנוכח הסגנון והקצב המאוד שונים מסרטים עכשוויים שילדים רגילים לראות. מעניין יהיה לדבר על החוויה במפגש הבא.

אופק נגאר:

פילוסופיה:

קראנו את פסוק א׳ של פרק י״ב בספר בראשית - הפסוק הפותח את פרשת ״לך לך״. השאלה שנשאלה הכי הרבה, והיא זו שנבחרה - ״מה הטקסט אמור להביע?״ (שאלות נוספות: איך אברם התנהג שבגלל זה ה׳ שלח אותו? למה דווקא טקסט מהתנ״ך? מה זה ״אראך״?)

עדי - הטקסט על משהו מהתורה אבל הציטוט חלקי.

אוריה - לא הבנתי מה צריך להבין ממנו.

מעיין - הטקסט מדבר על זה שאם עשית פשע את חוטף על זה ובגדול.

ליאורי - לדעתי אלוהים אמר לו לעזוב את הבית שלו לא בגלל שהוא עשה חטא אלא כי הוא רוצה להעביר אותו למקום יותר טוב.

ליאם - אני לא חושב שזה אמור להביע משהו כי זה סיפור מהתורה, מספרים מה שהיה פעם.

מעיין - בתורה יש סיפור ויש משהו מאחורי זה.

ליאם - זה הסיפור שלנו אבל יש כמה סיפורים - [בסיפור הזה] אלוהים מדבר עם אברהם.

מאיה - אולי הוא אומר לו לעזוב את הבית כי יש לו חיות ואין שם מים אז צריך שהם יאכלו או ישתו.

אדי - אולי הוא עשה משהו טוב ואלוהים רוצה לצ׳פר אותו.

מעיין - איך זה הגיוני שאלוהים אומר את זה לאברם אחרי שהוא עשה משהו טוב?ֿ

ליאור - אני חושב שזה מצד אחד צ׳ופר ומצד שני לא. הוא עוזב את הבית שהוא נולד בו, אבל זה גם צ׳ופר כי אתה מקבל משהו שהוא שלך וזה הופך למורשת גדולה.

אוריה - כל אחד אמר משהו אחר, מאיה אמרה על אוכל ושתייה, ליאור אמר שזה צ׳ופר, לדעתי זה לא ממש צ׳ופר וגם לא עונש.

עדי - כשאני חושבת על זה, זה בסדר דווקא לעבור למשהו חדש, דאני לא רגילה אליו, זה כיף דווקא.

מאיה - אולי יש לו עוד משפחה שהוא אף פעם לא פגש.

אוריה - איכשהו אלוהים רוצה להפגיש אותו, לא יודעת עם מי - בן משפחה, חבר שהוא לא ראה.

מעיין - אלוקים לא היה מדבר בצורה הזאת ״לֶך לֶך״ [אם זה היה משהו טוב] - זה כמו שיר, מבינים את הלחן ישר. יש מאחורי זה סיפור, בשביל זה יש לנו את הדת.

ליאורי - זה לא ״לֶך לֶך״ , זה ״לך לְךָ״.

ליאם - לגבי ה״לך לך״, אולי זה משהו טוב, כי הוא אומר שהוא יראה לו את הארץ, את ארץ ישראל.

מאיה - אולי הוא רוצה שהוא יפגוש אישה.

עדי - הוא לא כבר היה בארץ ישראל?

ליאם - עדיין לא היה ארץ ישראל. וגם יש לו כבר אישה. אלוהים פונה אליו בשביל דברים ממש חשובים. לא כדי להפגיש אותו עם אישה.

ליאורי - הייתה שם מדינה אבל לא קראו לה ישראל אלא כנען.

מעיין - הבית שלו [שהוא צריך לעזוב] זה לא אישתו, זה אבא שלו. וכדי להבין את הטקסט צריך לדעת מה זה ״אראך״. וגם למה שהוא יגיד לו ללכת מהארץ שלו ומאיפה שהוא נולד?

אוריה - ליאם צודק, כנראה הוא רוצה לקחת אותו לארץ ישראל להיפגש עם ההורים שלו, כנראה שהוא לא ראה אותם הרבה זמן.

מאיה - כנראה באמת יש לו אישה, אבל אולי זו ארץ יותר קדושה.

ליאור - ארץ כנען באותו זמן לא ידעו עליה. לא ידעו את המקום.

ליאורי - אלוהים אמר לאברם שהוא יעזור לו לכבוש את ארץ ישראל כי היו שם אויבים לא יהודים.

עדי - [משהו על כך שאברם הלך לפגוש את המפחה שלו…]

ליאם - אלוהים לא יקרא סתם למישהו כדי לפגוש מישהו, המישהו צריך לחשוב על זה לבד. אלוהים למשה [למשל] כדי לעזור לבני ישראל.

מאיה - עדי צודקת, יש לו משפחה או שההורים שלו נשארו חיים, לא יצא לו לפגוש אותם כי הם גרים רחוק.

מעיין - אם אלוהים דיבר לאברם זה מסיבה גדולה, או שהוא חטא אולי.

אופק - [מסביר את הקונטקסט ה״היסטורי״ (שלאברם הייתה כבר אישה, שרי, והיא הייתה עקרה, ואלוהים אומר לו לעזוב את הבית של ההורים שלו וכו׳) - אבל משאיר את השאלה ״למה אלוהים מדבר לאברם״ פתוחה. הדיוק ה״היסטורי״ לא עונה על השאלה של המניע של אלוהים, למה הוא פונה לאברם ומצווה עליו לעזוב את המשפחה שלו ולצאת לכנען.]

ליאורי - הוא אומר לאברם שיעזוב לארץ כנען והעם שלו שיהיה לו יגור שם. הוא יעזור לו שיהיה לו עם וגם להשיג את ארץ כנען.

ליאם - אברהם ושרה הוסיפו אות בשם כי זה אות ה׳.

מעיין - לא הבנתי למה הוא אומר את זה, אם הוא ידע שהוא עשה משהו טוב הוא היה עושה את זה לבד [הכוונה הייתה כנראה, שאם אברם היה יודע שהמעבר לכנען הוא דבר חיובי ולא עונש, הוא היה עובר לשם מעצמו, בלי הציווי של אלוהים].

אוריה - לדעתי זה צ׳ופר כי הוא הולך לראות את ההורים שלו.

אופק - [מסביר שוב שאלוהים מצווה על אברם לעזוב את ההורים שלו. אוריה לא ממש הקשיבה מקודם…]

אוריה - זה לא צ׳ופר לעזוב את ההורים שלו.

מעיין - אני חושבת שזה גם צ׳ופר וגם לא, כי למה שהוא יעזוב את ההורים שלו, אני עכשיו גרה עם ההורים שלי ואני מאמינה שגם עד גיל 30 ויותר, אמן. וגם אלוהים לא מגיב לדברים שמחים, הוא ייתן לאדם לשמוח בלי להתערב.

עדי - אם הוא היה רוצה לעשות לו משהו טוב, הוא לא היה אומר לו ללכת לשם, אלא עושה לו את זה שם.

ליאור - אני חושב שזה צ׳ופר, אתה הולך למקום שאף אחד לא היה בו.

אוריה - אולי יש בזה טיפונת צ׳ופר אבל יותר לא צ׳ופר מאשר כן. לעזוב את ההורים זה לא כיף, אבל זה כן מקום שיש בו פרטיות.

ליאורי - בסופו של דבר, לעזוב את הארץ שלך או הבית של ההורים זה משהו שכולנו עושים.

ליאם - אלוהים לוקח מישהו [כלומר בוחר מישהו] או כי הוא לא חטא בכלל או שהוא חטא קצת, הוא בוחר מישהו שהוא אדם טוב.

עדי - אבל הוא גם יכול לקרוא לו כי הוא עשה משהו לא טוב.

מאיה - אברהם גדול, הוא יכול לעבור [מהבית של ההורים]. רק אם הוא אומר לו שהוא חייב לעשות את זה. אולי יש [לאברהם] עוד משפחות, הוא יכול לעבור [לגור איתן].

מעיין - אני יכולה להישאר בבית של ההורים גם. אברהם גדול למה הוא צריך שאלוהים יגיד לו לעזוב או לא.

אוריה - זה לא הוא החליט, אלוהים החליט בשבילו. אז כן יש בזה צ׳ופר אבל זה תלוי גם, כי אברהם גדול.

אופק - אתם חושבים שהוא רצה לעבור?ֿ

ליאור - לא, כי זה לעזוב את בית אביך ואיפה שנולדת.

מעיין - אני לא חושבת שאלוהים חייב אותו כי הוא אמר ״לך לך״, לך כלומר אם אתה רוצה… אז הוא לא חייב. אבל הוא לא רוצה, אפילו אם הוא גדול.

אוריה - זה נכון אבל כנראה זה משהו שיעשה לו טוב, או שאברהם עשה חטא וזה העונש שלו, אבל לדעתי זה כן משהו שהוא רוצה לעשות.

מאיה - כל מה שאלוהים אומר - חייב, אם לא עושים את זה יקרה משהו.

ליאורי - אלוהים לא היה אומר את זה סתם - הוא אמר שאם הוא יעשה את זה הוא ייתן לו משהו בתמורה, יהיה לו עם (בהמשך הטקסט הוא אומר את זה)…

כאן נגמר הדיון לצערי, ובהפסקה פתחתי עם ליאורי את הטקסט וראינו שבפסוק השני אלוהים מבטיח לאברהם שיהיה לו עם. הדיון היה מרתק וקולח!