שבוע 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. ספרות: התחלנו בקריאת הטקסטים שהתלמידות כתבו בשבוע שעבר. רובן קראו בשמחה, והסכימו שנקרא גם את התגובות שכתבה הדר כדי שנוכל ללמוד מכך כולנו. לאחר מכן הסברנו קצת על שלבי הכתיבה העיונית שמצפים לנו, והתחלנו לנסח טענה אודות השיר שבו אנו עוסקים, ״ולא היה בינינו אלא זוהר״. במשך כמעט חצי שעה ישבנו וכתבנו באופן מחושב מאוד משפט אחד בודד על דף שורות קטן, שמתחיל במילים ״אני רוצה להגיד ש…״ אנחנו רואים שלתלמידות יחסית קל בשלב הזה להצביע ע

שבוע עשירי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: השבוע אירחנו את סיגל שהחליפה את הדר. קראנו טקסט שנכתב לא על ידי פילוסוף מפורסם, אלא על ידי מישהי בקבוצת פייסבוק - מודעה ללק ג׳ל . על הטקסט הזה שאלנו שאלות וקיימנו דיון. השאלות שנשאלו: על מי מדבר הטקסט ולמה הוא על ציפורניים? למה זה על לק ג׳ל ולמה זה הצבע שיש לסיגל? מה זה טיפס? בסוף הטקסט כתוב ״אני כאן״ - איפה זה ״כאן״? למה ציפורניים ״טבעיות״ אם אני רוצה הדבקת ציפורניים? למה היא מתכוונת ב״אהבה״? למה בנות יושבות

שבוע 24 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר והדר הירש: פילוסופיה: לקראת ביקורו של הפילוסוף יהודה עתי בבית־החינוך שלנו בשבוע הבא, קראנו את אחד משיריו שנקרא ״זה כמו לבחור בין שמחה לעצב״, מתוך ספרו ״מה לך רוח?״. השאלות שנשאלו: למה צריך להבין שאין בחירה בין עצב או שמחה? למה קיים הדופק כשיש עצב ושמחה? למה רק החום דופק ופועם, האם הלב לא אמור לפעום גם? מה משמעות ״הדופק הפועם״ בהקשר של שאר השיר? עם מה הוא דיבר - על קושי בחיים? כשהוא אומר ״איפה אתה״ למה הוא מתכוון

שבוע 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. הדר הירש: היה כיף להיפגש שוב עם הילדים בבת ים אחרי שלא התראינו בשבוע שעבר. את מפגש ספרות התחלנו בשיחה על כתיבה. אמרתי להם שהיה מעניין לקרוא את תרגילי הכתיבה שלהם. המשימה היתה לכתוב על עולם ללא כסף, כמשאלת הלב של דוקטור דוליטל.  רובם (או ליתר דיוק כולם חוץ מטקסט אחד, של ליה, שבאה לדבר איתי קצת, לקבל דחיפה קלה שתתניע את הכתיבה) כתבו על עולם מדכא מאוד, אלים מאוד, מכוער, עצוב. תיאורים של דיסטופיה נוראה. תהיתי בקול למה. עדי אמר

שבוע 21 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר: פילוסופיה: קראנו קטע קצר של שפינוזה: משפט 4 והנסמך שלו בחלק ד׳ של ה״אתיקה״, שעוסק בכך שהאדם הוא חלק מהטבע וכפוף תמיד לחוקיו. השאלות שנשאלו: האם אנשים אוהבים לציית לטבע? למה האדם מציית לטבע? למה שהאדם לא יוכל לסבול שינויים? האם זה אומר שבני האדם הם חיות? למה שהאדם לא יהיה חלק מהטבע? למה ״מן הנמנע״, יכול להיות שדווקא האדם הוא לא חלק מהטבע? מה יקרה אם האדם לא יהיה חלק מהטבע?  השאלה האחרונה נבחרה ברוב מוחץ.   אלמה -

השבוע ה 15 ב'תרבוטק' בבת ים. אופק נגאר: פילוסופיה: התחלנו בשיעור משותף. קראנו קטע מתוך ״הנסיך הקטן״ שהביאה הדר. השאלות שנשאלו: למה שמישהו ימכור גלולות שמרוות את הצימאון? מה אנשים יעשו ב־53 דקות? למה הוא רוצה ללכת למעיין? אנחנו צריכים מים אז למה לקחת גלולה? מה באמת אפשר לעשות ב־53 דקות (אולי המעיין רחוק ולוקח זמן להגיע)? למה צריך לחסוך 53 דקות? למה המוכר רצה לוותר על המעיין? השאלה שנבחרה: למה צריך לחסוך 53 דקות? דניאל - אולי הוא רצה שיהיה לו זמן, ולאנשים. עדי - הוא רצה שיהיה ל

השבוע ה-13 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים . הדר הירש: ספרות: המפגש שלנו בבת ים התחיל עם ספרות. אופק הכין דף עבודה מסודר שעוקב אחרי תהליך הכתיבה העיונית. כל אחד מהילדים קיבל דף כזה והתבקש למלא טבלה בה הוא יתייחס לנושא עליו הוא רוצה לכתוב דרך מס' קריטריונים. את השלב המקדים לעבודת הכתיבה עשינו במפגש הקודם. אין ילד שלא ביקש עזרה בכתיבה ובמילוי הטבלה. זה היה מייגע. פילוסופיה: התפצלנו לשתי קבוצות. קראנו טקסט של קאנט הנוגע למושג האושר מ"הנחת יסוד למטפיזיקה של המידות".

שבוע תשיעי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. הנה לפניכם מה שהתרחש שם בחמישי האחרון: אופק נגאר: פילוסופיה: קראנו עם התלמידים קטע מתוך ספר של ג׳מי בנת׳ם , אבי תורת התועלתנות, העוסק ביחס מוסרי כלפי בעלי-חיים. במהלך הקריאה פירשתי מילים לא ברורות, ובסוף הקריאה שאלתי אותם על מי מדבר הטקסט. בהתחלה הם ענו על הצרפתים והשחורים, אבל אז קראנו שוב את השורות האחרונות והם ענו שהטקסט מדבר על בעלי-חיים. השאלות שנשאלו: איך הכותב חשב לכתוב את זה? מה הטקסט אמור להביע? למה הצרפתים רוצים לפגוע באנשים ש

שבוע שמיני של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. שמחים מאוד לחזור לשגרה אחרי חופשת החנוכה: אופק נגאר: את המפגש השבוע התחלנו בשיעור ספרות משותף לשתי הקבוצות יחד, בניצוחה המכשף של סיגל, והתקדמנו עוד כמה צעדים בדרך לכתיבה עיונית ספרותית: סיגל מספרת על נתן זך, על האופי שלו כמורה, כאדם, כאישיות ששינתה את פני השירה העברית. כעת היא מסבריה על האופן שבו קוראים נכון שירה: הפסקה קצרה כשיש פסיק, עצירה שלמה והורדת המילה האחרונה ״למטה״ בטונציה, כשיש נקודה, ״העלאת״ המילה האחרונה בשורה שאין בה נקודה,

שבוע שביעי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. מוזמנים להצטרף אלינו לרגע קט: הדר הירש: פילוסופיה: המפגש בבת ים היה משותף הפעם לשתי הקבוצות.  הזכרנו את הטקסטים מהמפגשים הקודמים ונתנו להם את הכותרת " מסעות, דרכים" והתחלנו נושא חדש (עליו לא הכרזנו) עם טקסט של קאנט הנוגע למוסר. נלקח מתוך " הנחת היסוד למטפיזיקה של המידות" השאלות שהוצעו להצבעה: מה זה מוסריות? מה זאת אומרת שהיא לבדה בעלת ערך עצמי? למה ערכה אינו בא לידי ביטוי בתוצאות הנובעות ממנה? היא לבדה בעלת ערך עצמי- על מי מדברים? אל מי

שבוע שישי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. הדר הירש: המפגש השבועי בבת ים החל בקריאת הפרק השלישי של  ג'ורג'י. תוך כדי עצרנו לדבר על אירועים בספר שהזכירו לילדים התמודדויות שלהם בחיים האמיתיים (לחץ חברתי, בריונות ). המשכנו לתרגיל כתיבה- המשימה היתה לכתוב על אוהד, דמות בסיפור שאימו מתה. למרות הציפייה של גיבורת הסיפור שיהיה עצוב, מופנם, חלש, הוא מתגלה דווקא כמצחיק, כריזמטי, רב כישרונות וסוחף. ביקשתי שיכתבו על אוהד כשהוא בבית עם אביו ואחיו, בלי חברים ובלי אמר. עם מה הוא מתמודד, איך הוא

שבוע חמישי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. זה מה שהתרחש אצלנו אתמול: הדר הירש: פילוסופיה: המפגש בבת ים התחיל עם הטקסט  'הדרך שלא נבחרה'  מאת רוברט פרוסט. השאלות שנכתבו: למה שתי הדרכים נפרדו? למה הלך בדרך האור ולא בדרך  השנייה? למה כתה על מרבד בתולי של עלי שלכת? למה בחר בדרך הראשונה ולא השנייה? למה רצה ללכת בדרך שהלכו בה פחות? השאלה האחרונה נבחרה. דניאל- כנראה שלא ידע באיזה דרך ללכת הולך בדרך שהלכו בה פחות. אלמה- כי חשב שזו הדרך הנכונה אלין- כנראה היתה מעניינת יותר שני- אני לא הי

השבוע השלישי ב׳תרבוטק׳. זה בדיוק מה שהתרחש אצלנו בחמישי האחרון: הדר הירש : המפגש התחיל עם החלק הפילוסופי . הטקסט שנבחר כפותח דיון היה ציטוט מבראשית " ויאמר ה' אל אברם לך לך..." רוב השאלות היו: למה אלוהים אמר לאברם לך לך? השאלה החריגה - למה אלוהים מדבר אל אברם? נבחרה לשאלה שפתחה את הדיון. עלמה - אלוהים חשב שיהיה מנהיג טוב, הוא התאים לעבודה הזאת. גאיה- הוא חשב שיש סכנה אז אמר שילך לארץ אחרת אלין- אברם הוא אחד האבות. מודל לחיקוי שני- אולי חשב שאפשר לסמוך עליו, שהוא יעשה שינוי בא