שבוע שביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן . בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר השבוע המשכנו עם "אושר סמוי" של ליספקטור. חזרנו לסצנה של האמא, שמגלה כי בתה הערימה על המספרת, ומשכה אותה יום אחר יום מבלי לתת לה את הספר שביקשה לשאול, וכל הזמן הזה היה בבית של בתה. מכיוון שהייתה תמימות דעים גמורה כי האם עשתה את הדבר הנכון, בחרתי לאתגר את התלמידים: האומנם? אז התחילו לצוץ אפשרויות אחרות של קריאת הרגע: היא הייתה צריכה לעמוד לצד בתה, יכלה לחנך אחר כך, לא בפני המספרת

שבוע מס׳ 18 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: במפגש פילוסופיה קראנו אוסף של ציטוטים קצרים בנושא קנאה, ממקורות שונים (תלמוד, משנה אבות, ברוך שפינוזה וציטוט של סמואל ג׳ונסון). השאלות שנשאלו: למה שמישהו ישמח כשמישהו אחר נמצא ברע? ׳קנאה ותאווה וכבוד מוציאין את האדם מהעולם׳ - הכוונה שמענישים אותו או שמוציאים אותו להורג? למה הכל קשור לרגשות ולעולם ולזולת? קנאה זה טוב או לא? למה שסופרים יקנאו במישהו? אם מישהו מקנא במישהו אז הוא שונא אותו?  השאלה האחרונה נבחרה.

שבוע 24 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר והדר הירש: פילוסופיה: לקראת ביקורו של הפילוסוף יהודה עתי בבית־החינוך שלנו בשבוע הבא, קראנו את אחד משיריו שנקרא ״זה כמו לבחור בין שמחה לעצב״, מתוך ספרו ״מה לך רוח?״. השאלות שנשאלו: למה צריך להבין שאין בחירה בין עצב או שמחה? למה קיים הדופק כשיש עצב ושמחה? למה רק החום דופק ופועם, האם הלב לא אמור לפעום גם? מה משמעות ״הדופק הפועם״ בהקשר של שאר השיר? עם מה הוא דיבר - על קושי בחיים? כשהוא אומר ״איפה אתה״ למה הוא מתכוון

שבוע 23 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר פילוסופיה: קראנו ציטוט קצר של אמנית הקול ויקטוריה חנה, מתוך ראיון שנערך איתה, וזאת לאחר שהדר סיפרה לנו עליה ולאחר שצפינו באחד מהקליפים שהוציאה ( קישור ). הציטוט עצמו היה קצר: ״כל קושי שיש לנו, כל מום – מום, מם־וו־מם – כל מום שאנחנו נולדים אתו הוא יכול, בגלל הקושי, להכריח אותנו, לאלץ אותנו לחקור משהו.״ השאלה שנבחרה לדיון: למה בכלל צריך לחקור משהו? תהל - אפשר לחקור משהו כדי לדעת עליו עוד, להרחיב את הידע. לחקור זה ט

שבוע תשיעי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. הנה לפניכם מה שהתרחש שם בחמישי האחרון: אופק נגאר: פילוסופיה: קראנו עם התלמידים קטע מתוך ספר של ג׳מי בנת׳ם , אבי תורת התועלתנות, העוסק ביחס מוסרי כלפי בעלי-חיים. במהלך הקריאה פירשתי מילים לא ברורות, ובסוף הקריאה שאלתי אותם על מי מדבר הטקסט. בהתחלה הם ענו על הצרפתים והשחורים, אבל אז קראנו שוב את השורות האחרונות והם ענו שהטקסט מדבר על בעלי-חיים. השאלות שנשאלו: איך הכותב חשב לכתוב את זה? מה הטקסט אמור להביע? למה הצרפתים רוצים לפגוע באנשים ש

למפגש בחמישי הגיעו 14 ילדים. איחדנו קבוצות: הדר הירש ואופק נגאר: פילוסופיה: קראנו קטע קטן מתוך ספר פילוסופיה סיני על תודעה דגיגית ותודעה אנושית  . השאלות שנכתבו: למה הם טיילו על הגשר? למה הוא אמר שהדגים שמחים? איך הוא הבין שהדגים שמחים רק בגלל ש"הם שוחים כרצונם"? מאיפה הוא יודע שהדגים שמחים? למה שיהיה אכפת אם הדגים שמחים? מה זה לבנוניות? "נחזור אל ההתחלה" מה זה אומר? איפה נמצא הנהר? איך אפשר לראות רגשות של בעלי חיים ? השאלה האחרונה נבחרה. אלרואי: כי הם עושים בועות בלו בלו רות

שבוע תשיעי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. גם הפעם לקיים מפגשים משותפים של שתי הקבוצות והנה לפניכם מה שהתרחש שם אתמול: הדר הירש וסיגל נאור פרלמן : פילוסופיה: קראנו את הטקסט "האגדה על נרקיס מלך הביצה".  השאלה שנבחרה: מה המעשייה הזאת מלמדת אותנו? אלין: לפי דעתי המעשייה ומוסר ההשכל הוא שעדיף לא לריב. ואם רבים, מקבלים עונש, כמו שנמסיס הענישה את נרקיסוס והוא התאהב בעצמו. אלרואי: על מה הוא מקבל עונש, על זה שהוא התאהב? אלין: יש כאלה שמתאהבים בבן או בבת זוג - אני לא שופטת - ושאוהבים להי