שבוע 25 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה כל שבוע - מקום אחר. והפעם - כתה ב' בבית הספר וילקומיץ' בראש פינה. התכנסנו בשמחה ובמשבים קיציים הישר לשיחת איפוס קצרה של סיון ושלי. אחרי שבפעם הקודמת הרגשנו ששמחת המפגש והחברה גוברים על שמחת הלימוד, הפעם הבהרנו מתי נוכל ליישם כל אחד מהדברים באופן המיטיבי :) גם ללמוד, וגם לדבר מלא! שאלתי - האם עדיף לראות את העולם כפי שהוא או כפי שהיינו רוצים שיהיה? או, איך עדיף לחיות - במציאות א

שבוע 19 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס התאספנו בזום בנוכחות מספקת ומוערכת של 15 תלמידות ותלמידים. אמנם בזום אבל התאספנו בשמחה, ובעיקר שמחנו שהתלמידים חיכו לפגישה ושאלו וביקשו אותה מיוזמתםן, ובכלל על המעורבות הערה שלהם בקבוצת הוואטסאפ לאורך השבועיים האחרונים. פתחנו בסבב מה נשמע, שהשיבו עליו התלמידים בין השאר גם דרך הצגת פריט אחד ייחודי שהם רוצים לחלוק מחדרם וזה היה מקרב וחמוד (שיתפנו גם אנחנו - אושי שיתף בסמובר ואורלו

שבוע 15 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי אתמול, לאחר שינוי קל בתכניות, עשינו שיעור שנושאו המרכזי היה הזרם הפנומנולוגי. הרעיון (שגם הובהר לתלמידות) הוא שאנחנו לא סתם בשיעור פילוסופיה, אלא שהפילוסופיה היא חלק בלתי נפרד ממהלך הכתיבה המסאית, וההזרה הפנומנולוגית, כמו גם השאלה המהותית "מה זה X" יכולות לשרת אותנו מאוד בכתיבת המסה, ובפרט בהרחבת החלק ה"מהרהר" שבה. פתחנו את השיעור בחזרה לפרגמנט האהוב של תאלס "הכל מים". שאלנו שו

שבוע 14 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון בהתחלת השיעור שחזרנו את הסיום של השבוע שעבר. השחזור היה דרך מילה חדשה "הנעה". מה מניע את הכוכבים? לא הטלוס (התכלית) להידמות לאל ולחקות את אי ההשתנות שלו בתנועה סיבובית, כפי שסברו לפני קופרניקוס, גליליאו, קפלר וניוטון, אלא כוח המשיכה, סיבה. ומה מניע אותנו? עם השאלה הזאת, יצאנו לחברותות לקרוא באתיקה של שפינוזה, במשפטים 6-9 בחלק השלישי, שמכוננים את עקרון הקונטוס שלו. המשפט הפותח

שבוע 13 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון המשכנו עם המסה של בכל סרלואי. ניכר היה, וגם נאמר במפורש, שהתלמידות התחברו אליה. התעכבנו על האופן שבו היא כתובה: איך זה שנכתבים דברים שקל כל כך להתחבר אליהם, שנדמה שהם מוכרים לכל מי שיושבת בחדר, ובכל זאת הם מפתיעים וחדשים? השתהינו על פסקאות אחדות, על עולם הדימויים שלהן, מאפיינים בולטים, ועל התנועה האופיינית למסה כסוגה בין הדוגמה הפרטית והסיפור המסוים, טענות כלליות, וטקסטים קודמי

שבוע 12 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון פתחנו עם מסה של בכל סרלואי – "מתי גיליתי שאני שמנה". הזדמנות טובה להתחיל לספר מהי מסה, על היותה לא בדיונית, על חיוניותה של סובייקטיביות, על הניסיון. התלמידות נדרכו כבר בכותרת. אמרנו – גם כדי להשהות מעט את הדיון המתפרץ – שאלה מן הסימנים לאפקטיביות של המסה הזו: האופן שבו היא מעוררת דיון ומחשבה, שפע של אסוציאציות, נותנת מילים לדבר שהרגשנו בו אבל לא שמנו עליו את האצבע באופן הזה. בע

שבוע 11 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. את השבוע ה 11 בקמפוס שלנו באורנים פתחנו במליאה שהוקדשה לחדוה הרכבי . אחרי הבשורה הכואבת על לכתה, הרגשנו צורך להכיר לתלמידות והתלמידים את דמותה ויצירתה. זאת היתה גם הזדמנות עבורנו לצלול לגוף הכתיבה שלה ולכתיבה עליה. את המפגש פתחה יעל תמיר שמלמדת את כיתה י', שסיפרה על הרכבי וגם יצרה שביל גישה לקריאה של השירה שלה, דרך השיר "י"ג הסברים". אלישע הילד שואל שאלה גדולה שמרחפת במוטו מעל השיר, והשיר מנסה להשיב, 13 הסברי

שבוע 29 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' של מירב מידן וירון אלון: שיעור אחרון לפני המפגש האחרון. באתי...

שבוע 14 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. המפגש החורפי שלנו היה מרגש ומשמח במיוחד. אמנם הגיעו רק שמונה חברים (הבנו שיום הלימודים בבית הספר אופיין במספר תלמידים דליל במיוחד), אבל היה מפגש מהנה ומקסים מאוד. התחלנו במה שעסקנו בו במפגש משבוע שעבר- שירי הייקו. אופק הביא כמה דוגמאות לשירי הייקו מתורגמים מיפנית ודרכם זכרנו כמה מהמאפיינים של הז'אנר: • עיסוק בעונות השנה • חלוקה של שלוש שורות. חמש הברות בשורה הראשונה, שבע הברות בשורה שנייה, חמש הברות