שבוע רביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס פתחנו את השיעור בשיתוף תרגילי הכתיבה שכתבו התלמידות בבית. בשיעור הקודם, לאחר שקראנו את הפרק השני בהרפתקאות אליס, שבו מתנשאת אליס לגובה רם של שלושה מטרים לפחות ומשתעשעת ברעיון של לכתוב לרגלה הימנית מכתב, ביקשתי מהתלמידות (בהשראת ענבל ודניאל – תודה!) להשתעשע גם הן בכתיבת מכתב לאיבר מגופן. חלק מהמכתבים היו אישיים וכנים, חלקם משעשעים והיתוליים – וכולם סייעו לנו להכיר את התלמידות

שבוע רביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי לקראת הכניסה לחלקו הראשון של הנושא השנתי שלנו - מונולוג - פתחנו בכתיבת אוטומטית של רצף מחשבות, מי שרצו שיתפו באיך היה או בנושא שעלה (התגלתה תמה משותפת של ימי הולדת), והמשכנו לתרגיל כתיבה נוסף, 3 קטעים קצרים שמתחילים ב: עכשיו אני, דווקא אתמול, אבל אני יודע.ת שאת כל זה אפשר היה לספר גם אחרת. ומשם עברנו ליומנים - ל"יומן" הקולנועי של דוד פרלוב, שראינו את הפתיחה שלו, ולקטעים מתוך היו

שבוע שלישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי אתמול הייתה לנו הזכות לחזור ממש אל מקורות הכתיבה המסאית וקראנו יחד מכתביו של מישל דה מונטין, אבי הז'אנר המסאי.  פתחנו את השיעור בדיבור על 4 המניעים לכתיבה שג'ורג' אורוול מעלה במסתו "מדוע אני כותב?" - המניע האגואיסטי, המניע האסתטי, המניע ההיסטורי והמניע הפוליטי. דיברנו קצת על מישל דה-מונטן והרקע ההיסטורי לכתיבתו (הרנסנס הצרפתי, החיבור לתקופה הקלאסית ובפרט לסטואה, מלחמות הדת) לאור

שבוע מספר 24 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן . בכיתה יא' של יפעל ביסטרי ואמנון מרום איך יורדים ממרומי האולימפוס...

שבוע 14 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. המפגש החורפי שלנו היה מרגש ומשמח במיוחד. אמנם הגיעו רק שמונה חברים (הבנו שיום הלימודים בבית הספר אופיין במספר תלמידים דליל במיוחד), אבל היה מפגש מהנה ומקסים מאוד. התחלנו במה שעסקנו בו במפגש משבוע שעבר- שירי הייקו. אופק הביא כמה דוגמאות לשירי הייקו מתורגמים מיפנית ודרכם זכרנו כמה מהמאפיינים של הז'אנר:             • עיסוק בעונות השנה             • חלוקה של שלוש שורות. חמש הברות בשורה הראשונה, שבע הברות בשורה שנייה, חמש הברות

שבוע חמישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר פילוסופיה: קראנו קטע מטקסט של וילסבה שימברוסקה, ״ילדה קטנה מושכת מפת שולחן״. השאלות שנשאלו: למה כתוב ׳עכשיו הזמן לנסות את הדברים שאינם יכולים לנוע בכוחות עצמם׳? זה לא קשה לקחת מפת שולחן אז למה לקחת את כל הטקסט? מי זה מר ניוטון ולמה הוא לא שייך? ׳קפיצה על אדן החלון וממנו על עץ׳? למה חייב בעצם לעזור להם [לכלים] ובמה לעזור? מה הקשר בין הארון והמזנון לסיפור? למה היא מושכת את המפה? והשאלה שנבחרה - למה הילדה חושבת ש

השבוע ה 15 ב'תרבוטק' בבת ים. אופק נגאר: פילוסופיה: התחלנו בשיעור משותף. קראנו קטע מתוך ״הנסיך הקטן״ שהביאה הדר. השאלות שנשאלו: למה שמישהו ימכור גלולות שמרוות את הצימאון? מה אנשים יעשו ב־53 דקות? למה הוא רוצה ללכת למעיין? אנחנו צריכים מים אז למה לקחת גלולה? מה באמת אפשר לעשות ב־53 דקות (אולי המעיין רחוק ולוקח זמן להגיע)? למה צריך לחסוך 53 דקות? למה המוכר רצה לוותר על המעיין? השאלה שנבחרה: למה צריך לחסוך 53 דקות? דניאל - אולי הוא רצה שיהיה לו זמן, ולאנשים. עדי - הוא רצה שיהיה ל

שבוע רביעי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. זה בדיוק מה שהתרחש אצלנו אתמול: הדר הירש: פילוסופיה: התכנסנו למפגש פילוסופי אחרי שהילדים אכלו. בחרתי לעסוק בשיר של מאיר גולדברג שרמי קליינשטיין הלחין (מצורף).קראנו את השיר. הילדים קיבלו פתקים וכתבו שאלות. תליתי אותן על הקיר. הילדים טיילו בינהם והראו התעניינות. רותם ביקשה שנעבור יחד על כל השאלות ונחשוב על המהות להן, שאלות מיידעיות או פילוסופיות. כשקראתי את השאלות לא ציינתי מי כתב מה. האם הוא מדבר על הילדות שלו? ליאורי: זו שאלה מיידעית. ה