שבוע מס׳ 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. ספרות: את המפגש הנחמד והמצומצם שלנו פתחנו עם הפרק הראשון של מרי פופינס. גם כי זה ספר מקסים ומופרע קצת וגם כי אני מקווה שפעולה כזו תניע לקריאה עצמאית (הספר נמצא בספריית בית הספר). הילדים הקשיבו בעניין. דיברנו על הפתיחה של הספר, על הדמויות שמוצגות בו. מה אנחנו יכולים לדעת ממה שקראנו, למה אנחנו יכולים לצפות. עברנו לטקסטים של הילדים, פתיחות לסיפור. הם שיתפו בחדווה את הטקסטים שכתבו. אלמה כתבה  זרם תודעה מובהק. זה היה מאוד מ

שבוע מס׳ 21 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. למפגש שלנו הגיעו השבוע שמונה חברים טובים. פתחנו בפילוסופיה. הבאתי חלק מסדרת הצילומים של "האחיות בראון". פרויקט שנמשך לאורך ארבעים שנה מאמצע שנות השבעים. ארבע אחיות שנפגשנו כל שנה ובן הזוג של אחת מהן צילם אותן לאורך שנים. הפרויקט פסק כשאחת מהאחיות נפטרה. (כך נפתח הנושא החדש, זמן. לא דיברתי על כך. נשאיר לילדים להבין את זה מתוך המפגשים הבאים). השאלות שנכתבו: למה רואים רק ראשים בתמונות? למה הן לא משנות מקום? למה יש את הפרו

שבוע 14 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. המפגש החורפי שלנו היה מרגש ומשמח במיוחד. אמנם הגיעו רק שמונה חברים (הבנו שיום הלימודים בבית הספר אופיין במספר תלמידים דליל במיוחד), אבל היה מפגש מהנה ומקסים מאוד. התחלנו במה שעסקנו בו במפגש משבוע שעבר- שירי הייקו. אופק הביא כמה דוגמאות לשירי הייקו מתורגמים מיפנית ודרכם זכרנו כמה מהמאפיינים של הז'אנר:             • עיסוק בעונות השנה             • חלוקה של שלוש שורות. חמש הברות בשורה הראשונה, שבע הברות בשורה שנייה, חמש הברות

השבוע ה 15 ב'תרבוטק' בבת ים. אופק נגאר: פילוסופיה: התחלנו בשיעור משותף. קראנו קטע מתוך ״הנסיך הקטן״ שהביאה הדר. השאלות שנשאלו: למה שמישהו ימכור גלולות שמרוות את הצימאון? מה אנשים יעשו ב־53 דקות? למה הוא רוצה ללכת למעיין? אנחנו צריכים מים אז למה לקחת גלולה? מה באמת אפשר לעשות ב־53 דקות (אולי המעיין רחוק ולוקח זמן להגיע)? למה צריך לחסוך 53 דקות? למה המוכר רצה לוותר על המעיין? השאלה שנבחרה: למה צריך לחסוך 53 דקות? דניאל - אולי הוא רצה שיהיה לו זמן, ולאנשים. עדי - הוא רצה שיהיה ל

שבוע 11 של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. זה מה שהתרחש אצלנו בחמישי האחרון: הדר הירש: ספרות: קיבצנו שתי קבוצות לעבודה משותפת על שני שירים של חלפי. אופק הנחה את השיעור. פתחנו בקריאת השירים.  נזכרנו מה עשינו בשבוע שעבר. דיברנו קצת על התחושות שהשירים מעוררים בנו. אלמה העידה על עצמה שהיא עדינה, כמו האישה בשיר הראשון,  שהיא יכולה לדמיין את עצמה בשיר הזה, אישה על גזוזטרא.  ליאם דיבר על הביטוי "גנבות יפות" - אולי גנבות שילדים לוקחים אחד מהשני, תוך משחק, כדי להשתעשע. אורי הציע- אם הבנקים

שבוע שמיני של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. שמחים מאוד לחזור לשגרה אחרי חופשת החנוכה: אופק נגאר: את המפגש השבוע התחלנו בשיעור ספרות משותף לשתי הקבוצות יחד, בניצוחה המכשף של סיגל, והתקדמנו עוד כמה צעדים בדרך לכתיבה עיונית ספרותית: סיגל מספרת על נתן זך, על האופי שלו כמורה, כאדם, כאישיות ששינתה את פני השירה העברית. כעת היא מסבריה על האופן שבו קוראים נכון שירה: הפסקה קצרה כשיש פסיק, עצירה שלמה והורדת המילה האחרונה ״למטה״ בטונציה, כשיש נקודה, ״העלאת״ המילה האחרונה בשורה שאין בה נקודה,

השבוע ה 12 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים עמד גם הוא בסימן נגיף האומיקרון המשתולל. רק 10 ילדים הצליחו להגיע למפגש אבל אנחנו מנסים בכל כוחנו לשמור על השגרה ולהמשיך הלאה: הדר הירש ואופק נגאר: פילוסופיה (אופק): התחלנו עם קטע מתוך "הדודה מיכל" של מאיר שלו . השאלה שנבחרה: "למה רשום 'כי כך חולף הזמן כשאנחנו ילדים'? האם הכוונה שהזמן כשאנחנו ילדים שונה מהזמן עכשיו?" דניאל - הזמן שונה כשאנחנו מבוגרים כי כשאנחנו מבוגרים הזמן יותר ארוך, כשאתה ילד זה עד גיל 18, ובבגרות זה ל

שבוע 11 של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. זה מה שהתרחש אצלנו בחמישי האחרון: הדר הירש: פילוסופיה: הזכרנו את המפגש הקודם (קהלת ג') והתחלנו בזה החדש בציור של דאלי . לא הכברתי מילים. הילדים כתבו שאלות: למה יש בציור חור שחור? מה זו החיה הלא מוכרת? למה הצייר בחר לצייר שעונים? מה הדברים בכחול? למה השעונים נוזלים? מה השעה בשעון? למה הציור יפה? תלינו את השאלות, טיילנו ביניהן. השאלה שנבחרה: למה הצייר בחר לצייר שעונים? אורי: אולי אהב שעונים אלרואי: חובב שעונים ליאורי: מדבר על זמן אור: באמת מ