שבוע מס׳ 21 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. למפגש שלנו הגיעו השבוע שמונה חברים טובים. פתחנו בפילוסופיה. הבאתי חלק מסדרת הצילומים של "האחיות בראון". פרויקט שנמשך לאורך ארבעים שנה מאמצע שנות השבעים. ארבע אחיות שנפגשנו כל שנה ובן הזוג של אחת מהן צילם אותן לאורך שנים. הפרויקט פסק כשאחת מהאחיות נפטרה. (כך נפתח הנושא החדש, זמן. לא דיברתי על כך. נשאיר לילדים להבין את זה מתוך המפגשים הבאים). השאלות שנכתבו: למה רואים רק ראשים בתמונות? למה הן לא משנות מקום? למה יש את הפרו

שבוע מספר 25 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי.  בכיתה י' של מירב מידן וירון אלון: השבוע ירון היה חולה ולכן היה...

שבוע עשירי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. התגעגענו לילדי בת ים!  נפגשנו בשמחה עם 13 ילדים. פתחנו בסבב של ארועים משמחים/מבאסים שקרו בחופשת חנוכה. (היה לנו הרבה פסטיגלים, מופעים של עומר אדם וביקור אחד באקווריום של ירושלים). פתחנו בפילוסופיה. הזכרנו את המפגשים האחרונים: הסיפור מהמיתולוגיה היוונית על תחרות הציירים, טקסט על אומן התה שביקש מבנו לנקות את הגן, טקסט מתוך "מהי פילוסופיה" ששאל שאלות על תפקידה של האומנות כמשמרת ואיזה תנאים צריכים להתקיים כדי לשמר. מאוד שמח

שבוע מס׳ 15 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: (אופק נגאר)   אירחנו את אליאסף, המורה המלווה שלנו. קראנו טקסט נוסף מג'ואנג-דזה, "שמחת הדגים". (קראנו בהתחלה חלק אחד שלו. באמצע הדיון חילקתי את ההמשך שלו.) השאלות שנכתבו: מה הקשר "זו שמחה של דגים"? הטקסט נכתב בסינית, איך זה שהוא בעברית? למה השמות [של אנשים] ארוכים ולא-מובנים? למה ג'ואנג-דזה חושב על דגים? האם דגים יכולים לשמוח? השאלה האחרונה נבחרה. אמה – דגים יכולים לשמוח אבל לא רואים שהם שמחים. כל אחד יכול לש

שבוע מס׳ 14 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. ספרות: היינו יחד שתי הקבוצות.  חילקנו את השירים הז"הב שכתבנו יחד בשבוע שעבר. מעטים שיתפו אותנו בקריאה בקול. המשכנו לספר שהבאתי "כמה טוב להכיר את מר ליר" שמו. סיפרתי על אדוארד ליר, צייר, מאייר, משורר שירי נונסנס שחי במאה ה19 וטייל הרבה בעולם. גם לארץ ישראל הוא הגיע. קראנו שני שירים שלו. דיברנו על מאפייני שירי אי-גיוון, על חריזה, על רוח השטות בהן, על האנשה. הילדים, אני מודה, התלהבו הרבה פחות מההתלהבות של אופק ושלי... בחל

שבוע 16 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. הדר הירש: פילוסופיה: המפגש שלנו בבת ים התחיל בקבוצה מפוצלת. קראנו טקסט שליה הביאה לנו, "נקודת ראותו של חזיר", דיאלוג בין חזיר מובל לשחיטה טקסית ובין כהן הדת. השאלות שנכתבו: מה קשור סין לחזירים? למה שהחזיר ירצה למות כל כך מהר? למה הוא אמר את זה? לא כיף למות. למה הכהן אומר לחזיר למה אתה לא רוצה למות כשהוא בעצמו לא רוצה למות? למה הכהן עמד לפני המכלאה ונשא דברים? מה, הוא מדבר עם חזירים? השאלה האחרונה קבלה הכי הרבה הצבעות. דניא

שבוע 14 של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. הנגיף משתולל ואנחנו משתדלים ככל שביכולתנו על מנת לשמור על השגרה: הדר הירש ואופק נגאר: פילוסופיה: קראנו טקסט סיני  (סליחה ומחילה, לא זוכרת את שם המקור). השאלות שנכתבו: מה זאת אומרת הרגע שלו? למה הצער והשלווה לא יכולים לחדור אליו? זה רגע שלו, למה? על מה הטקסט? מה זאת אומרת "באבדו"? כתוב "כשאדם מקבל את חייו" מה זאת אומרת, איזה חיים הוא מקבל? על מה מדובר, על חיים או שלווה? "כשאדם מקבל את חייו זה הרגע שלו" מה זה אומר?  השאלה האחרונה נבחרה. אלין

שבוע שישי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. יצאנו השבוע בתחושות מעורבות. זמן טוב להרהר בדברים : הדר הירש: פילוסופיה: המפגש הפעם היה מצומצם. הגיעו רק כמחצית מספר הילדים. התחלנו בפילוסופיה. דיברתי על מחבר הטקסט, צואנג טסה. הם מאוד התפלאו: "אבל לפני 2400 שנה לא היה עולם" היה מי שאמר... דייקתי. בני אדם קיימים מאות אלפי שנים. עשרות אלפי שנים הם מדברים בשפות כמו שאנחנו מדברים היום. לפני כעשרת אלפי שנים המציאו כתב. החלקים העתיקים בתנך נכתבו לפני אלפיים חמש מאות שנה. קראנו את הטקסט. בארנו