מכללת אורנים 14.12.2025

שבוע תשיעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים.

בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון

התחלנו את השיעור בהחלטה נחושה לסיים לעת עתה את הקריאה ב"כה אמר זרתוסטרא" על אהבה עצמית כדי שהפילוסופיה לא תפגר אחרי הספרות, שבה סיימנו כבר מזמן את העיסוק בנרקיס ואכו. ניגשנו לשני הקטעים שנותרו, בניסיון למלא אחר ההנחיה של פרנץ רוזנצווייג לקריאה בספרו "כוכב הגאולה" – לפרוץ קדימה, ולא להתעקש להבין הכול לפני שמתקדמים. אספנו התרשמויות ודברים שצדו את העין – האנליזה הפשוטה של הציווי המקראי "ואהבת לרעך כמוך" לפיה האהבה לרע מותנית באהבה לעצמך ובנויה עליה, ההעדפה (המטאפורית יש לומר) של השוד על הגניבה והתיאור הקולינרי של זרתוסטרא את אופן הבישול במטבח שלו "כל מקרה ומקרה... אני מבשל לי בסיר  שלי. ורק כאשר הוא מבושל היטב, אני מקדמו בברכה, כמאכל  שלי."

אחרי קריאה התרשמותית עברנו לקרוא באופן צמוד יותר ושמנו לב לכך שבניגוד למה שהתרגלנו לצפות מכתיבה פילוסופית, ניטשה מניח דימוי בצד דימוי או בצד מושג, כשאנחנו נדרשים למלאכת החיבור בין הדברים כדי להבין את מה שהוא אומר. אם להשתמש בדימוי שלו, גם הדברים שלו מבקשים אולי בישול ארוך כדי להיות מובנים. ראינו שאפשר לחלק את המילים הבולטות בקטע לשתי קבוצות –

בראשונה – רצון,  אדנות, שוד, מעשה/ עצלות, סבלנות, להיות שרוי בחברת עצמך, לעוף

בשנייה – מקרה, חלקות, גניבה, חצי רצון, חיפזון, שוטטות, ראש באדמה/ רוח הכובד

הקבוצה הראשונה היא בעיני ניטשה הבסיס לכינון אהבה עצמית טובה שאפשר ממנה ודרכה לאהוב גם את הרֵע, והשנייה היא אפיונים שונים של בריחה מעצמך, שיכולה להתבטא גם באהבה לזולת. שכחנו לדבר על זה שניטשה, בלי להכיר את הסילבוס שלנו, אולי שואף לריפוי מאוחר גם של נרקיס וגם של איקרוס כשהוא כותב "אבל הרוצה להיות קל ולהיות עוף השמיים, חייב לאהוב את עצמו... להיות שרוי בחברת עצמו ולא... לשוטט... כי דווקא מפני בעליו חבוי היטב כל דבר שבבעלותו; ומכל המטמונים את המטמון שלו יחפור ויוציא האדם אחרון, – זה מה שעושה רוח הכובד."

אחרי ההפסקה חזרנו להצגה קצרה של עולם המדרש על רגל אחת באמת, ושל מדרש ספציפי מתוך התלמוד הבבלי (מסכת עבודה זרה דף ח') על האדם הראשון שראה שהימים מתקצרים והולכים, וחשש שפירוש הדבר שקץ העולם קרב. עם בוא חודש טבת חזרו הימים להתארך, והתברר לו שזהו מנהגו של עולם. מיד לאחר מכן התחלקנו לקבוצות דיון עצמאיות עם שאלות על המדרש, ועל חלקיקים מתוך שיר של לאונרד כהן (Anthem) ו'נגד הרוח' של שלום חנוך. במקביל המשכנו בשיחות האישיות. מעט אנחנו יודעים על התשובות שענו לשאלות ששאלנו. ידוע לנו שהקביעה של לאונרד כהן כי "בכל דבר יש סדק – כך נכנס האור" נגעה להם, ולרגע התקשנו לענות על השאלה המתבקשת (אולי זה הגיל): "מי זה לאונרד כהן?" נותרנו סקרנים ותוהים – מה בישלו בסיר שלהם, בעצמאותם, אלא שבחוץ כבר חיכו נרות ראשונים, סופגניות וחברה טובה.

בכיתה יא' של ענבל המאירי ועומר בן דוד

הפעם פתחנו במסע אל הפילוסוף הגדול הבא שלנו - האחד והיחיד, האיש שהפך את הקדוש לטבעי ואת הטבעי לקדוש - ברוך בנטו שפינוזה! ראשית הכרנו את סיפורו הביוגרפי של ברוך - חלקו בהתבסס על עובדות של ממש, חלקו בסיפורים שאת אמיתותם אין לדעת, אבל הם יפים ומלאי אופי - אז מה זה משנה? עברנו מסיפורם של אנוסי ספרד לתור הזהב של הולנד, במאה שהביאה לנו את ורמיר, את רמברנדט ואת המיונז; המשכנו לחרם הגדול של הקהילה היהודית; להשפעות הגדולות של דקרט; ולספרים של שפינוזה, המלאים דברי חטא וכפירה, שפורסמו במסווה של ספרי רפואה והיסטוריה.

קראנו קטע מתוך 'מאמר תיאולוגי-מדיני',  בו מציג שפינוזה את הדת היהודית כתורה שעיקרה שליטה בהמון, על-ידי הפיכתו לכנוע וצייתני; הזכרנו את המאבק שמנהל שפינוזה מול הגיבור המיתי של היהדות - משה עצמו; וקראנו את טענתו של שפינוזה, לפיה משה הוציא אותנו מעבדות מצרים רק כדי לכפות עלינו עבדות אחרת, נוראה בהרבה - עבדות פנימית, של ציות ועקרות מחשבה. כמה דרמטי וחצוף, ככה יפה! אחר כך התחלקנו לקבוצות וקראנו מספר פסקאות מתוך 'מאמר על תיקון השכל', דרכו למדנו כמה גדולה ההשפעה של דקרט על שפינוזה: בדומה למורו הצרפתי, גם שפינוזה מבקש ודאות; אך אם דקרט חיפש אחר מקור הידיעה, שפינוזה מבקש את סוד האושר.

מהנס שהוא ברוך שפינוזה עברנו לניסים יפים אחרים: 'על הניסים' של ט.כרמי ו-'ניסים' של יהודה עמיחי. קראנו גם מדרש חז"לי קצרצר: "היה אומר ראובן לשמעון: במצרים טיט, בים טיט. במצרים חומר ולבנים, ובים חומר מים רבים". דרך שלושת הטקסטים, הבטנו על מושג הנס במבט חדש, ושאלנו שאלות חשובות ודחופות. למשל: איך נראים ניסים מקרוב? והאם ניסים נמצאים גם בדברים קטנים, נסתרים, של יום יום? ומה בכלל הופך נס לנס? כאילו לא הספיק לנו משאלות גדולות, אמיתי היה קרוע בדילמה - עודו שוקל אם לאכול סנדוויץ'' או שמא להשאיר מקום לסופגניות. החיים, לפעמים, הם חידה גדולה.

משם לתרגיל כתיבה: חילקנו שני דפים, אחד לכל תלמיד שישב בקצה החדר, ועל כל דף - משפט מאחד השירים. אחר ביקשנו מהתלמיד להתייחס לשורה הרשומה במשפט משלו, ואז להעביר בלאה לבאה אחריו. כך, כמו במסורת הרנגה היפנית, כתבנו מחרוזות של טקסטים - כל משפט נובע מזה הקודם (ממש כפי שעושים משפטיו של שפינוזה, אך על כך בקרוב!). נאספנו במליאה, שרנו, טבלנו את אפינו בקמח סופגניות, הקראנו את מחרוזות הניסים שלנו והלכנו לשלום. 

בכיתה יב' של נגה וייס ויונתן דיין

פתחנו את המפגש עם קנז. קראנו שתי סצנות נהדרות מתוך הנובלה. בראשונה המספר הולך עם אריק ומקשיב לתזה שלו אודות החיים. אריק מאמין שהם נמצאים כרגע בשלב הכי טוב של החיים, שהם בשיאם ומכאן הדברים רק ילכו ויתדרדרו לכיוון המוות. אריק מדבר על הזיקנה ומדבר על המגבלות החברתיות שלא מאפשרות לו למצות את הנעורים לפני השתלטותה של הזיקנה על גופו ומחשבותיו.

המספר מקשיב לדבריו ספק בתמיהה ספק בפחד. הוא שואל את אריק שאלות שמעידות על תמימותו. החלק שעליו התעכבנו במיוחד היה בעמוד 37 שם אריק מתייחס אל החיים שלהם כאילו שהם עבדים קשורים במערה, נוכח הצללים ללא אפשרות לראות אור שמש אמיתי. ברור שהוא מזכיר את משל המערה. שאלנו כיצד אנחנו יכולים להתייחס לסצנה הזאת, בכתיבת תשובה למבחן. הסברנו: במשל המערה האסירים כבולים אל מול קיר שעליו נראות צלליות. האסירים חושבים שזו המציאות, שהצלליות הן האמת. על פי אפלטון האסירים לא יודעים שהאמת נמצאת מחוץ למערה ושניתן לראותה רק לאור השמש. אריק טוען שהם כמו האסירים האלה, אבל בניגוד אליהם הוא כן יודע שהוא כבול. הוא יודע שיש אמת אחרת וחיים אחרים חופשיים ממגבלות, אבל הנורמות החברתיות לא מאפשרות יציאה מהמערה. בניגוד לאסירים של אפלטון, אריק מדוכדך בגלל שהוא יודע מבין את מצבו. בסצנה השנייה חוזר המספר אל בית הוריו  לאחר השיחה המדכדכת עם אריק ופתאום יש הפסקת חשמל. הוריו מדליקים נרות ופתאום פניהם נראים אחרת. המספר מתאר בצורה פיוטית את האמת הנחשפת דווקא כשהאור נעלים והצללים מגיחים. האמת על הוריו ההולכים ומזדקנים. הוא נבהל. בכיו של אחיו הקטן, התינוק, הישן בחדרו עוזר לו להיחלץ מתוך המחשבות הנוגות האלו. דברנו גם על סצנה זו בהקשר של משל המערה וראינו כיצד הספרות משחקת עם החומרים הפילוסופיים, רותמת אותם אל העולם הרגשי ומראה שיש אמת שנחשפת דווקא כשהחדר חשוך. 

בחלק השני של המפגש עשינו חזרה קצרה על ההיגיון הראשון אצל דקארט ופנינו מיד לכתיבת שאלת תרגול שיורדת לפרטי המתודה בדרך אנלוגית. אנחנו שמחים לראות שהתלמידים והתלמידות מתייחסים ברצינות וענייניות לשאלות התרגול לקראת בגרות החורף. הן כותבות, משוות, ולאחר הסיום אנחנו אוספים מספר תשובות וכותבים 'תשובה לדוגמה' הזמינה להם בקובץ הכנה לבגרות. לאחר החזרה מחופשת חנוכה יעמדו לרשותנו עוד 6 מפגשים בהם נשבץ את תכני ההכנה לבגרות.