שבוע שישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי התחלנו עם תקציר הפרקים הקודמים בדקארט, הפילוסוף הבודד שחווה משבר בעקבות הגילוי שחלק מהדעות שהחזיק בהן התגלו כלא נכונות, ובדרך שלו - של הטלת ספק רדיקלי, בכול, בלי לקבל כל דבר המוטל בספק. המשכנו בקריאה צמודה בהיגיון הראשון, כל אחד מהטיעונים - החלום, הדמיון, אלגוריית הציירים, האל הרמאי, השד המתעתע - עוררו הרבה שאלות (איילת, למשל, שאלה אם דקארט מטיל ספק גם בהכרה עצמה, רוני שאלה אם אפ

שבוע 21 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: צפינו בקטע קצר מתוך ״בריאן כוכב עליון״ של מונטי פייתון, שבו סטן מבקש מחבריו לתנועת ההתנגדות לרומאים שיקראו לו לורטה כי הוא רוצה להיות אישה. השאלות שנשאלו: למה סטן רוצה ללדת אם הוא יודע שהוא לא יכול? למה החברים של סטן מתנגדים למה שהוא רוצה להיות? מה הבעיה בזה שגבר רוצה להיות אישה? למה הוא צריך לבכות מזה שהוא לא יכול ללדת? הוא יכול לאמץ. למה הוא לא יודע שאין לו רחם? אני חושבת שזו זכותו להיות בת, אם הוא רוצה לעשות

שבוע עשירי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: השבוע אירחנו את סיגל שהחליפה את הדר. קראנו טקסט שנכתב לא על ידי פילוסוף מפורסם, אלא על ידי מישהי בקבוצת פייסבוק - מודעה ללק ג׳ל . על הטקסט הזה שאלנו שאלות וקיימנו דיון. השאלות שנשאלו: על מי מדבר הטקסט ולמה הוא על ציפורניים? למה זה על לק ג׳ל ולמה זה הצבע שיש לסיגל? מה זה טיפס? בסוף הטקסט כתוב ״אני כאן״ - איפה זה ״כאן״? למה ציפורניים ״טבעיות״ אם אני רוצה הדבקת ציפורניים? למה היא מתכוונת ב״אהבה״? למה בנות יושבות

שבוע שביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר פילוסופיה: קראנו את הקטע של פרוסט על עוגיית המדלן. הקריאה הייתה קשה, עצרנו הרבה לבאר מילים לא ברורות. גם כתיבת השאלות הייתה קשה: השאלות: למה היא רעדה ועבר בה עונג? [הכוונה ״הוא״ וכו׳] מה הוא מנסה להשיג? האם הטקסט מנסה להעביר מסר ומהו? למה יש בטקסט הרבה נושאים ומילים לא קשורות? למה הוא הרגיש בן־חלוף? האם זה טקסט של גדולים?  השאלה האחרונה נבחרה. נויה ו׳ - הטקסט לא נועד לגדולים, זה תלוי אם אתה בנוי למילים האלה, א

השבוע ה-13 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים . הדר הירש: ספרות: המפגש שלנו בבת ים התחיל עם ספרות. אופק הכין דף עבודה מסודר שעוקב אחרי תהליך הכתיבה העיונית. כל אחד מהילדים קיבל דף כזה והתבקש למלא טבלה בה הוא יתייחס לנושא עליו הוא רוצה לכתוב דרך מס' קריטריונים. את השלב המקדים לעבודת הכתיבה עשינו במפגש הקודם. אין ילד שלא ביקש עזרה בכתיבה ובמילוי הטבלה. זה היה מייגע. פילוסופיה: התפצלנו לשתי קבוצות. קראנו טקסט של קאנט הנוגע למושג האושר מ"הנחת יסוד למטפיזיקה של המידות".

שבוע 12 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים . הדר הירש: פתחנו במפגש ספרות של שתי הקבוצות יחד. קראנו את שני השירים של חלפי בהם אנחנו עוסקים (הקריאה השתפרה מאוד. היתה בתחילת התהליך מהוססת, מתנצלת. כעת בטוחה, יציבה, יפה ומדויקת) פתחנו במושגים של מטאפורה והאנשה. מצאנו דוגמאות בשירים וגם חשבנו על כמה בעצמנו. חילקנו את הדפים שנכתבו משבוע שעבר וכתבנו כותרת . הילדים עובדים בחשק וריכוז (רובם, יש מי שלא מוצא עניין) . עבודה קשה ומאתגרת. אחרי ההפסקה התפצלנו לשתי קבוצות.  יצאנו ל

שבוע 14. 14 ילדים הגיעו. חזרנו לשגרה !! הדר הירש ואופק נגאר: פילוסופיה: עסקנו בטקסט סיני שהביא אופק. השאלות: למה הוא לקח גבעול והצביע על גולגולת? של מי הגולגולת? מה זאת אומרת גולגולת בת 100 שנה, מי נותן מספר? למה נאמר : "רק אני וזה יודעים ששום דבר לא נולד מעולם ולא מת מעולם"? השאלה האחרונה נבחרה. מעין: תמיד המורה אמרה שמישהו לא באמת נולד ומת אלין: כמו מעין, בגלל שבהתחלה אמרו לגולגולת שהיא לא יכולה לחזור לחיים וגם לא יכולה למות בחזרה אלרואי: חושב שאמר את זה ליאורי: מתייחס לאלי

שבוע שמיני של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. שמחים מאוד לחזור לשגרה אחרי חופשת החנוכה: הדר הירש ואופק נגאר: פילוסופיה: היה מפגש מצוין אתמול בבת ים. הילדים שמחו לחזור. בשל מיעוט משתתפים הפעם (רק ארבעה הופיעו מאחת הקבוצות) החלטנו לאחד כוחות. לחלק הפילוסופי עלינו לספריית המבוגרים. כל אחד תפס פינה ורשם מחשבות על המקום. חזרנו לכתה והילדים רשמו שאלות: יש פה אנשים שגם כותבים פה? למה אני מרגישה שהספרים תוקפים אותי? כמה נושאים של ספרים יש? למה יש תמונות בספרייה? האם ילדים יכולים לקרוא ספרי

אז אחרי כמעט שנתיים של הכנות, עליות ומורדות, התרגשויות ואכזבות, פתחנו אתמול, סוף סוף, גם את בית החינוך השני למדעי הרוח לתלמידי היסודי בתרבוטק בבת ים . 20 מתלמידי כיתות ד'-ה' בביה"ס 'יגאל אלון'  בעיר הגיעו למרכז התרבוטק הנפלא בבת ים ואז הרוח עלתה: הדר הירש: ספרות: כולנו התרגשנו, גם המבוגרים וגם הילדים. התרגשות טובה. המפגש החל במליאה בחדר גדול בספרייה. עדי וסיגל פתחו את המפגש. שיחקנו משחק הכרות שבדיעבד היה ארוך ומייגע משהו (למרות שהשיג את מטרת הכרת השמות). אחריו אכלנו כריכים. ג