שבוע 26 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס שיעור לימודי כמעט אחרון. אנחנו מודיעים לתלמידים על לוחות הזמנים. הם שומעים שהשנה מסתיימת ומביעים צר אמיתי. הם רוצים עוד כמה שיעורים. ובכלל, הקשר שנוצר השנה טוב וחם ועמוק ועצבני ולימודי וחברי והכיתה חיונית ולמדנית, וקצת מפריענית ומאוד חברית וקולגיאלית. אני לא אובייקטיבי? אבל זה גם מלמד על משהו חיובי. אני מלמד את משל המערה מתוך מטרה ללמד את תורת האידיאות של אפלטון. אנחנו מספרים את

שבוע 26 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה נפגשנו אתמול לשיעור מאתגר במיוחד. הכיתה צוהלת וגועשת וקשה מאוד להשיג את תשומת ליבן, לא כל שכן לשמור עליה. התוכנית המקורית היתה לקרוא מה'אתיקה' של אריסטו, לגלות סוף סוף איך הוא מגדיר את הטוב העליון, ואח"כ, בקבוצות, לדרג את מידת ה'אאודימוניה' של דמויות שונות לפי הקריטריונים של אריסטו. כאמור, הכיתה לא בקשב ומצאנו את עצמנו מתאמצות לטפל בבעיות משמעת, גם הנאום הקבוע על אי-ההכרח שלהם

שבוע 24 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס המפגש הוקדש כולו לכתיבת המסות. בחלק הראשון קראנו את המסה "איך להיות ילדה" של ארנה קזין. תחרות העותק המקושקש המפורסמת שהגתה יעל איזנברג השאירה אותםן מרוכזיםות מאוד, והם העירו ותהו וסימנו על גבי העותקים שלהם. המסה עוררה הרבה עניין בכיתה וגם פתחה הזדמנות לדבר על כתיבה בגוף שני, על סוגי כותרות, על אירוניה ועוד ועוד. בחלק השני, חזרנו לעבודה על המסות שלהן. רוב התלמידים היו לאחר הגשת

שבוע 23 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס השיעור שלנו היום מחולק לשלושה חלקים: חלק ראשון: בונים חומר לבד חלק שני: חווים חומר חלק שלישי: מדברים מעט על החומר ומדברים הרבה על עבודות גמר. אנחנו מתחילים בשאלה: למה אתם מדברים ולמה בלגן בכיתה? הרי אור ואני כאן. לא רואים? התשובות צפויות, משמחות ומרימות לנו להנחתה. "אנחנו לא מפחדים מכם". היא התשובה הבולטת. "אין דיסטנס" אם היה כאן כמו בית ספר היינו פוחדים ושותקים. מכאן אנחנו מגי

שבוע 15 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס שיעור חצי ספונטני. החצי המתוכנן כלל עבודה על האפיסטמולוגיה של דיויד יום. כאן השיערו נחלק לשניים. חלק ראשון על אמפיריציזם ורציונליזם, ומשם לידע מולד ומשם לשאלות בפילוסופיה של המתמטיקה ולמקורן של הוודאויות הלוגיות ולדקדוק גנרטיבי ולהדגמה של כללי דקדוק בשפה הבינלאומית אספרנטו. חלק שני: לימוד מוקפד של דיויד יום. רשמים, אידיאות, שאלת הטוב: האם הטוב הוא מושג שנרכש בצורה אמפירית דרך הח

שבוע 13 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון המשכנו עם המסה של בכל סרלואי. ניכר היה, וגם נאמר במפורש, שהתלמידות התחברו אליה. התעכבנו על האופן שבו היא כתובה: איך זה שנכתבים דברים שקל כל כך להתחבר אליהם, שנדמה שהם מוכרים לכל מי שיושבת בחדר, ובכל זאת הם מפתיעים וחדשים? השתהינו על פסקאות אחדות, על עולם הדימויים שלהן, מאפיינים בולטים, ועל התנועה האופיינית למסה כסוגה בין הדוגמה הפרטית והסיפור המסוים, טענות כלליות, וטקסטים קודמי

שבוע רביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס פתחנו את השיעור בשיתוף תרגילי הכתיבה שכתבו התלמידות בבית. בשיעור הקודם, לאחר שקראנו את הפרק השני בהרפתקאות אליס, שבו מתנשאת אליס לגובה רם של שלושה מטרים לפחות ומשתעשעת ברעיון של לכתוב לרגלה הימנית מכתב, ביקשתי מהתלמידות (בהשראת ענבל ודניאל – תודה!) להשתעשע גם הן בכתיבת מכתב לאיבר מגופן. חלק מהמכתבים היו אישיים וכנים, חלקם משעשעים והיתוליים – וכולם סייעו לנו להכיר את התלמידות

שבוע שלישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס את השעה וחצי הראשונות שלנו בשיעור מעביר צוות י'; אור ואושי ביחד עם יעל (יא) ועדי (יב') בתחנת הרכבת בלוד. שריפה על המסילה במזכרת בתיה חוסמת את תנועת הרכבות ואנחנו מנסים להעביר את הזמן בבית קפה חצי ממוזג בתחנה. מה שתינו? מה אכלנו? על מה דיברנו? פחות מעניין בדוח הזה, אבל אנחנו מגיעים לבן גוריון בארבע ורבע עייפים ולא מרוצים. השיעור מתחיל בחמש וחצי ושנינו; אור ואני מתעוררים למראה

שבוע שני בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון את תחילת המפגש בילינו באופן קצת מפתיע בחישובי הפרשים בין מספרים שליליים. אם סוקרטס עמד למשפט ומת ב 399- ואפלטון נולד ב 427-, בן כמה היה אפלטון כשסוקרטס מת? אחר כך למדנו שאולי עדיף לא לעוף על עצמך בפני אנשים שמראש שוקלים להרוג אותך, מכיוון שהם מרגישים שאתה מתנשא עליהם. אף אחד לא אוהב שחצנים. אפילו לא ואולי בעיקר לא, אם לשחצנות שלהם יש בסיס, כמו במקרה של סוקרטס. השורה התחתונה הז

שבוע 20 בית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל אבוקרט והודיה בונן המשכנו לעוד מפגש כפול של סדנת כתיבת...

שבוע 19 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. כיתה י' – עדי חבין ותמר חנה נקש רות: באווירה של אי-ודאות על רקע רכבות...

שבוע 18 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. כיתה י' – עדי חבין ותמר חנה נקש רות: היו לי (עדי) כמה עניינים על...

שבוע שישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת ב"ג כיתה י' – עדי חבין ותמר חנה נקש רות המפגש אתמול הוקדש להמשך הקריאה בהמלט....

שבוע שישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים המגמה המשולבת (ספרות ופילוסופיה) בכיתה י' של יעל אבוקרט והודיה בונן...