שבוע 24 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי היה משמח מאוד להיפגש סופסוף ולהרגיש את הביחד הקבוצתי, או כמו שכמה מאיתנו אמרו "זום זה קשה". התחלנו עם סבב מה נשמע, וגם היכרות כי הצטרפה אלינו תלמידה חדשה, ומילה שאהובה על כל אחת מאיתנו כרגע (עלו: חיפושית, שבלול, קיפוד, שמש, סולם, מזלג...), ואז התחלקנו לשלוש קבוצות. כל קבוצה קיבלה "פזל" של מילים מפוזרות וניסתה להרכיב מהן שיר או טקסט שיש לו היגיון כלשהו. השיר השלם הוא "אותך בחלומי רא

שבוע 23 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. מפאת שיירי המלחמה נפגשנו שוב במליאה, באופן מקוון, מה שאפשר לנו לארח את ד״ר ננה אריאל בהרצאה שעסקה בקלישאות: אי אפשר איתן ואי אפשר בלעדיהן. ניסינו יחד לבדוק מה יש במשפטים כמו: מה שלא הורג מחשל, אין כמו בבית, החיים זה לא פיקניק שלמרות רתיעה אוטומטית מהם, אולי התנשאות על השימוש בהם, ממשיך לפעול גם כשהם שחוקים? עמדנו יחד על תפקידן של קלישאות בחיינו, ובעיקר על נקודת המבט, אולי מעמדית, כלפיהן: בין ריקות למשמעות, בין אוט

שבוע 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. על אף השקט החלקי שהשתרר בשוך המלחמה, החלטנו לחזור לשגרה בהדרגה בלבד ולאור זאת המשכנו לאחד את בתי החינוך להרצאה משותפת מקוונת. הפעם התארחה אצלנו מעצבת הפונטים, מייסדת מיזם 'ערברית' - לירון לביא טורקניץ. לירון תיארה את תהליך חשיבה שעברה, שהתחיל מצפייה פשוטה במרחב הישראלי, שתי שפות חיות זו לצד זו אך כמעט אינן נפגשות במישור הכתוב, והוביל לשאלה צורנית, לא פוליטית בתחילתה, האם אפשר לבנות מערכת אותיות שתישא שתי קריאות בו

שבוע 20 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי היום (לאחר סבב של "אם היית מכשיר חשמלי איזה מכשיר חשמלי היית) פתחנו את השיעור בהסתכלות על מימז שמצמצמים עלילות של סרטים לתקצירים שנונים. ואז יצרנו תקצירים כאלה בעצמנו לסרטים, סדרות וספרים. למשל: ליהי - "חבורה של אנשים מתנהגים רע אחד לשני ומישהו באינטרנט מלשין עליהם" (הסדרה: גוסיפ גירל/אחת שיודעת) עומר - טייס מגלה שילד קטן עם פרח מכיר את כדה"א יותר מהמבוגרים (הנסיך הקטן). לאחר מכן,

שבוע 19 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי עם נוכחות קצת מצומצמת ורצף התרעות לחלקנו, פתחנו בסבב מה נשמע (מסובך, רוצה לישון, מסתדרים, עייף - מלא אזעקות, מסובך וגם קצת חופש...), ויצאנו לתרגיל התבוננות מבעד לחלון החדר - דברים שרואים, ששומעים, מחשבות/שאלות שמתעוררות, וגם כתיבת פיסקה שמחברת בין אחד או יותר מהאלמנטים שבכל רשימה. מי שרצו קראו, וקראנו גם שיר איראני - "חלון" של פרוע' פרח'זאד - וקטע קצר מריאיון איתה שבה תיארה את השיר

שבוע 18 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי השבוע המשכנו בדיון שלנו על פנומנולוגיה ואיך היא יכולה להעשיר את הכתיבה שלנו. פתחנו בחזרה קצרה על הנלמד בשיעור הקודם, ואז קראנו את השיר "הגיבונים" של נתן זך. בשיר ראינו איך זך משתמש בשני ערכים אנציקלופדיים זה מול זה באופן שאנה אבחנה יפה כאירוני. דיברנו על איך הוא יוצא מתוך הגדרות (בדומה לפנומנולוגיה השואלת את שאלת ההגדרה/מהות מהו X) וכן יוצר איזושהי הזרה ביחס לאנושי והחייתי, שמאפש

שבוע 17 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי חזרנו אל הפנומנולוגיה של הוסרל, שפיתח את השיטה והפך אותה לטרנד חם. בחנו את אפשרויות המחקר של אותו מדע ראשוני דרך מושג האינטנציונליות, ההתכוונותיות, את הנחות היסוד שיש לנו ביומיום כשאנחנו באים לבחון תופעה, עם דעות קדומות ושיפוט, ואת ההצעה של הוסרל לצמצום פנומנולוגי, לשימה בסוגריים, להשהיית שיפוט, שרק במצב כזה התופעה מגיחה כהיא עצמה, כמו שהיא נתפסת. הצגנו אותה ככלי חזק לכתיבה מסאית,

שבוע 16 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי נקודת המוצא שלנו, עם שתי אורחות משמחות במיוחד - ויטה ודיאנה שסיימו את "דרך רוח" בשנה שעברה - הייתה תרגיל כתיבה. כל אחת לקחה פתק שכתובה עליו מילה - כמו מהר, לאט, חושך, אור, לבד, ביחד... - וכתבה עשרה משפטים שנקשרים למילה. מי שרצו הקריאו, ואז חיפשו אחר בן הזוג המנוגד להם ויצרו ביחד טקסט שעושה שימוש במשפטים מכל אחד מהניגודים. הטקסטים המשותפים (שהמילים יין ויאנג חזרו בכמה מהם) המחישו עד

שבוע 15 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי אתמול, לאחר שינוי קל בתכניות, עשינו שיעור שנושאו המרכזי היה הזרם הפנומנולוגי. הרעיון (שגם הובהר לתלמידות) הוא שאנחנו לא סתם בשיעור פילוסופיה, אלא שהפילוסופיה היא חלק בלתי נפרד ממהלך הכתיבה המסאית, וההזרה הפנומנולוגית, כמו גם השאלה המהותית "מה זה X" יכולות לשרת אותנו מאוד בכתיבת המסה, ובפרט בהרחבת החלק ה"מהרהר" שבה. פתחנו את השיעור בחזרה לפרגמנט האהוב של תאלס "הכל מים". שאלנו שו

שבוע 14 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס הכיתה שלנו חברותית מאוד ומגובשת (כמו שאומרים) מהחודש הראשון. הם יושבים יחד בארומה ובספריה, מדברים הרבה בווטסאפ הקבוצתי והאווירה בכיתה טובה ומכילה. החלק הראשון בעבודה על המסות חיזק את המגמה הזו. ישבנו, זה שבוע שני, מול שולחן אחד. כמו בליל סדר עמוס תלמידים (ושני מורים), והמשכנו בהקראה של הסיפורים האישיים. על גזענות שנתקלה בה תלמידה; גזענות מעליבה, על תחושות של בדידות, על התלבטויות

שבוע 14 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי סיימנו את החלק הראשון של הנושא השנתי שלנו - המונולוג, עם קאנט כנקודה משמעותית במחשבה המונולוגית. חזרנו על המהפכה הקופרניקאית השנייה שלו, שמחזירה את האדם למרכז דרך השכל האנושי שמכונן את התופעות. בין עולם התופעות, שבמסגרתו יש סובייקט תופס ואובייקט נתפס, לדברים שנמצאים מעבר לתחום הניסיון ואפשרות החקירה שלנו - התעורר דיון על צורות ההסתכלות שלנו. ליהי תהתה, אם אי אפשר להגיע לדברים כשלעצ

שבוע 13 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. שיעור משותף לכיתה י' (ענבל ודניאל ) ולכיתה יא' (גל ועופר) פתחנו את השיעור בהדרכה משותפת עם כיתות י' בספריה על כיצד צדים מקורות, מהם מקורות ראשוניים ומשניים, ועל אופן השימוש בכותר, מפתח חיפה, וכו'. הם שרדו יפה את הפלוריסנטים וההדרכה, ובשעה השנייה עברנו לשיעור משותף שהועבר בעיקרו על ידי דניאל פלדי ובסיועי הצנוע, בנושא קאנט והחידוש הסינטתי אפריורי שלו. כיתות י''א סיימו בדיוק ללמוד על יום, כאמפריציסט וכשעון המעורר לדו

שבוע 12 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי את השיעור פתחנו בקריאת המסה של אורי שגב, "הרחק ממסדר הדגל - על 'עלטה' מאת דוד פרישמן", שזכתה במקום הראשון בתחרות כתיבת מסות. ההנחיה לקראת הקריאה הייתה לשים לב לשאלות שאורי שגב מעלה ומבקשת לחקור ולתובנות שהיא מגיעה אליהן. ומאחר שגם אנחנו בתהליכי כתיבת המסות שלנו, וליתר דיוק בשלב של הוספת טקסט חיצוני לסיפור האישי (כמו שיר, ציטוט מסיפור, רומן, סדרה, ציור...), עקבנו בקריאה צמודה אחר ה

שבוע 11 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי את השיעור השבוע פתחנו בחזרה קצרצרה על הרעיונות המרכזיים של "מות המחבר", בו עסקנו בשבוע שעבר. ראינו אלמנטים בארתיאניים בשיר "מבוא לשירה" של בילי קולינס, המעביר את הרעיון שהטקסט פתוח "לשוטטות אך לא לחדירה". לאחר מכן המשכנו עם בארת דרך המחשבות שלו על הצילום והתעכבנו על מושגי הסטודיום והפונקטום בצילום. בעוד הסטודיום הוא הידע הכללי, התרבותי, המשותף; הפונקטום הוא הדבר שדוקר אותי (ודווקא

שבוע עשירי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי האם תיתכן שפה פרטית? התחלנו בניסיון כזה - בתרגיל כתיבה שקנדריק לאמאר (הראפר הראשון שזכה בפרס פוליצר, ומי שנחשב לממשיכה של טוני מוריסון) סיפר שקיבל בשיעור בחט"ב והשפיע על יצירתו בהמשך - כל אחת כתבה טקסט קצר שמובן רק לה ונתנה למי שלידה לקרוא. ליהי, למשל, כתבה על משחק מילים עם חברות, שבמסגרתו השימוש במילה "בית" היא קוד שמשמעותו מצב רוח טוב. הלל בחרה במשפט מסדרה, יערה כתבה שיבוש לשו

שבוע תשיעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי השיעור השבוע נפתח בתרגיל כתיבה קצר בהשראת המפנה הלשוני. התלמידים והתלמידות התבקשו לתאר רגש ללא שימוש בשמו ולאחר מכן השאר ניסו לנחש על מה מדובר. המטרה הייתה להראות כיצד השפה חורגת מהמודל של ייצוג ישיר. מאחר ובשבוע שעבר היינו בהרכב חלקי-מאוד, התחלנו עם חזרה על המהלך של שבוע שעבר, המעבר מהודאות הקרטזיאנית של האני החושב (שקודמת לוודאות של קיום האל) לרעיון של מות האלוהים, האובדן של א

שבוע שמיני בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי מהי הנקודה הארכימדית שלי? (או: מה אני עושה כדי למצוא את ה-center שלי?), עם תרגיל הכתיבה האישי הזה התחלנו את השיעור. איילת כתבה על טקסים קטנים שעיקרם - "ברגע שאת לא חושבת, את נרגעת", שחר כתבה לצייר, לשמוע מוזיקה... וכך, עם הפתיחות שנוצרה, חזרנו לדקארט - לספק כמקום המלא בחרדה, לחיפוש אחר הבסיס הוודאי שהוא רגעי. קראנו קריאה צמודה את ההיגיון השני. תהינו מה אומרת הנכונות להכיר בכך שא

שבוע שביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי השבוע התחלנו לעבוד על הכתיבה המסאית באופן יותר ממוקד. עשינו זאת דרך המחשבה על איך פותחים מסה. תחילה, כדי לחשוב על נושאים לכתיבת המסה כל אחד כתב רשימה של 5-6 דברים שמעצבנים אותו בעולם ואז פירט והתמקד באחד מהם (בין התשובות: אנשים שמדברים כמו תינוקות, בורות, אי-סובלנות, שעון מעורר, אנשים ששופטים על פי רושם ראשוני). כמחצית מהשיעור הוקדשה לקריאה בארבע פתיחות של מסות אהובות עלינו במ

שבוע שישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי התחלנו עם תקציר הפרקים הקודמים בדקארט, הפילוסוף הבודד שחווה משבר בעקבות הגילוי שחלק מהדעות שהחזיק בהן התגלו כלא נכונות, ובדרך שלו - של הטלת ספק רדיקלי, בכול, בלי לקבל כל דבר המוטל בספק. המשכנו בקריאה צמודה בהיגיון הראשון, כל אחד מהטיעונים - החלום, הדמיון, אלגוריית הציירים, האל הרמאי, השד המתעתע - עוררו הרבה שאלות (איילת, למשל, שאלה אם דקארט מטיל ספק גם בהכרה עצמה, רוני שאלה אם אפ

שבוע חמישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי אתמול חזרנו ל"שאלת המרק" של פרלוב - האם לתעד את המרק או לאכול אותו, הפעם דרך מושגי הסובייקט והאובייקט. ברגע שהוצגו המושגים של סובייקט (מלטינית:מונח-מתחת) ואובייקט (מונח-לפני) ויחסי ההכרה שביניהם, לתלמידים והתלמידות כבר צצו המון שאלות מעולות בראש. כמו: האם בן אדם אחר ממני הוא אובייקט או סובייקט, האם אני יכול להיות בו זמנית סובייקט ואובייקט (של תפיסה מסוימת), איך אני יודע שהאובייק