מכללת אורנים 18.05.2025

שבוע 26 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים.

בכיתה י' של יעל אבוקרט והודיה בונן

אנחנו לקראת סיכום התמה שלנו, "חיי חקירה". תהינו לפני השיעור - האם "המופע של טרומן" התיישן או שעדיין רלוונטי לתלמידים ב2025? שמחנו לגלות שהתשובה היא שעדיין לגמרי רלוונטי. היתה לנו צפיה משמעותית, עם מעורבות רגשית גבוהה ויופי של הערות ביניים. אחרי הסרט הגיע דיון נפלא - לאחריו ביקשנו התייחסויות לסרט לאור החומר שלמדנו בחטיבה הזו, וגם השנה בכלל. הנה כמה התייחסויות לדוגמא:

יהלי, אילה ואמיתי התייחסו לסרט לאור "משל המערה". העולם שנוצר עבור טרומן הוא המערה ובה מראים לו רק מה שרוצים שיראה. אילה דיברה על הדילמה של סילביה, שהיא כמו האנשים שיוצאים מן המערה ומתלבטים אם לחזור ולגלות את האמת למי שבתוכה. אמיתי אמר שהמפיק הוא איש הצללים, סילביה היא המוציאה מהמערה וההשתחררות מהחבלים היא בחירה לחיות חיי אמת מאשר חיי שקר. 

זיו, שי ויעל קשרו את המסע של טרומן לחקר האמת למשפט של סוקרטס. זיו אמרה שחיי חקירה הם הדרך היחידה לאמת. שי העירה שכמו אצל טרומן, ברגע שמתחילים לחקור אי אפשר להפסיק. יעל ציינה שכמו סוקרטס, ברגע שטרומן ניסה לחקור ולהגיע לאמת, ניסו לפגוע בו. 

אמילי דווקא הזכירה את "המשתה" ואת החיפוש של טרומן אחר סילביה, שהיא החצי השני שלו ואליה הוא נמשך כל חייו. 

אורן ראה בסרט את "לפני החוק" של קפקא, ואמר שרואים כיצד שער היציאה מהעולם המדומה נועד אך ורק לטרומן. הוא פעל כמו שהכפרי אצל קפקא לא פעל אבל היה צריך לפעול - עבר את כל המחסומים וחצה את הסף. כל המחסומים הם מדומים והם ניסיון הפחדה, או "הרדמה" של הרצון לאמת, ונחישות מובילה לחציית הסף. 

נורי ציטטה את המפיק, "מה שאתה מכיר זו האמת שלך". התפתח דיון על חירות. טרומן הוא לכאורה אסיר, אבל גם הבמאי איננו חופשי. גם הבמאי מקדיש את חייו למציאות מדומה, ואינו חי בעולם האמיתי. הילה ציינה שאנחנו חירות, אם באמת ננסה, נצליח, ולא ניתן לעצור אותנו. מיקה הזכירה את הרגע לפני היציאה, שבו הבמאי אומר לטרומן שהוא מכיר אותו טוב יותר ממה שהוא מכיר את עצמו. טרומן משיב לו שמעולם לא היתה מצלמה בתוך הראש שלו. לדעתה זה מוכיח שאי אפשר באמת לשלוט באופן מוחלט בחייו של אדם בעל תודעה. 

אמיתי ויהלי העלו תהיות. האם החיים בחוץ באמת שונים מהחיים בחוץ? אמנם טרומן היה חלק ממניפולציה אבל יש בה גם צדדים טובים, היא סיפקה לו חיים טובים ונחמה. מדוע זה רע בהכרח?

נסכם שהרגשנו סביב הדיון הזה שהכיתה עברה כברת דרך בשליש האחרון של השנה, מבחינת משמעת, קשב לטקסטים, הבעת דעה מורכבת יותר וקשר אישי איתנו המורות. 

בכיתה יא' של נגה וייס ויונתן דיין

המפגש ביום ראשון היה יוצא דופן בנוף המפגשים. גם בשל המבנה, וגם בשל ההרכב. קודם בעניין ההרכב - אחרי מספר שבועות של נוכחות מופחתת בעקבות מתכונות ובגרויות, הגיעו אתמול כמעט כל תלמידי הכיתה, 25 במספר. זו הייתה חגיגה. מיד חשים ברטט, בעושר הקולות, במגוון. ומבחינת המבנה - התחלנו בשיעור המשך לדטרמיניזם ולאחר ההפסקה יתר המפגש הוקדש לשתי דוגמאות לשיעורים של יעל ומשי. התלמידות הגיעו ערניות. הדיבור האוסף על שפינוזה ומקומם של ההכרח והדטרמיניזם בתוך הגותו, כמו גם שאלת חופש הבחירה והרצון, עוררו שטף של מחשבות ושאלות. זה היה חי ומהנה. בהמשך עברנו לבדיקה המדוקדקת שמציע טיילור למחשבה הדטרמיניסטית מתוך ספרו 'מטאפיזיקה'. הקבוצות שקראו שבוע קודם לכן קטעים מתוך ספרו הציגו אותם ויחד ערכנו על הלוח השוואה בין הדטרמיניזם הנוקשה לבין המודל המרוכך, העובר דרך תיאוריית הפועל. עשינו זאת באמצעות שלוש השאלות הבאות: האם הדברים קבועים מראש? האם יש חופש רצון? האם ישנה אחריות מוסרית?במפגש בשבוע הבא נסכם את הנושא ואת עמדתו של טיילור עצמו באמצעות המשך קריאה משותפת ותרגיל כתיבה. עוד אומר לזכות הכיתה, שבזמן שיעורי האורחים הם היו מסבירי פנים וקואופרטיביים. 

בכיתה יב' של רותם וגנר ועומר בן דוד

עומר: היה לנו מפגש עמוס: התחלנו בחזרה על ההגיונות של דקרט, לקראת הבגרות המתקרבת. נזכרנו ביחד במהלך הספקני של דקרט, כל הדרך עד לטיעון הקוגיטו. לאחר מכן חזרנו על פרדוקס 'הספינה של תזאוס', ודרכו הגענו אל הביקורת של דיויד יום על מושג האני הקרטזיאני. לאחר כל זה רתם ואני רצנו מהר ליום הפתוח, תחנת מעבר מוזרה בין המחזור הנוכחי שאנו מתקשים להיפרד ממנו לזה הבא שכבר עומד בפתח. שוחחנו ביחד על האהבה משתי פרספקטיבות - המשתה האפלטוני, והשיר 'שיר' של יונה וולך. 

רתם: נזכרנו ב'הדבר' – שלמדנו בכיתה יא. ביקשתי שיתארו בקצרה את המתרחש ברומן והם זכרו היטב את עיקרי הדברים. נזכרנו יחד בדמויות המרכזיות, במאפייניהן, בסיפורן האישי ובאופן שבו כל אחת מהן התמודדה עם המציאות הקיצונית של המגפה.  עוד נזכרנו בדיאלוגים מרכזיים בין הדמויות, שבהם באו לידי ביטוי תפיסת עולמם ואישיותם. התעכבנו בעיקר על דמויותיהם של ד"ר רייה, טארו והכומר פאנלו והיחס שלהם לאמונה, לפעולה, לאחריות, לזולת. שאלנו האם אפשר להסביר למה חלקם לא שרדו את המגפה וחשבנו שיש קשר בין האידיאליזם של טארו של פאנלו לבין מותם, וזאת על ההבדלים הרבים ביניהם. התייחסנו לשינויים שעוברת כל אחת מהדמויות מתחילת הרומן ועד סופו. לבסוף חשבנו על רעיונות אקזיסטנציאליסטיים שבאים לידי ביטוי ברומן.