שבוע 30 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. מכורח הנסיבות (עימות נוסף עם אירן) אירחנו השבוע (בהרצאה מקוונת) לרגל חודש הגאווה, את האמן, השחקן ויוצר הפרפורמנס עודד (זאזא) צדוק ששיתף את המשתתפים במסע חייו – מילדותו במגדל העמק ובחיפה, דרך ההתבגרות וההתמודדות עם שאלות של זהות ושייכות, ועד לעצם היום הזה. הוא סיפר בכנות על התחנות המשמעותיות בחייו הבוגרים, על היציאה מהארון, ועל האופן שבו האמנות הפכה עבורו לא רק למקצוע אלא גם לדרך להבין את עצמו ולהביע את קולו בעול

שבוע 29 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. מכורח הנסיבות (עימות נוסף עם אירן) אירחנו השבוע (בהרצאה מקוונת) לרגל חודש הגאווה, את האמן, השחקן ויוצר הפרפורמנס עודד (זאזא) צדוק ששיתף את המשתתפים במסע חייו – מילדותו במגדל העמק ובחיפה, דרך ההתבגרות וההתמודדות עם שאלות של זהות ושייכות, ועד לעצם היום הזה. הוא סיפר בכנות על התחנות המשמעותיות בחייו הבוגרים, על היציאה מהארון, ועל האופן שבו האמנות הפכה עבורו לא רק למקצוע אלא גם לדרך להבין את עצמו ולהביע את קולו

שבוע 28 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי אתמול פתחנו עם עוד קצת פסואה, נכנסנו יותר לעומק הביוגרפיה והיצירה של שלושה מההטרונימים שלו: אלווארו דה קמפוס, ריקרדו רייס ואלברטו קאיירו. קראנו גם מתוך ראיון של פסואה בו הוא מסביר שהמנגנון הנפשי שהוא מקור ההטרונימיות שלו מבוסס על עקרונות של דה-פרסונאליזציה וסימולציה שאינם מתבטאים בחייו של פסואה עצמו כלפי חוץ. דנו בהבחנה בין פיצול אישיות כאיזושהי הפרעה נפשית, לבין הטרונימיות שהיא ב

שבוע 25 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי אופנים של יחס לזהות עמדו בבסיס השיעור שלנו, והתחלנו עם תרגיל כתיבה בשלושה שלבים (שהגתה ליאת קפלן): 1. כתיבת טקסט שמתחיל במשפט - "צלצול בדלת. אני מביט.ה בעינית. זר עומד מאחורי הדלת". 2. "רגע... אני מזהה את הזר. הוא מישהו מוכר..." 3. וטקסט שמתחיל במשפט - "יש איש זר בבית" ומסתיים במשפט "והזר הזה הוא אני". נעה יצרה עלילה שתחילתה בתעלומה בלשית והמשכה במסע פנימי (סוכן FBI מגיע אל ביתה כד

שבוע 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס שיעור טוב, פעיל ומגוון . מתחילים בסדנה שלישית של כתיבת מסות אישיות. אור נותנת הנחיות מדויקות, מסבירה איך עורך ספרותי עובד ומכינה את התלמידים להתמודדות עם הערות המורה על החומר שיגישו; כל הערה היא בגדר הצעה, לא להיבהל, אבל כן להפנים וללמוד. התלמידים עובדים עוד שעה ואת יתר העבודה יגישו כבר מהבית. בחלק השני אנחנו לומדים על "תשתיות שונות של הכרה"; הכרה ריאליסטית והכרה אנטי ריאליסטית.

שבוע 24 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי היה משמח מאוד להיפגש סופסוף ולהרגיש את הביחד הקבוצתי, או כמו שכמה מאיתנו אמרו "זום זה קשה". התחלנו עם סבב מה נשמע, וגם היכרות כי הצטרפה אלינו תלמידה חדשה, ומילה שאהובה על כל אחת מאיתנו כרגע (עלו: חיפושית, שבלול, קיפוד, שמש, סולם, מזלג...), ואז התחלקנו לשלוש קבוצות. כל קבוצה קיבלה "פזל" של מילים מפוזרות וניסתה להרכיב מהן שיר או טקסט שיש לו היגיון כלשהו. השיר השלם הוא "אותך בחלומי רא

שבוע 24 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה כשכבר הייתי בדרך החוצה מהבית, עם שיעור מעולה (לדעתי :) ) מוכן ביד, התקבלה ההחלטה שעוברים ללמוד בזום. כמוני, גם התלמידות התאכזבו מאוד. עד שהתחיל השיעור בדיחות ממורמרות נזרקו לקבוצת הוואטסאפ שלנו. אם יש משהו אחד משמח שעלה מביטול השיעור בלייב - זה לראות כמה הם ציפו למפגש האמיתי שלנו, כמה הוא משמעותי להן. ברגע האחרון ייצרנו, סיון ואני, שיעור חדש, עם הניסיון מהפעמים הקודמות שמה שעו

שבוע 23 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. מפאת שיירי המלחמה נפגשנו שוב במליאה, באופן מקוון, מה שאפשר לנו לארח את ד״ר ננה אריאל בהרצאה שעסקה בקלישאות: אי אפשר איתן ואי אפשר בלעדיהן. ניסינו יחד לבדוק מה יש במשפטים כמו: מה שלא הורג מחשל, אין כמו בבית, החיים זה לא פיקניק שלמרות רתיעה אוטומטית מהם, אולי התנשאות על השימוש בהם, ממשיך לפעול גם כשהם שחוקים? עמדנו יחד על תפקידן של קלישאות בחיינו, ובעיקר על נקודת המבט, אולי מעמדית, כלפיהן: בין ריקות למשמעות, בי

שבוע 23 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. מפאת שיירי המלחמה נפגשנו שוב במליאה, באופן מקוון, מה שאפשר לנו לארח את ד״ר ננה אריאל בהרצאה שעסקה בקלישאות: אי אפשר איתן ואי אפשר בלעדיהן. ניסינו יחד לבדוק מה יש במשפטים כמו: מה שלא הורג מחשל, אין כמו בבית, החיים זה לא פיקניק שלמרות רתיעה אוטומטית מהם, אולי התנשאות על השימוש בהם, ממשיך לפעול גם כשהם שחוקים? עמדנו יחד על תפקידן של קלישאות בחיינו, ובעיקר על נקודת המבט, אולי מעמדית, כלפיהן: בין ריקות למשמעות, בין אוט

שבוע 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. על אף השקט החלקי שהשתרר בשוך המלחמה, החלטנו לחזור לשגרה בהדרגה בלבד ולאור זאת המשכנו לאחד את בתי החינוך להרצאה משותפת מקוונת. הפעם התארחה אצלנו מעצבת הפונטים, מייסדת מיזם 'ערברית' - לירון לביא טורקניץ. לירון תיארה את תהליך חשיבה שעברה, שהתחיל מצפייה פשוטה במרחב הישראלי, שתי שפות חיות זו לצד זו אך כמעט אינן נפגשות במישור הכתוב, והוביל לשאלה צורנית, לא פוליטית בתחילתה, האם אפשר לבנות מערכת אותיות שתישא שתי קריאות בו

שבוע 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. על אף השקט החלקי שהשתרר בשוך המלחמה, החלטנו לחזור לשגרה בהדרגה בלבד ולאור זאת המשכנו לאחד את בתי החינוך להרצאה משותפת מקוונת. הפעם התארחה אצלנו מעצבת הפונטים, מייסדת מיזם 'ערברית' - לירון לביא טורקניץ. לירון תיארה את תהליך חשיבה שעברה, שהתחיל מצפייה פשוטה במרחב הישראלי, שתי שפות חיות זו לצד זו אך כמעט אינן נפגשות במישור הכתוב, והוביל לשאלה צורנית, לא פוליטית בתחילתה, האם אפשר לבנות מערכת אותיות שתישא שתי קריאו

שבוע שביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון התחלנו את השיעור בניסיון לקרוא מחדש את הטקסט של אריסטו על אהבה עצמית משבוע שעבר, ולתת לו, בעזרת מצגת, צורה של טיעון לוגי, שבו טענה אחת מובילה בהכרח לטענה אחרת. מכל הטענות, של אריסטו ומתנגדיו, עוררו הכי הרבה מחשבה או שאלה צמד הטענות, שבמילים שלנו אפשר לנסח כך – A - "מה שאדם עושה מתוך שליטה עצמית משוייך באופן הכי ברור לעצמי שלו" B – "מה שאדם עושה מתוך חוסר שליטה עצמית משוייך פ

שבוע שישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס הכרנו מקרוב את המספר האוקטורלי והמספר הפרסונלי. פתחנו בקריאה משותפת של שתי פתיחות של סיפורים - מדוע אני אוהבת לישון של מאיה קגנסקייה ודבר קטן וטוב של ריימונד קארבר. בדקנו מה סוג המספר בכל אחד מהם, ולאחר מכן שכתבנו בעל פה את הסיפור בחילוף סוג המספר. שאלנו מה אבד? מה השתנה? האם הנימה? האם המהימנות? הסצנה הפותחת של דבר קטן וטוב נדדה בין נקודות מבט - זו של הלקוחה, זו של בעל המאפיי

שבוע שישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה נפגשנו היום ללא סיון שהיתה חולה וחסרה לנו. התחלתי בבקשה לשתף מה שלומנו באמצעות מטאפורה או דימוי. היתה שתיקה והתלמידים היו מאוד נבוכים. אט-אט הם התחילו להשיב - כמו אוטובוס צפוף שאין בו עוד מקום, כמו שהשמש זורחת כל יום במזרח ושוקעת במערב, כמו רכבת הרים. לאחר מכן התחלנו לכתוב, כתיבת רצף שאין בה הנחיה והיא לא צריכה לענות על שום קריטריון. שוב, תחילה מבוכה, ואחרי זה היענות. בכלל,

שבוע שישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון היה קשה יותר להתחיל הפעם – אולי זאת השפעת (כמה וכמה חסרו לנו), ונחוץ היה להתמקם על מגדל גבוה, עם איקרוס ודדלוס אביו, שהוגלה לכרתים מאתונה. פתחנו בסרטון של חמש דקות שמגולל במהירות את עלילות דדלוס הממציא הגאון שהסתבך ללא הרף. קראנו את המיתוס כפי שכתב אותו אובידיוס במטמורפוזות, ותרגם שלמה דיקמן מלטינית לעברית מליצית ויפה, שתרגמה יעל לעברית של עכשיו תוך כדי קריאה. בשיאה של התעופה

שבוע חמישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס אנחנו ממשיכים בתנופה את מה שהפך להיות המבוא שלנו לשנה כולה. החיבור בין הנרטולוגיה לבין המטפיזיקה. נדבר על הוויה ועל הוויה בדיונית. על חוקים שפועלים על ההוויה על היקום ו"היקום" וגם על המקבילה הספרותית. (היא מקבילה? היא חופפת? היא קיימת?). והפעם התלמידים מתבקשים לגבֵּר סיפור, להיות גיבורי סיפור חיב מציאות. הקמפוס הופך להיות עולם הסיפור שלהם והם מתבקשים להסתובב בתוכו ולייצר אירו

שבוע חמישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה התחלנו את השיעור בסבב של שאלות או רעיונות שמעסיקים את התלמידים, למשל האם אפשר לצאת מדיכאון? איך נוצרת קבוצה? האם אפשר לחיות בלי שום אידאולוגיה? למה יש קנאה? כל זאת במטרה להתחיל לעורר את התלמידים לחשוב על מה היו רוצים לכתוב את המסה שלהם. בחלק מהמקרים ניסינו לבדוק איך יוצאים משאלה אישית לתובנות חברתיות או מרעיונות גדולים להתבוננות אישית. כדי לבדוק איך אפשר לשלב את שתי זוויות

שבוע רביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס פתחנו את השיעור בשיתוף תרגילי הכתיבה שכתבו התלמידות בבית. בשיעור הקודם, לאחר שקראנו את הפרק השני בהרפתקאות אליס, שבו מתנשאת אליס לגובה רם של שלושה מטרים לפחות ומשתעשעת ברעיון של לכתוב לרגלה הימנית מכתב, ביקשתי מהתלמידות (בהשראת ענבל ודניאל – תודה!) להשתעשע גם הן בכתיבת מכתב לאיבר מגופן. חלק מהמכתבים היו אישיים וכנים, חלקם משעשעים והיתוליים – וכולם סייעו לנו להכיר את התלמידות

שבוע רביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה שיעור רביעי, והנה מתגבשת לה כיתה. כרמז מטרים לסוקרטס , פתחנו בסבב "מה חשבתי שידעתי וגיליתי שבעצם לא". התלמידות התקשו להתמודד... פתחנו את המקראות באפולוגיה של סוקרטס, ובלי הרבה הקדמות התחלנו לקרוא לאט לאט עם הרבה עצירות. תוך כדי הסברתי קצת על הפוליס אתונה ועל הדמוקרטיה הישירה. תהינו על איזה מן אדם הוא סוקרטס? האם הוא מעורר בנו אמון? האם הוא משכנע? התלמידים התקשו לגבש דעה. מת

שבוע רביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן . בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר השבוע עם כיתה י' המשכנו את הדיון על ביוגרפיה, זהות ופוליטיקה בעקבות רונית מטלון. התחלנו בניסיון להבהיר את המושג פוליטיקה זהויות, כדי להבין כנגד מה מתעצבת האופוזיציה שמציגה מטלון. חשבנו איזה זהויות חברתיות יש לנו, ומדוע יכולה להתעורר התנגדות לפוליטיקה זהויות. עצרנו לחשוב גם דרך 'חדר משלך' של וירג'יניה וולף - וסוג הפמיניזם שהיא מאפשרת, ומנגד - סוג הפמיניזם שהיא מותירה מאחור. הנשי