שבוע מס׳ 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. ספרות: את המפגש הנחמד והמצומצם שלנו פתחנו עם הפרק הראשון של מרי פופינס. גם כי זה ספר מקסים ומופרע קצת וגם כי אני מקווה שפעולה כזו תניע לקריאה עצמאית (הספר נמצא בספריית בית הספר). הילדים הקשיבו בעניין. דיברנו על הפתיחה של הספר, על הדמויות שמוצגות בו. מה אנחנו יכולים לדעת ממה שקראנו, למה אנחנו יכולים לצפות. עברנו לטקסטים של הילדים, פתיחות לסיפור. הם שיתפו בחדווה את הטקסטים שכתבו. אלמה כתבה  זרם תודעה מובהק. זה היה מאוד מ

שבוע מס׳ 21 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. למפגש שלנו הגיעו השבוע שמונה חברים טובים. פתחנו בפילוסופיה. הבאתי חלק מסדרת הצילומים של "האחיות בראון". פרויקט שנמשך לאורך ארבעים שנה מאמצע שנות השבעים. ארבע אחיות שנפגשנו כל שנה ובן הזוג של אחת מהן צילם אותן לאורך שנים. הפרויקט פסק כשאחת מהאחיות נפטרה. (כך נפתח הנושא החדש, זמן. לא דיברתי על כך. נשאיר לילדים להבין את זה מתוך המפגשים הבאים). השאלות שנכתבו: למה רואים רק ראשים בתמונות? למה הן לא משנות מקום? למה יש את הפרו

שבוע מס׳ 18 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: במפגש פילוסופיה קראנו אוסף של ציטוטים קצרים בנושא קנאה, ממקורות שונים (תלמוד, משנה אבות, ברוך שפינוזה וציטוט של סמואל ג׳ונסון). השאלות שנשאלו: למה שמישהו ישמח כשמישהו אחר נמצא ברע? ׳קנאה ותאווה וכבוד מוציאין את האדם מהעולם׳ - הכוונה שמענישים אותו או שמוציאים אותו להורג? למה הכל קשור לרגשות ולעולם ולזולת? קנאה זה טוב או לא? למה שסופרים יקנאו במישהו? אם מישהו מקנא במישהו אז הוא שונא אותו?  השאלה האחרונה נבחרה.

שבוע 20 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. הפעם החלטנו להתאוורר קצת עם סרט אנימציה. הצטיידנו בפופקורן ועוגת תפוחים. הסרט סיפר על לטאה וצב שחיים להם באקווריום בכיתת בית ספר.  הלטאה, שמו ליאו, הבינה שהחיים קצרים והוא לא הספיק לחוות את העולם. הוא מצא את עצמו בסופי שבוע נמסר לפי התור לילדי הכיתה. התוכנית שלו בהתחלה היתה לנסות לברוח אל העולם הגדול אבל מהר מאוד הוא מצא שהרבה יותר מעניין ונכון לעזור לחברים החדשים בשיחות נפש מרחיבות לב. בסוף הסרט דיברנו על דמויות שאהבנו יו

שבוע שמיני בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. הפעם החלטנו לשבור שגרה עם צפייה בסרט. אופק המליץ על סרט אנימציה מנטפליקס, נימונה שמו.  את הסרט ראינו כמובן לפני שהבאנו אותו לצפייה לחברים בבת ים. הצטיידנו בפופקורן, הכנו מכלים קטנים מבריסטולים וקיווינו שהילדים יאהבו את הסרט כמו שאנחנו אהבנו אותו. לא התאכזבנו. הילדים היו מרותקים לאורך כל השעה וארבעים דקות.  הסרט מספר על נימונה, ילדה שובבה במיוחד,  על סף האלימה שחוברת לאביר קטוע יד שמואשם ברצח שלא ביצע. היא מזדהה איתו כי

שבוע 24 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר והדר הירש: פילוסופיה: לקראת ביקורו של הפילוסוף יהודה עתי בבית־החינוך שלנו בשבוע הבא, קראנו את אחד משיריו שנקרא ״זה כמו לבחור בין שמחה לעצב״, מתוך ספרו ״מה לך רוח?״. השאלות שנשאלו: למה צריך להבין שאין בחירה בין עצב או שמחה? למה קיים הדופק כשיש עצב ושמחה? למה רק החום דופק ופועם, האם הלב לא אמור לפעום גם? מה משמעות ״הדופק הפועם״ בהקשר של שאר השיר? עם מה הוא דיבר - על קושי בחיים? כשהוא אומר ״איפה אתה״ למה הוא מתכוון

השבוע ה-13 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים . הדר הירש: ספרות: המפגש שלנו בבת ים התחיל עם ספרות. אופק הכין דף עבודה מסודר שעוקב אחרי תהליך הכתיבה העיונית. כל אחד מהילדים קיבל דף כזה והתבקש למלא טבלה בה הוא יתייחס לנושא עליו הוא רוצה לכתוב דרך מס' קריטריונים. את השלב המקדים לעבודת הכתיבה עשינו במפגש הקודם. אין ילד שלא ביקש עזרה בכתיבה ובמילוי הטבלה. זה היה מייגע. פילוסופיה: התפצלנו לשתי קבוצות. קראנו טקסט של קאנט הנוגע למושג האושר מ"הנחת יסוד למטפיזיקה של המידות".

שבוע רביעי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. זה בדיוק מה שהתרחש אצלנו בחמישי: הדר הירש: המפגש שלנו התחיל אחרי ארוחת הצהריים כששתי הקבוצות ישבו יחד להמשך הצפייה בסרט הקוסם מארץ עוץ. הילדים זכרו יפה את הדמויות ואת העלילה מהחלק הראשון בו צפינו בשבוע שעבר. (שמחתי ממש כשאביאל שלא משתתף בדרך כלל, חרג ממנהגו הפעם ושיתף בפרט שזכר) יפה היה לראות את הילדים מרותקים לסרט מלפני שמונים שנה (היה ילד  שאמנם גנח שהסרט משעמם אבל עיניו לא משו מהמסך...) יצאנו להפסקה. אחריה התפצלנו לשתי קבוצות. הזכרנו

שבוע רביעי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. זה בדיוק מה שהתרחש אצלנו אתמול: הדר הירש: פילוסופיה: התכנסנו למפגש פילוסופי אחרי שהילדים אכלו. בחרתי לעסוק בשיר של מאיר גולדברג שרמי קליינשטיין הלחין (מצורף).קראנו את השיר. הילדים קיבלו פתקים וכתבו שאלות. תליתי אותן על הקיר. הילדים טיילו בינהם והראו התעניינות. רותם ביקשה שנעבור יחד על כל השאלות ונחשוב על המהות להן, שאלות מיידעיות או פילוסופיות. כשקראתי את השאלות לא ציינתי מי כתב מה. האם הוא מדבר על הילדות שלו? ליאורי: זו שאלה מיידעית. ה

שבוע שלישי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. מוזמנים לדפוק על הדלת ולהצטרף אלינו לשעה קלה: הדר הירש: פילוסופיה: הילדים הגיעו למפגש השלישי שלנו. הם נכנסו לספרייה. חיכינו לארוחת הצהריים בסבלנות. אחרי שאנחנו התפצלנו לשתי קבוצות. הקבוצה שנחשבת יותר רעשנית התחילה איתי בשיעור פילוסופיה. עבדנו עם הטקסט של של סילברסטיין 'העץ הנדיב' . רוב הילדים הכירו את הסיפור. דברתי על הסופר והתחלנו בקריאה. הטקסט היה נעדר ציורים. הקריאה שטפה באופן מעולה. הילדים כתבו שאלות: מעיין שאלה למה הילד הלך תמיד לא