שבוע 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס שיעור טוב, פעיל ומגוון . מתחילים בסדנה שלישית של כתיבת מסות אישיות. אור נותנת הנחיות מדויקות, מסבירה איך עורך ספרותי עובד ומכינה את התלמידים להתמודדות עם הערות המורה על החומר שיגישו; כל הערה היא בגדר הצעה, לא להיבהל, אבל כן להפנים וללמוד. התלמידים עובדים עוד שעה ואת יתר העבודה יגישו כבר מהבית. בחלק השני אנחנו לומדים על "תשתיות שונות של הכרה"; הכרה ריאליסטית והכרה אנטי ריאליסטית.

שבוע 23 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. מפאת שיירי המלחמה נפגשנו שוב במליאה, באופן מקוון, מה שאפשר לנו לארח את ד״ר ננה אריאל בהרצאה שעסקה בקלישאות: אי אפשר איתן ואי אפשר בלעדיהן. ניסינו יחד לבדוק מה יש במשפטים כמו: מה שלא הורג מחשל, אין כמו בבית, החיים זה לא פיקניק שלמרות רתיעה אוטומטית מהם, אולי התנשאות על השימוש בהם, ממשיך לפעול גם כשהם שחוקים? עמדנו יחד על תפקידן של קלישאות בחיינו, ובעיקר על נקודת המבט, אולי מעמדית, כלפיהן: בין ריקות למשמעות, בי

שבוע 23 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר השבוע עסקנו באיחוי שברים ופעילות שיקומית לקראת הישורת האחרונה של השנה שעוד לפנינו. התחלנו בסבב קצר של שיתוף לשמוע את התחושות ביחס למלחמה, וביחס לחזרה לשגרה ובפרט לשגרת לימודים. באופן שהוא אולי לא מפתיע אבל כן מתמיה, לא מעט מהתלמידות כבר מתגעגעות לתקופת המלחמה, שהיא עבורן אינה אלא שובר שגרה ארוך. יש משהו מופרע ומכמיר לב בה בעת בכך שהסיטואציה שבה יש לתלמידות פנאי לקרוא, לצפות בסרטי

פתיחת שנה בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן . בכיתה י' מורן בנית ושי אטר פתחנו את שנת הלימודים האקדמית בבית החינוך באוניברסיטת בר אילן עם קבוצה חדשה של תלמידי כיתה י' מרחבי העיר רמת גן. קיבלנו לידינו קבוצה של תלמידים מרשימים, ומפתיעים ברצינות שלהם. פתחנו בהצגה עצמית שלי, ובכמה כללי יסוד של תלמידאות שיאפשרו לנו לשמור על אווירת לימוד נעימה, ומכבדת. גם התלמידים הציגו את עצמם בזה אחר זה, אך למעשה שני השיעורים שלפנינו הוקדשו להצגה עצמית, בכלל כרעיון, ובפרט ש

שבוע מספר 25 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' של מירב מידן וירון אלון: השבוע ירון היה חולה ולכן היה...

שבוע מס׳ 19 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פתחנו בפילוסופיה. הבאנו שני טקסטים שנוגעים לאמונה באלוהים. אחד של שפינוזה והשני מתוך קריאת שמע מספר דברים. השאלות שנכתבו: למה מדברים על קנאה? למה כתוב "האהבה לאלוהים אינה יכולה להיות מוכתמת ע״י רגש של קנאה" מי אמר שאני לא אוהב אותו עכשיו? מה ההבדל בין "בכל נפשך", "בכל לבבך", "בכל מאודך"? על מה הם מדברים, על אהבה, על קנאה, על אלוהים? אולי כל זה קשור? מי זה שפינוזה ולמה הוא חשוב בסיפור הזה? מה הקשר בין מה שמלובה לאנשים ש

השבוע ה-19 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: (אופק נגאר) קראנו קטע קצר מתוך ״אדה״ מאת ולדימיר נאבוקוב, העוסק בזיכרונות מהעבר. השאלות שנשאלו: האם פגעו בו באהבתו הראשונה? למה קרו לו בילדות ״צירופים בלתי צפויים״? למה כתוב ״כאב ראשון או חלום בלהות״, למה לא דברים טובים ודווקא ״אהבתו הראשונה״? למה ואן שיחזר את עברו הרחוק ביותר ולא השאיר אותו כפי שהוא היה? למה שמישהו ישחזר משהו שהוא כבר עשה – ועוד משהו ממש מפעם? השאלה האחרונה נבחרה (פה אחד). מאיה – יכול להיו

שבוע שמיני בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. הפעם החלטנו לשבור שגרה עם צפייה בסרט. אופק המליץ על סרט אנימציה מנטפליקס, נימונה שמו. את הסרט ראינו כמובן לפני שהבאנו אותו לצפייה לחברים בבת ים. הצטיידנו בפופקורן, הכנו מכלים קטנים מבריסטולים וקיווינו שהילדים יאהבו את הסרט כמו שאנחנו אהבנו אותו. לא התאכזבנו. הילדים היו מרותקים לאורך כל השעה וארבעים דקות. הסרט מספר על נימונה, ילדה שובבה במיוחד, על סף האלימה שחוברת לאביר קטוע יד שמואשם ברצח שלא ביצע. היא מזדהה איתו כי

שבוע שלישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר פילוסופיה: קראנו טקסט של עמנואל קאנט מתוך ״על השלום הנצחי״, שעוסק במצב של שלום לעומת מלחמה. השאלות שנשאלו: למה כתוב ״שלום״ ולא ״שלום של מדינה״? מה זאת אומרת ״אינו ערובה לכך שהיא לא תפרוץ״? מה היה קורה אם לא היה שלום? למה מלחמה היא מצב טבעי ושלום לא? האם קראנו את הטקסט בגלל המצב? מה זה אומר ״מצב טבעי״? למה הטקסט מדבר על מלחמה? השאלה האחרונה נבחרה. אדם - אופק הביא את זה בכוונה בגלל המלחמה. עדי - בגלל שעכשיו מלחמ

שבוע שני בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר: פילוסופיה: קראנו קטע מתוך ספר תהילים העוסק בדמותו של האדם רודף השלום. השאלות שנשאלו: למה הטקסט כזה ארוך? אחרי מה / מי הוא רודף? מיהו אותו איש (הרודף שלום וכו׳…)? למה יש אנשים רעים? למה לא קראנו את המשך הטקסט? על מה מדבר הטקסט? ולבסוף השאלה שנבחרה: ״רודף מזכיר לי מכות ודברים רעים, וזה ההפך משלום. איך זה?״ (בזמן ההצבעה על השאלות, אחד מהתלמידים החדשים ניסה לגרום לילדה נוספת להצביע לשאלה שלו על סמך החברות ביניהם.

את השנה השלישית בבת־ים התחלנו לא ב״תרבוטק״ אלא בבית־הספר ע״ש יגאל אלון - השנה אנחנו באים אל התלמידים! הקמנו את בית־החינוך שלנו בספרייה הבית־ספרית, והתחלנו את המפגש הראשון עם משחקי היכרות, ולאחריהם - פילוסופיה. פילוסופיה: הטקסט שהעסיק אותנו היה לקט של הגדרות למילה ״שלום״. השאלות שנשאלו: למה כל סכסוך בין מדינות צריך להיות אלים? למה ״שלום״ זה שם ישראלי נפוץ? מה קורה במצב שבו התדיינות לא מובילה לשום מקום ואין יכולת להתפשר? מה זה ״זולת״ ו״כפייה״? מה הקשר בין השורש של״מ למילה ״של

הנה מה שהתרחש השבוע (ה 20 במניין) בתרבוטק: הדר הירש: ספרות: אחרי מפגש פילוסופיה מעניין במיוחד והפסקה נחמדה ומחלצת עצמות חזרנו לחדר עם הפופים להמשיך לקרוא את דוקטור דוליטל. בתחילת המפגש חילקתי את תרגילי הכתיבה משבוע שעבר. היו ילדים שרצו להקריא בקול דיאלוג שכתבו עם חיה שבאורח פלא ידעו את שפתה. היו טקסטים מעניינים יותר, היו כאלה שפחות, אבל אני מאוד שמחה לספר שכולם כתבו בשמחה, בטבעיות. זו בהחלט התפתחות מתחילת השנה שעברה. אחר כך נזכרנו בשני הפרקים הראשונים שקראנו בשבוע שעבר. הילד