שבוע מס׳ 12 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: פתחנו עם טקסט של ניטשה שהילדים קראו במפגש הקודם. הטקסט הוא קטע מתוך ״שקיעת האלילים״, וניטשה מציג בו למעשה את העמדה של מרבית הפילוסופים - אליה הוא מתנגד - לגבי אי-האמון בחושים. לא אמרנו לילדים שניטשה מציג כאן עמדה שאיננה שלו. באמצע הדיון תכננו לשלוף את המשך הקטע, שבו ניטשה מציג את עמדתו שלו שמאדירה את החושים, ובייחוד את חוש הריח. השאלות שנכתבו (על הקטע הראשון): למה הטקסט מדבר דווקא על דברים שקשורים בגוף? מה ז

שבוע מס׳ 11 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. בשיעור הפילוסופיה התחלנו לקרוא טקסט שאופק  הביא מתוך ניטשה. התלמידים התקשו לקרוא ואופק שישב לידי הסתכל עלי ואמר: לא אכפת לי לא לערוך דיון היום. נתמקד בקריאה. וכך קראנו את הטקסט (הלקוח מתוך ״שקיעת האלילים״ לניטשה המציג את הביקורת שלו על הפילוסופיה, ובהמשך את עמדתו שלו) שאחז כשש שורות במשך שעה וחצי. כל תלמיד ותלמידה קראו כל שורה עד שהצליחו לקרוא נכון, ממש נכון. כולל דגשים רפים, נקודות, פסיקים, מקפים מפרידים וכן הלאה. זה

שבוע שביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר פילוסופיה: קראנו את הקטע של פרוסט על עוגיית המדלן. הקריאה הייתה קשה, עצרנו הרבה לבאר מילים לא ברורות. גם כתיבת השאלות הייתה קשה: השאלות: למה היא רעדה ועבר בה עונג? [הכוונה ״הוא״ וכו׳] מה הוא מנסה להשיג? האם הטקסט מנסה להעביר מסר ומהו? למה יש בטקסט הרבה נושאים ומילים לא קשורות? למה הוא הרגיש בן־חלוף? האם זה טקסט של גדולים?  השאלה האחרונה נבחרה. נויה ו׳ - הטקסט לא נועד לגדולים, זה תלוי אם אתה בנוי למילים האלה, א

שבוע חמישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. הדר הירש פילוסופיה למפגש שלנו בבת ים הגיעו 14 חברים. התחלקנו לשתי קבוצות.  הזכרנו קצת את הטקסטים הקודמים ופנינו לקרוא את הטקסט הבא שפתח נושא חדש, חושים. הטקסט נלקח מתוך הספר "נהגה בחשיכה", ספר שיחות עם ילדים. השאלות שנכתבו: (היה קשה הפעם לכתוב שאלות. לא ממש הבנתי למה). היא לא יודעת לראות אז היא עיוורת. גם חוש הריח שלה לא כל כך טוב (היא מריחה אחרת מאמא שלה). אז מה היא חוץ מעיוורת? איך זה שהאמא לא הריחה כלום? לורטה העיוור

שבוע שלישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר פילוסופיה: קראנו טקסט של עמנואל קאנט מתוך ״על השלום הנצחי״, שעוסק במצב של שלום לעומת מלחמה. השאלות שנשאלו: למה כתוב ״שלום״ ולא ״שלום של מדינה״? מה זאת אומרת ״אינו ערובה לכך שהיא לא תפרוץ״? מה היה קורה אם לא היה שלום? למה מלחמה היא מצב טבעי ושלום לא? האם קראנו את הטקסט בגלל המצב? מה זה אומר ״מצב טבעי״? למה הטקסט מדבר על מלחמה? השאלה האחרונה נבחרה. אדם - אופק הביא את זה בכוונה בגלל המלחמה. עדי - בגלל שעכשיו מלחמ

שבוע שני בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר: פילוסופיה: קראנו קטע מתוך ספר תהילים העוסק בדמותו של האדם רודף השלום. השאלות שנשאלו: למה הטקסט כזה ארוך? אחרי מה / מי הוא רודף? מיהו אותו איש (הרודף שלום וכו׳…)? למה יש אנשים רעים? למה לא קראנו את המשך הטקסט? על מה מדבר הטקסט? ולבסוף השאלה שנבחרה:  ״רודף מזכיר לי מכות ודברים רעים, וזה ההפך משלום. איך זה?״  (בזמן ההצבעה על השאלות, אחד מהתלמידים החדשים ניסה לגרום לילדה נוספת להצביע לשאלה שלו על סמך החברות ביניהם.

את השנה השלישית בבת־ים התחלנו לא ב״תרבוטק״ אלא בבית־הספר ע״ש יגאל אלון - השנה אנחנו באים אל התלמידים! הקמנו את בית־החינוך שלנו בספרייה הבית־ספרית, והתחלנו את המפגש הראשון עם משחקי היכרות, ולאחריהם - פילוסופיה.   פילוסופיה: הטקסט שהעסיק אותנו היה לקט של הגדרות למילה ״שלום״. השאלות שנשאלו: למה כל סכסוך בין מדינות צריך להיות אלים? למה ״שלום״ זה שם ישראלי נפוץ? מה קורה במצב שבו התדיינות לא מובילה לשום מקום ואין יכולת להתפשר? מה זה ״זולת״ ו״כפייה״? מה הקשר בין השורש של״מ למילה ״של

ביום חמישי האחרון התקיים ב'תרבוטק' המפגש ה 17 של בית החינוך שלנו. הדר הירש ואופק נגאר: היינו מעטים השבוע בבת ים. עשרה ילדים הגיעו. במפגש הפילוסופי היינו יחד. אופק הביא טקסט של אריסטו בו דובר על סוגי אושר ועל אופיים השונה של האנשים השואפים אליו. השאלות שנכתבו : למה הסגולה הטובה עדיפה מהכבוד? למה הוא חשב שיש אנשים עם אורח חיי בהמות? האם הוא היה בטוח במה שכתב? מה אנשים אמרו על הספר הזה, הסכימו איתו? למה כתב על בהמות ולא על חיות אחרות? למה הוא עובר שלב אחרי שלב ולא מגיע לתוצאה? ע

שבוע שביעי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. מוזמנים להצטרף אלינו לרגע קט: הדר הירש: פילוסופיה: המפגש בבת ים היה משותף הפעם לשתי הקבוצות.  הזכרנו את הטקסטים מהמפגשים הקודמים ונתנו להם את הכותרת " מסעות, דרכים" והתחלנו נושא חדש (עליו לא הכרזנו) עם טקסט של קאנט הנוגע למוסר. נלקח מתוך " הנחת היסוד למטפיזיקה של המידות" השאלות שהוצעו להצבעה: מה זה מוסריות? מה זאת אומרת שהיא לבדה בעלת ערך עצמי? למה ערכה אינו בא לידי ביטוי בתוצאות הנובעות ממנה? היא לבדה בעלת ערך עצמי- על מי מדברים? אל מי

שבוע רביעי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. זה בדיוק מה שהתרחש אצלנו בחמישי: הדר הירש: המפגש שלנו התחיל אחרי ארוחת הצהריים כששתי הקבוצות ישבו יחד להמשך הצפייה בסרט הקוסם מארץ עוץ. הילדים זכרו יפה את הדמויות ואת העלילה מהחלק הראשון בו צפינו בשבוע שעבר. (שמחתי ממש כשאביאל שלא משתתף בדרך כלל, חרג ממנהגו הפעם ושיתף בפרט שזכר) יפה היה לראות את הילדים מרותקים לסרט מלפני שמונים שנה (היה ילד  שאמנם גנח שהסרט משעמם אבל עיניו לא משו מהמסך...) יצאנו להפסקה. אחריה התפצלנו לשתי קבוצות. הזכרנו

שבוע שני של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. עוד מעט נוכל להכריז על שגרה 😊 הדר הירש: פילוסופיה: הילדים הגיעו שמחים. ישבנו לארוחת צהריים. סדרנו את הכיתה קצת אחרת והנהיה נכון וטוב יותר, האינטראקציה היתה יותר אינטימית ופחות צעקנית. החלק הראשון הוקדש לפילוסופיה. הפעם עבדתי עם הקבוצה שבשבוע שעבר עבדה עם אופק, קבוצה תזזיתית ורועשת יותר. חזרתי על כללי התנהגות. דברנו על המונח פילוסופיה, הזכרתי את התנועה שיש לה סניפים בעולם שמקיימת לימודי פילוסופיה לילדים. הם שאלו אותי אם אני מעתיקה מאופק.

שבוע 14 של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. הנגיף משתולל ואנחנו משתדלים ככל שביכולתנו על מנת לשמור על השגרה: הדר הירש ואופק נגאר: פילוסופיה: קראנו טקסט סיני  (סליחה ומחילה, לא זוכרת את שם המקור). השאלות שנכתבו: מה זאת אומרת הרגע שלו? למה הצער והשלווה לא יכולים לחדור אליו? זה רגע שלו, למה? על מה הטקסט? מה זאת אומרת "באבדו"? כתוב "כשאדם מקבל את חייו" מה זאת אומרת, איזה חיים הוא מקבל? על מה מדובר, על חיים או שלווה? "כשאדם מקבל את חייו זה הרגע שלו" מה זה אומר?  השאלה האחרונה נבחרה. אלין

שבוע תשיעי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. גם הפעם לקיים מפגשים משותפים של שתי הקבוצות והנה לפניכם מה שהתרחש שם אתמול: הדר הירש וסיגל נאור פרלמן : פילוסופיה: קראנו את הטקסט "האגדה על נרקיס מלך הביצה".  השאלה שנבחרה: מה המעשייה הזאת מלמדת אותנו? אלין: לפי דעתי המעשייה ומוסר ההשכל הוא שעדיף לא לריב. ואם רבים, מקבלים עונש, כמו שנמסיס הענישה את נרקיסוס והוא התאהב בעצמו. אלרואי: על מה הוא מקבל עונש, על זה שהוא התאהב? אלין: יש כאלה שמתאהבים בבן או בבת זוג - אני לא שופטת - ושאוהבים להי

שבוע שמיני של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. שמחים מאוד לחזור לשגרה אחרי חופשת החנוכה: הדר הירש ואופק נגאר: פילוסופיה: היה מפגש מצוין אתמול בבת ים. הילדים שמחו לחזור. בשל מיעוט משתתפים הפעם (רק ארבעה הופיעו מאחת הקבוצות) החלטנו לאחד כוחות. לחלק הפילוסופי עלינו לספריית המבוגרים. כל אחד תפס פינה ורשם מחשבות על המקום. חזרנו לכתה והילדים רשמו שאלות: יש פה אנשים שגם כותבים פה? למה אני מרגישה שהספרים תוקפים אותי? כמה נושאים של ספרים יש? למה יש תמונות בספרייה? האם ילדים יכולים לקרוא ספרי

שבוע שביעי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. מוזמנים להצטרף אלינו לרגע קט: הדר הירש: פילוסופיה: אתמול הגיעו 16 ילדים למפגש בבת ים. החלטנו להעביר את החלק הפילוסופי יחד . לפני שחילקנו טקסט (הפתיחה של הגלגול של קפקא) סיפרתי קצת על המחבר ועל נושאי הכתיבה שלו. דיברתי גם על הביטוי "מצב קפקאי". קראנו את הטקסט בסבב. קראתי שוב ברצף תוך ביאור מילים לא מובנות. אופק קרא את אותו קטע בתרגום אחר. הילדים כתבו שאלות. השאלות נתלו על הקיר. הוקדש זמן לטיול בין השאלות. השאלות שנכתבו: ג'וק זה ביטוי? (*

שבוע שישי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. יצאנו השבוע בתחושות מעורבות. זמן טוב להרהר בדברים : הדר הירש: פילוסופיה: המפגש הפעם היה מצומצם. הגיעו רק כמחצית מספר הילדים. התחלנו בפילוסופיה. דיברתי על מחבר הטקסט, צואנג טסה. הם מאוד התפלאו: "אבל לפני 2400 שנה לא היה עולם" היה מי שאמר... דייקתי. בני אדם קיימים מאות אלפי שנים. עשרות אלפי שנים הם מדברים בשפות כמו שאנחנו מדברים היום. לפני כעשרת אלפי שנים המציאו כתב. החלקים העתיקים בתנך נכתבו לפני אלפיים חמש מאות שנה. קראנו את הטקסט. בארנו

שבוע רביעי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. זה בדיוק מה שהתרחש אצלנו אתמול: הדר הירש: פילוסופיה: התכנסנו למפגש פילוסופי אחרי שהילדים אכלו. בחרתי לעסוק בשיר של מאיר גולדברג שרמי קליינשטיין הלחין (מצורף).קראנו את השיר. הילדים קיבלו פתקים וכתבו שאלות. תליתי אותן על הקיר. הילדים טיילו בינהם והראו התעניינות. רותם ביקשה שנעבור יחד על כל השאלות ונחשוב על המהות להן, שאלות מיידעיות או פילוסופיות. כשקראתי את השאלות לא ציינתי מי כתב מה. האם הוא מדבר על הילדות שלו? ליאורי: זו שאלה מיידעית. ה

שבוע שלישי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. מוזמנים לדפוק על הדלת ולהצטרף אלינו לשעה קלה: הדר הירש: פילוסופיה: הילדים הגיעו למפגש השלישי שלנו. הם נכנסו לספרייה. חיכינו לארוחת הצהריים בסבלנות. אחרי שאנחנו התפצלנו לשתי קבוצות. הקבוצה שנחשבת יותר רעשנית התחילה איתי בשיעור פילוסופיה. עבדנו עם הטקסט של של סילברסטיין 'העץ הנדיב' . רוב הילדים הכירו את הסיפור. דברתי על הסופר והתחלנו בקריאה. הטקסט היה נעדר ציורים. הקריאה שטפה באופן מעולה. הילדים כתבו שאלות: מעיין שאלה למה הילד הלך תמיד לא

שבוע שני של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. עוד מעט נוכל להכריז על שגרה 😊 הדר הירש: פילוסופיה: הילדים הגיעו שמחים. ישבנו לארוחת צהריים. סדרנו את הכיתה קצת אחרת והנהיה נכון וטוב יותר, האינטראקציה היתה יותר אינטימית ופחות צעקנית. החלק הראשון הוקדש לפילוסופיה. הפעם עבדתי עם הקבוצה שבשבוע שעבר עבדה עם אופק, קבוצה תזזיתית ורועשת יותר. חזרתי על כללי התנהגות. דברנו על המונח פילוסופיה, הזכרתי את התנועה שיש לה סניפים בעולם שמקיימת לימודי פילוסופיה לילדים. הם שאלו אותי אם אני מעתיקה מאופק.

אז אחרי כמעט שנתיים של הכנות, עליות ומורדות, התרגשויות ואכזבות, פתחנו אתמול, סוף סוף, גם את בית החינוך השני למדעי הרוח לתלמידי היסודי בתרבוטק בבת ים . 20 מתלמידי כיתות ד'-ה' בביה"ס 'יגאל אלון'  בעיר הגיעו למרכז התרבוטק הנפלא בבת ים ואז הרוח עלתה: הדר הירש: ספרות: כולנו התרגשנו, גם המבוגרים וגם הילדים. התרגשות טובה. המפגש החל במליאה בחדר גדול בספרייה. עדי וסיגל פתחו את המפגש. שיחקנו משחק הכרות שבדיעבד היה ארוך ומייגע משהו (למרות שהשיג את מטרת הכרת השמות). אחריו אכלנו כריכים. ג