מכללת תל-חי 10.11.2025

שבוע רביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. 

בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה

שיעור רביעי, והנה מתגבשת לה כיתה. כרמז מטרים לסוקרטס , פתחנו בסבב "מה חשבתי שידעתי וגיליתי שבעצם לא". התלמידות התקשו להתמודד...

פתחנו את המקראות באפולוגיה של סוקרטס, ובלי הרבה הקדמות התחלנו לקרוא לאט לאט עם הרבה עצירות. תוך כדי הסברתי קצת על הפוליס אתונה ועל הדמוקרטיה הישירה. תהינו על איזה מן אדם הוא סוקרטס? האם הוא מעורר בנו אמון? האם הוא משכנע? התלמידים התקשו לגבש דעה. מתעתע הסוקרטס הזה.

דיברנו על אורח חייו של סוקרטס, קראנו על האופן שבו השניא את עצמו על האתונאים (לפחות חלקם). ביקרנו איתו אצל האורקל בדלפי ותהינו למה דווקא חוסר הידיעה נחשבת בעייני סוקרטס כחוכמה. ופתאום נגמר לו השיעור הראשון. אחרי ההפסקה אילה הציגה בפניהם את הז'אנר הקרוי 'מסה' ואת הציפייה שהם עצמם יכתבו כמה כאלה במהלך השנים בדרך רוח. לצורך ההיכרות קראנו את "מקצועות לנשים" של וירג'ניה וולף. הפעם אילה חילקה את הכיתה לזוגות כשהם מתבקשים לקרוא את הטקסט ולהבחין בין האישי לכללי, כלומר לסמן היכן היא מספרת את עצמה והיכן היא עוסקת ברעיונות כלליים. לאחר מכן התכנסנו שוב ביחד וניסינו להבין על מה היא מדברת. ניכר שגם כאן הרקע ההיסטורי הוא קריטי להבנת הטקסט, ושהתיווך של אילה את הטקסט היה הכרחי.

בכיתה יא' מירב מידן ואורי מרגלית

הפעם התחלנו עם שיעור הפילוסופיה. תחילת השיעור הוקדשה לסיכום וחזרה על מה שלמדנו בשיעור שעבר על הדיאלוג הסוקרטי "קריטון". הודגש כי בטקסט בולטת התהייה המוסרית - מה על סוקרטס לעשות, כיצד עליו לנהוג. סוקרטס ניצב בפניי דילמה בו ישנה התנגשות בין ערכים חשובים המחייבים קבלת החלטה אחת ודחיית האחרת. על סוקרטס לבחור האם לברוח ולהציל את חייו כפי שקריטון מנסה לשכנעו או, לקבל את גזר הדין ולסיים את חייו.

בשיעור הקודם הספקנו לקרוא את טיעוניו של קריטון (הבושה והפגיעה בכבוד, נטישת הילדים...) ואת תשובתו של סוקרטס באשר לדעת ההמון והאם יש להקשיב למה שאחרים חושבים (יש להחליט על-פי הדעה הנכונה הנסמכת על שיקול דעת תבוני). בשיעור הזה עברנו לתהיות המוסריות העיקריות שעולות בדברי סוקרטס ("החיים אינם הדבר החשוב ביותר, אלא החיים הטובים [...] החיים הטובים זהים לחיי כבוד ולחיי צדק."). למדנו כיצד סוקרטס מציג עקרונות מוסר כלליים ומהם גוזר לוגית עקרונות חדשים. ראינו כיצד נובע מהעקרון - 'אין לגרום עוול', עקרון חדש – 'אין לגרום עוול גם בתגובה לעוול', וכמה יוצא דופן היה עקרון זה בסביבה בו חי סוקרטס. למדנו על "השיחה" שמקיים סוקרטס עם "החוקים", בה הוא מציג שמתוך שיש לכבד הסכמים צודקים – אין להפר את חוקי המדינה.

במהלך השיעור המשכנו את ההשוואה שהתחלנו בשיעור הקודם בין "הגיבור הפילוסופי" סוקרטס, לבין הגיבור הספרותי אודיסאוס. כך למשל, הוצג כיצד אודיסאוס שברח מהקיקלופ, לא הסתפק שהצליח לברוח אלא גם גונב מצאנו של הקיקלופ. שאלנו מה העקרונות של סוקרטס אומרות על כך.

סיימנו עם פעילות בקבוצות, בה כל קבוצה קיבלה דילמה יחסית אקטואלית (למשל - חבר מהשכבה העליב אתכם בפומבי. למחרת אתה מגלים עליו סוד שיכול להשפיל אותו. האם “מותר” להשיב לו באותו מטבע?), תפקיד התלמידים היה לדון כיצד לדעתם סוקרטס וקריטון היו מגיבים לסיטואציה, מה העקרון שדובר בדיאלוג שקשור לדילמה המוסרית ומה עמדתם בנושא. פעילות זו הציגה שלדעת התלמידים ההחלטות של סוקרטס לא לקחו בחשבון סיטואציות מורכבות, ולדעתם יש סייגים שחשוב להוסיף, או שלפעמים יש יותר משתי אופציות תגובה הולמות בדילמה מסוימת.

בהמשך בשיעור ספרות עסקנו בסיפור הצלקת של אודיסאוס. קראנו יחד את - הסיפור בתוך סיפור - על מעשה הצלקת ובזוגות הם עסקו בשאלת הצורך להרחיב לתאר ולפרט על המעשה. דברנו על העצירה וההשהיה של מהלך הסיפור בשלב זה כדי להביא אפיזודה שיכלה להסתכם במשפט. מה חשיבות הפירוט ? מה עושה ההשהיה לנו כקוראים?

בכיתה יב' של אליעזר בקליש ואלעד נבו

ממשיכים עם התחלת תהליך כתיבת המסות. כדי לקבל השראה, יצאנו החוצה לפני שהחשיך כדי לצלם תמונות שמתקשרות לכל אחד לנושא שבחר בו. אחר כך חזרנו פנימה וביקשתי מהתלמידים לכתוב בעקבות התמונות – לראות לאילו חוויות התמונות לוקחות איתן. הזכרנו את המשולש שמרכיב את המסה – התנסות אישית ורעיונות, שנותנים מבט ייחודי על החיים. לשמחתי המתודה עזרה לתלמידים להיכנס לכתיבה והם כתבו במרץ. אחר כך שמענו כתיבה של שני תלמידים ששיתפו. נראה שהחשש שליווה את תחילת התהליך מתחיל להתקלף והכניסה המדודה לתהליך הכתיבה מסייעת להם. במקביל לתהליך הכתיבה, נקרא השנה מסות שונות שיתנו לתלמידים השראה ודוגמאות שונות לדרכים לכתיבת מסה. קראנו את "נעליים בלויות" של נטליה גינזבורג, ובכל פסקה ביקשתי מהתלמידים לשאול שאלות על הטקסט. לאורך הקריאה בחנו האם הטקסט עונה על כל השאלות, וראינו שלמרבה ההפתעה על רובן הוא לא עונה. המסה אם כן היא סוגה שמעלה הרבה סימני שאלה וממעטת בסימני קריאה. התמקדנו בדימוי המרכזי של המסה – נעליים בלויות, וכיצד גינזבורג משתמשת בדימוי הזה כדי לבטא את האמירה שלה על החיים בטקסט.

בחלק השני של המפגש המשכנו עם המסות הפילוסופיות של דה מונטן. הפעם אליעזר קרא איתם את "איך הנפש מפנה את תשוקותיה כלפי מושאים שקריים כאשר האמיתיים חסרים לה". דה מונטן מציג מרחב מסעיר של דוגמאות היסטוריות על אנשים שהפנו את כעסם על המצב בו הם שרויים כלפי דברים שלא גרמו להם להיות במצב הזה (אנשים שאוהבים קופים כדי לייצר לעצמם דבר מה שראוי להיאחז בו, אנשים שמכים שולחן בזעם על בשורה מרה ועוד). הקריאה במסה הובילה את התלמידות לשאול שאלות יפות על אמונה באלוהים וקיימו דיון מרתק על היכולת לעשות זאת. כיף לראות את הבגרות בה הם מנהלים דיון ואת המחשבה המעמיקה