שבוע מספר 25 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי.  בכיתה י' של מירב מידן וירון אלון: השבוע ירון היה חולה ולכן היה...

שבוע מס׳ 17 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. המפגש בבת ים היה מצומצם אבל מעניין וטוב. הגיעו שמונה חברים . התרגשנו כולנו כשמאיה ספרה לנו על בת הדודה שלה שמנעה אסון נורא בשבוע שעבר כשהתריעה על חפץ חשוד באוטובוס. משם השיחה התגלגלה בין הילדים בארוחת הצהריים. מישהו טרח להיעלב בעוז על ציון עובדה של חבר שיש לו עור כהה. אופק ואני התערבנו ודיברנו על המושג "פוליטיקלי קורט", על הצורך הזה, החברתי החדש  שמביא לצביעות, אי אמירת אמת פשוטה ולקומפלקסים והיעלבויות מאולצות שיש בהן

שבוע 11 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: אחרי שהתייחסנו בשבוע שעבר למצגת של הדר על הנס הולביין בתור טקסט, השבוע התייחסנו לאוסף ציורים ויצירות מתוך ספר אמנות מאת ירדן הירש. השאלות שנשאלו: למה כל התמונות הן ריאליסטיות? למה קשקשו על הציור של המונה ליזה, אם הוא מאוד יקר? למה כתוב בציור ״דגדוגים, כאב, גירוד״ - מה זה קשור? למה בכל תמונה יש פרצופים? למה כתוב ״the simple man״ בכמה מהציורים? למה הכל מדבר על סוג של מוות? למה הילד היה בקופסה הזאת? התייחסות לאחת ה

שבוע חמישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר פילוסופיה: קראנו קטע מטקסט של וילסבה שימברוסקה, ״ילדה קטנה מושכת מפת שולחן״. השאלות שנשאלו: למה כתוב ׳עכשיו הזמן לנסות את הדברים שאינם יכולים לנוע בכוחות עצמם׳? זה לא קשה לקחת מפת שולחן אז למה לקחת את כל הטקסט? מי זה מר ניוטון ולמה הוא לא שייך? ׳קפיצה על אדן החלון וממנו על עץ׳? למה חייב בעצם לעזור להם [לכלים] ובמה לעזור? מה הקשר בין הארון והמזנון לסיפור? למה היא מושכת את המפה? והשאלה שנבחרה - למה הילדה חושבת ש

שבוע שני בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. הדר הירש  : התחלנו את שגרת המפגשים שלנו. התחלקנו לשתי קבוצות ופתחנו בפילוסופיה. לא התעכבנו הרבה על מה זו פילוסופיה. רק ציינתי שהתחום שייך למדעי הרוח, קיים כבר אלפי שנים, פירוש המילה - אהבת החכמה ושפילוסופים הם אנשים שמדברים על כל מיני תופעות אנושיות שקשורות לבחינת ערכים, לתובנות ומחשבות על מוסר. הנושא בו נעסוק במפגשים הקרובים הוא ילדות. לא ציינתי זאת בפני הילדים.  בחרנו קטע מתוך הספר "יש ילדים זיג זג" בו הדובר מביע אי נחת

השבוע ה-19 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: (אופק נגאר) קראנו קטע קצר מתוך ״אדה״ מאת ולדימיר נאבוקוב, העוסק בזיכרונות מהעבר. השאלות שנשאלו: האם פגעו בו באהבתו הראשונה? למה קרו לו בילדות ״צירופים בלתי צפויים״? למה כתוב ״כאב ראשון או חלום בלהות״, למה לא דברים טובים ודווקא ״אהבתו הראשונה״? למה ואן שיחזר את עברו הרחוק ביותר ולא השאיר אותו כפי שהוא היה?  למה שמישהו ישחזר משהו שהוא כבר עשה – ועוד משהו ממש מפעם?  השאלה האחרונה נבחרה (פה אחד). מאיה – יכול להיו

שבוע מס׳ 15 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: (אופק נגאר)   אירחנו את אליאסף, המורה המלווה שלנו. קראנו טקסט נוסף מג'ואנג-דזה, "שמחת הדגים". (קראנו בהתחלה חלק אחד שלו. באמצע הדיון חילקתי את ההמשך שלו.) השאלות שנכתבו: מה הקשר "זו שמחה של דגים"? הטקסט נכתב בסינית, איך זה שהוא בעברית? למה השמות [של אנשים] ארוכים ולא-מובנים? למה ג'ואנג-דזה חושב על דגים? האם דגים יכולים לשמוח? השאלה האחרונה נבחרה. אמה – דגים יכולים לשמוח אבל לא רואים שהם שמחים. כל אחד יכול לש

שבוע מס׳ 14 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. ספרות: היינו יחד שתי הקבוצות.  חילקנו את השירים הז"הב שכתבנו יחד בשבוע שעבר. מעטים שיתפו אותנו בקריאה בקול. המשכנו לספר שהבאתי "כמה טוב להכיר את מר ליר" שמו. סיפרתי על אדוארד ליר, צייר, מאייר, משורר שירי נונסנס שחי במאה ה19 וטייל הרבה בעולם. גם לארץ ישראל הוא הגיע. קראנו שני שירים שלו. דיברנו על מאפייני שירי אי-גיוון, על חריזה, על רוח השטות בהן, על האנשה. הילדים, אני מודה, התלהבו הרבה פחות מההתלהבות של אופק ושלי... בחל

שבוע מס׳ 13 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: צפינו בסרטון של אדם שמקריא את סיפור הילדים ״טרופותי״ בקולות של הדמויות השונות (מלווה בתצלומי הספר). הסיפור בקצרה מספר על עכבר קטן שמסתובב ביער, ולכל הטורפים הפוטנציאליים שהוא פוגש הוא מספר שהוא הולך לפגוש את ״טרופותי״ - יצור מומצא ומפחיד. להפתעתו הרבה בסוף הוא באמת פוגש את טרופותי שרוצה לאכול אותו, אבל העכבר מראה לו איך כביכול כל חיות היער מפחדות ממנו (כאשר למעשה הן מפחדות מטרופותי עליו שמעו סיפורי אימה). הש

שבוע עשירי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: השבוע אירחנו את סיגל שהחליפה את הדר. קראנו טקסט שנכתב לא על ידי פילוסוף מפורסם, אלא על ידי מישהי בקבוצת פייסבוק - מודעה ללק ג׳ל . על הטקסט הזה שאלנו שאלות וקיימנו דיון. השאלות שנשאלו: על מי מדבר הטקסט ולמה הוא על ציפורניים? למה זה על לק ג׳ל ולמה זה הצבע שיש לסיגל? מה זה טיפס? בסוף הטקסט כתוב ״אני כאן״ - איפה זה ״כאן״? למה ציפורניים ״טבעיות״ אם אני רוצה הדבקת ציפורניים? למה היא מתכוונת ב״אהבה״? למה בנות יושבות

שבוע מס׳ 9 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: קראנו קטע קצר מתוך ״הגיונות על הפילוסופיה הראשונית״ של דקארט, העוסק בחושים שמטעים אותו. השאלות שנשאלו: האם הוא באמת ישן, ואם הוא ישן איך הוא חש? למה הוא מדבר על עצמו אם לכל בני־האדם יש חושים? למה הוא מתכוון ב״שאני ישן״? למה הטקסט מדבר על חושים? למה כל האנשים חושים שחושים זה לא דבר טוב? איך יש לו את כל החושים אם הוא פילוסוף חשוב כל כך? למה כל התופעות מוטעות? למה שהוא יחשוב שאין לו חושים - הרי הוא זה ששומע, מרג

שבוע 23 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר פילוסופיה: קראנו ציטוט קצר של אמנית הקול ויקטוריה חנה, מתוך ראיון שנערך איתה, וזאת לאחר שהדר סיפרה לנו עליה ולאחר שצפינו באחד מהקליפים שהוציאה ( קישור ). הציטוט עצמו היה קצר: ״כל קושי שיש לנו, כל מום – מום, מם־וו־מם – כל מום שאנחנו נולדים אתו הוא יכול, בגלל הקושי, להכריח אותנו, לאלץ אותנו לחקור משהו.״ השאלה שנבחרה לדיון: למה בכלל צריך לחקור משהו? תהל - אפשר לחקור משהו כדי לדעת עליו עוד, להרחיב את הידע. לחקור זה ט

שבוע 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. הדר הירש: היה כיף להיפגש שוב עם הילדים בבת ים אחרי שלא התראינו בשבוע שעבר. את מפגש ספרות התחלנו בשיחה על כתיבה. אמרתי להם שהיה מעניין לקרוא את תרגילי הכתיבה שלהם. המשימה היתה לכתוב על עולם ללא כסף, כמשאלת הלב של דוקטור דוליטל.  רובם (או ליתר דיוק כולם חוץ מטקסט אחד, של ליה, שבאה לדבר איתי קצת, לקבל דחיפה קלה שתתניע את הכתיבה) כתבו על עולם מדכא מאוד, אלים מאוד, מכוער, עצוב. תיאורים של דיסטופיה נוראה. תהיתי בקול למה. עדי אמר

שבוע 21 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר: פילוסופיה: קראנו קטע קצר של שפינוזה: משפט 4 והנסמך שלו בחלק ד׳ של ה״אתיקה״, שעוסק בכך שהאדם הוא חלק מהטבע וכפוף תמיד לחוקיו. השאלות שנשאלו: האם אנשים אוהבים לציית לטבע? למה האדם מציית לטבע? למה שהאדם לא יוכל לסבול שינויים? האם זה אומר שבני האדם הם חיות? למה שהאדם לא יהיה חלק מהטבע? למה ״מן הנמנע״, יכול להיות שדווקא האדם הוא לא חלק מהטבע? מה יקרה אם האדם לא יהיה חלק מהטבע?  השאלה האחרונה נבחרה ברוב מוחץ.   אלמה -

הנה מה שהתרחש השבוע (ה 20 במניין) בתרבוטק: הדר הירש: ספרות: אחרי מפגש פילוסופיה מעניין במיוחד והפסקה נחמדה ומחלצת עצמות חזרנו לחדר עם הפופים להמשיך לקרוא את דוקטור דוליטל.  בתחילת המפגש חילקתי את תרגילי הכתיבה משבוע שעבר. היו ילדים שרצו להקריא בקול דיאלוג שכתבו עם חיה שבאורח פלא ידעו את שפתה. היו טקסטים מעניינים יותר, היו כאלה שפחות, אבל אני מאוד שמחה לספר שכולם כתבו בשמחה, בטבעיות. זו בהחלט התפתחות מתחילת השנה שעברה. אחר כך נזכרנו בשני הפרקים הראשונים שקראנו בשבוע שעבר. הילד

שבוע 16 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. הדר הירש: פילוסופיה: המפגש שלנו בבת ים התחיל בקבוצה מפוצלת. קראנו טקסט שליה הביאה לנו, "נקודת ראותו של חזיר", דיאלוג בין חזיר מובל לשחיטה טקסית ובין כהן הדת. השאלות שנכתבו: מה קשור סין לחזירים? למה שהחזיר ירצה למות כל כך מהר? למה הוא אמר את זה? לא כיף למות. למה הכהן אומר לחזיר למה אתה לא רוצה למות כשהוא בעצמו לא רוצה למות? למה הכהן עמד לפני המכלאה ונשא דברים? מה, הוא מדבר עם חזירים? השאלה האחרונה קבלה הכי הרבה הצבעות. דניא

השבוע ה 15 ב'תרבוטק' בבת ים. אופק נגאר: פילוסופיה: התחלנו בשיעור משותף. קראנו קטע מתוך ״הנסיך הקטן״ שהביאה הדר. השאלות שנשאלו: למה שמישהו ימכור גלולות שמרוות את הצימאון? מה אנשים יעשו ב־53 דקות? למה הוא רוצה ללכת למעיין? אנחנו צריכים מים אז למה לקחת גלולה? מה באמת אפשר לעשות ב־53 דקות (אולי המעיין רחוק ולוקח זמן להגיע)? למה צריך לחסוך 53 דקות? למה המוכר רצה לוותר על המעיין? השאלה שנבחרה: למה צריך לחסוך 53 דקות? דניאל - אולי הוא רצה שיהיה לו זמן, ולאנשים. עדי - הוא רצה שיהיה ל

שבוע חמישי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. זה מה שהתרחש אצלנו אתמול: הדר הירש: פילוסופיה: המפגש בבת ים התחיל עם הטקסט  'הדרך שלא נבחרה'  מאת רוברט פרוסט. השאלות שנכתבו: למה שתי הדרכים נפרדו? למה הלך בדרך האור ולא בדרך  השנייה? למה כתה על מרבד בתולי של עלי שלכת? למה בחר בדרך הראשונה ולא השנייה? למה רצה ללכת בדרך שהלכו בה פחות? השאלה האחרונה נבחרה. דניאל- כנראה שלא ידע באיזה דרך ללכת הולך בדרך שהלכו בה פחות. אלמה- כי חשב שזו הדרך הנכונה אלין- כנראה היתה מעניינת יותר שני- אני לא הי

שבוע שני של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. עוד מעט נוכל להכריז על שגרה 😊 הדר הירש: פילוסופיה: הילדים הגיעו שמחים. ישבנו לארוחת צהריים. סדרנו את הכיתה קצת אחרת והנהיה נכון וטוב יותר, האינטראקציה היתה יותר אינטימית ופחות צעקנית. החלק הראשון הוקדש לפילוסופיה. הפעם עבדתי עם הקבוצה שבשבוע שעבר עבדה עם אופק, קבוצה תזזיתית ורועשת יותר. חזרתי על כללי התנהגות. דברנו על המונח פילוסופיה, הזכרתי את התנועה שיש לה סניפים בעולם שמקיימת לימודי פילוסופיה לילדים. הם שאלו אותי אם אני מעתיקה מאופק.

שבוע שמיני של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. שמחים מאוד לחזור לשגרה אחרי חופשת החנוכה: הדר הירש ואופק נגאר: פילוסופיה: היה מפגש מצוין אתמול בבת ים. הילדים שמחו לחזור. בשל מיעוט משתתפים הפעם (רק ארבעה הופיעו מאחת הקבוצות) החלטנו לאחד כוחות. לחלק הפילוסופי עלינו לספריית המבוגרים. כל אחד תפס פינה ורשם מחשבות על המקום. חזרנו לכתה והילדים רשמו שאלות: יש פה אנשים שגם כותבים פה? למה אני מרגישה שהספרים תוקפים אותי? כמה נושאים של ספרים יש? למה יש תמונות בספרייה? האם ילדים יכולים לקרוא ספרי