שבוע חמישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס אנחנו ממשיכים בתנופה את מה שהפך להיות המבוא שלנו לשנה כולה. החיבור בין הנרטולוגיה לבין המטפיזיקה. נדבר על הוויה ועל הוויה בדיונית. על חוקים שפועלים על ההוויה על היקום ו"היקום" וגם על המקבילה הספרותית. (היא מקבילה? היא חופפת? היא קיימת?). והפעם התלמידים מתבקשים לגבֵּר סיפור, להיות גיבורי סיפור חיב מציאות. הקמפוס הופך להיות עולם הסיפור שלהם והם מתבקשים להסתובב בתוכו ולייצר אירו

שבוע רביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס פתחנו את השיעור בשיתוף תרגילי הכתיבה שכתבו התלמידות בבית. בשיעור הקודם, לאחר שקראנו את הפרק השני בהרפתקאות אליס, שבו מתנשאת אליס לגובה רם של שלושה מטרים לפחות ומשתעשעת ברעיון של לכתוב לרגלה הימנית מכתב, ביקשתי מהתלמידות (בהשראת ענבל ודניאל – תודה!) להשתעשע גם הן בכתיבת מכתב לאיבר מגופן. חלק מהמכתבים היו אישיים וכנים, חלקם משעשעים והיתוליים – וכולם סייעו לנו להכיר את התלמידות

שבוע שלישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס את השעה וחצי הראשונות שלנו בשיעור מעביר צוות י'; אור ואושי ביחד עם יעל (יא) ועדי (יב') בתחנת הרכבת בלוד. שריפה על המסילה במזכרת בתיה חוסמת את תנועת הרכבות ואנחנו מנסים להעביר את הזמן בבית קפה חצי ממוזג בתחנה. מה שתינו? מה אכלנו? על מה דיברנו? פחות מעניין בדוח הזה, אבל אנחנו מגיעים לבן גוריון בארבע ורבע עייפים ולא מרוצים. השיעור מתחיל בחמש וחצי ושנינו; אור ואני מתעוררים למראה

שבוע מס׳ 21 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. למפגש שלנו הגיעו השבוע שמונה חברים טובים. פתחנו בפילוסופיה. הבאתי חלק מסדרת הצילומים של "האחיות בראון". פרויקט שנמשך לאורך ארבעים שנה מאמצע שנות השבעים. ארבע אחיות שנפגשנו כל שנה ובן הזוג של אחת מהן צילם אותן לאורך שנים. הפרויקט פסק כשאחת מהאחיות נפטרה. (כך נפתח הנושא החדש, זמן. לא דיברתי על כך. נשאיר לילדים להבין את זה מתוך המפגשים הבאים). השאלות שנכתבו: למה רואים רק ראשים בתמונות? למה הן לא משנות מקום? למה יש את הפרו

שבוע 14 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי.  בכיתה י' של מירב מידן וירון אלון: עברנו ממוסר לאלוהים. הבקשה הייתה...

שבוע עשירי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן . בכיתה י' של יעל איזנברג ואושי שהם קראוס בשיעור השבוע סגרנו פינות...

שבוע שמיני ב בית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן המגמה המשולבת (ספרות ופילוסופיה) בכיתה י' של יעל איזנברג ואושי שהם...

השבוע ה-19 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: (אופק נגאר) קראנו קטע קצר מתוך ״אדה״ מאת ולדימיר נאבוקוב, העוסק בזיכרונות מהעבר. השאלות שנשאלו: האם פגעו בו באהבתו הראשונה? למה קרו לו בילדות ״צירופים בלתי צפויים״? למה כתוב ״כאב ראשון או חלום בלהות״, למה לא דברים טובים ודווקא ״אהבתו הראשונה״? למה ואן שיחזר את עברו הרחוק ביותר ולא השאיר אותו כפי שהוא היה?  למה שמישהו ישחזר משהו שהוא כבר עשה – ועוד משהו ממש מפעם?  השאלה האחרונה נבחרה (פה אחד). מאיה – יכול להיו

שבוע מס׳ 15 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: (אופק נגאר)   אירחנו את אליאסף, המורה המלווה שלנו. קראנו טקסט נוסף מג'ואנג-דזה, "שמחת הדגים". (קראנו בהתחלה חלק אחד שלו. באמצע הדיון חילקתי את ההמשך שלו.) השאלות שנכתבו: מה הקשר "זו שמחה של דגים"? הטקסט נכתב בסינית, איך זה שהוא בעברית? למה השמות [של אנשים] ארוכים ולא-מובנים? למה ג'ואנג-דזה חושב על דגים? האם דגים יכולים לשמוח? השאלה האחרונה נבחרה. אמה – דגים יכולים לשמוח אבל לא רואים שהם שמחים. כל אחד יכול לש

שבוע מס׳ 14 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. ספרות: היינו יחד שתי הקבוצות.  חילקנו את השירים הז"הב שכתבנו יחד בשבוע שעבר. מעטים שיתפו אותנו בקריאה בקול. המשכנו לספר שהבאתי "כמה טוב להכיר את מר ליר" שמו. סיפרתי על אדוארד ליר, צייר, מאייר, משורר שירי נונסנס שחי במאה ה19 וטייל הרבה בעולם. גם לארץ ישראל הוא הגיע. קראנו שני שירים שלו. דיברנו על מאפייני שירי אי-גיוון, על חריזה, על רוח השטות בהן, על האנשה. הילדים, אני מודה, התלהבו הרבה פחות מההתלהבות של אופק ושלי... בחל

שבוע שביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר פילוסופיה: קראנו את הקטע של פרוסט על עוגיית המדלן. הקריאה הייתה קשה, עצרנו הרבה לבאר מילים לא ברורות. גם כתיבת השאלות הייתה קשה: השאלות: למה היא רעדה ועבר בה עונג? [הכוונה ״הוא״ וכו׳] מה הוא מנסה להשיג? האם הטקסט מנסה להעביר מסר ומהו? למה יש בטקסט הרבה נושאים ומילים לא קשורות? למה הוא הרגיש בן־חלוף? האם זה טקסט של גדולים?  השאלה האחרונה נבחרה. נויה ו׳ - הטקסט לא נועד לגדולים, זה תלוי אם אתה בנוי למילים האלה, א

שבוע חמישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. הדר הירש פילוסופיה למפגש שלנו בבת ים הגיעו 14 חברים. התחלקנו לשתי קבוצות.  הזכרנו קצת את הטקסטים הקודמים ופנינו לקרוא את הטקסט הבא שפתח נושא חדש, חושים. הטקסט נלקח מתוך הספר "נהגה בחשיכה", ספר שיחות עם ילדים. השאלות שנכתבו: (היה קשה הפעם לכתוב שאלות. לא ממש הבנתי למה). היא לא יודעת לראות אז היא עיוורת. גם חוש הריח שלה לא כל כך טוב (היא מריחה אחרת מאמא שלה). אז מה היא חוץ מעיוורת? איך זה שהאמא לא הריחה כלום? לורטה העיוור

השבוע ה-13 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים . הדר הירש: ספרות: המפגש שלנו בבת ים התחיל עם ספרות. אופק הכין דף עבודה מסודר שעוקב אחרי תהליך הכתיבה העיונית. כל אחד מהילדים קיבל דף כזה והתבקש למלא טבלה בה הוא יתייחס לנושא עליו הוא רוצה לכתוב דרך מס' קריטריונים. את השלב המקדים לעבודת הכתיבה עשינו במפגש הקודם. אין ילד שלא ביקש עזרה בכתיבה ובמילוי הטבלה. זה היה מייגע. פילוסופיה: התפצלנו לשתי קבוצות. קראנו טקסט של קאנט הנוגע למושג האושר מ"הנחת יסוד למטפיזיקה של המידות".

שבוע 12 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים . הדר הירש: פתחנו במפגש ספרות של שתי הקבוצות יחד. קראנו את שני השירים של חלפי בהם אנחנו עוסקים (הקריאה השתפרה מאוד. היתה בתחילת התהליך מהוססת, מתנצלת. כעת בטוחה, יציבה, יפה ומדויקת) פתחנו במושגים של מטאפורה והאנשה. מצאנו דוגמאות בשירים וגם חשבנו על כמה בעצמנו. חילקנו את הדפים שנכתבו משבוע שעבר וכתבנו כותרת . הילדים עובדים בחשק וריכוז (רובם, יש מי שלא מוצא עניין) . עבודה קשה ומאתגרת. אחרי ההפסקה התפצלנו לשתי קבוצות.  יצאנו ל

שבוע 19 בקמפוס הקטן שלנו ב'תרבוטק' – החגיגה נמשכת 😊 הדר הירש ואופק נגאר: פילוסופיה: הבאנו לשיעור פרויקט צילום של צלם שצילם את אשתו ואת שלוש אחיותיה, כל שנה על פני עשרות שנים. התערוכה כוללת עשרות תמונות, מתוכן הבאנו שש. בין השאלות שנשאלו: מתי הם התחילו את הפרויקט? למה הם צילמו את עצמם כל כמה שנים? למה יש שלוש נשים שמסתכלות למצלמה ואחת לא? מי נפטרה ומי אשתו של הצלם? מה נשאר קבוע בכל השנים האלה של הצילומים? למה הן נשארו באותה תנוחה כל הזמן? מה נשאר קבוע בכל השנים האלה של הצילומ

שבוע עשירי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. עושים רוח בצל הסערה : הדר הירש: פילוסופיה: פתחנו את המפגש החורפי אחרי ארוחת הצהריים עם פילוסופיה. קראנו בתור את הפתיחה של פרק ג מקהלת. התעכבנו על מילים לא ברורות. קראתי שוב. השאלות שנכתבו: למה כתוב שצריך לחשות? מה זה עת לעקור נטוע? מתי הטקסט נכתב? למה המילה עת חוזרת? מי הדובר בשיר? למה יש משפטים מפחידים כמו עת להרוג, למות, לפרוץ? למה השיר בנוי מהפכים, מה המסר שלו? השאלה שנבחרה: למה המשפטים המפחידים? אלרואי: כי רצה לעשות את זה. ליאורי: כ

שבוע רביעי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. זה בדיוק מה שהתרחש אצלנו אתמול: הדר הירש: פילוסופיה: התכנסנו למפגש פילוסופי אחרי שהילדים אכלו. בחרתי לעסוק בשיר של מאיר גולדברג שרמי קליינשטיין הלחין (מצורף).קראנו את השיר. הילדים קיבלו פתקים וכתבו שאלות. תליתי אותן על הקיר. הילדים טיילו בינהם והראו התעניינות. רותם ביקשה שנעבור יחד על כל השאלות ונחשוב על המהות להן, שאלות מיידעיות או פילוסופיות. כשקראתי את השאלות לא ציינתי מי כתב מה. האם הוא מדבר על הילדות שלו? ליאורי: זו שאלה מיידעית. ה