למפגש בחמישי הגיעו 14 ילדים. איחדנו קבוצות: הדר הירש ואופק נגאר: פילוסופיה: קראנו קטע קטן מתוך ספר פילוסופיה סיני על תודעה דגיגית ותודעה אנושית  . השאלות שנכתבו: למה הם טיילו על הגשר? למה הוא אמר שהדגים שמחים? איך הוא הבין שהדגים שמחים רק בגלל ש"הם שוחים כרצונם"? מאיפה הוא יודע שהדגים שמחים? למה שיהיה אכפת אם הדגים שמחים? מה זה לבנוניות? "נחזור אל ההתחלה" מה זה אומר? איפה נמצא הנהר? איך אפשר לראות רגשות של בעלי חיים ? השאלה האחרונה נבחרה. אלרואי: כי הם עושים בועות בלו בלו רות

שבוע עשירי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. עושים רוח בצל הסערה : הדר הירש: פילוסופיה: פתחנו את המפגש החורפי אחרי ארוחת הצהריים עם פילוסופיה. קראנו בתור את הפתיחה של פרק ג מקהלת. התעכבנו על מילים לא ברורות. קראתי שוב. השאלות שנכתבו: למה כתוב שצריך לחשות? מה זה עת לעקור נטוע? מתי הטקסט נכתב? למה המילה עת חוזרת? מי הדובר בשיר? למה יש משפטים מפחידים כמו עת להרוג, למות, לפרוץ? למה השיר בנוי מהפכים, מה המסר שלו? השאלה שנבחרה: למה המשפטים המפחידים? אלרואי: כי רצה לעשות את זה. ליאורי: כ

שבוע תשיעי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. גם הפעם לקיים מפגשים משותפים של שתי הקבוצות והנה לפניכם מה שהתרחש שם אתמול: הדר הירש וסיגל נאור פרלמן : פילוסופיה: קראנו את הטקסט "האגדה על נרקיס מלך הביצה".  השאלה שנבחרה: מה המעשייה הזאת מלמדת אותנו? אלין: לפי דעתי המעשייה ומוסר ההשכל הוא שעדיף לא לריב. ואם רבים, מקבלים עונש, כמו שנמסיס הענישה את נרקיסוס והוא התאהב בעצמו. אלרואי: על מה הוא מקבל עונש, על זה שהוא התאהב? אלין: יש כאלה שמתאהבים בבן או בבת זוג - אני לא שופטת - ושאוהבים להי

שבוע שני של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. עוד מעט נוכל להכריז על שגרה 😊 הדר הירש: פילוסופיה: הילדים הגיעו שמחים. ישבנו לארוחת צהריים. סדרנו את הכיתה קצת אחרת והנהיה נכון וטוב יותר, האינטראקציה היתה יותר אינטימית ופחות צעקנית. החלק הראשון הוקדש לפילוסופיה. הפעם עבדתי עם הקבוצה שבשבוע שעבר עבדה עם אופק, קבוצה תזזיתית ורועשת יותר. חזרתי על כללי התנהגות. דברנו על המונח פילוסופיה, הזכרתי את התנועה שיש לה סניפים בעולם שמקיימת לימודי פילוסופיה לילדים. הם שאלו אותי אם אני מעתיקה מאופק.